דנ"א 7709/01 נ.ס.נ.ר. ייצור ושווק בע"מ נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

בפניי בקשה לפטור מן החובה להפקיד ערבון בעתירה לדיון נוסף שבכותרת, ולחילופין להפחתת סכום הערבון.

1.דין הבקשה להידחות. עיון בפסק דינו של בית משפט זה, נשוא העתירה לדיון נוסף, גם על רקע העתירה לדיון נוסף, מעלה כי על פניו אין בפסק הדין הלכה חדשה או קשה, אשר עשויה להוות עילה למתן דיון נוסף, ומכאן כי אין העתירה לדיון נוסף מגלה עילה במידה מספקת, לשם קבלת פטור מהפקדת ערבון (השוו בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר פ"ד מד(2) 386). לא מצאתי גם ממש בטענה, כי ההליך מעלה שאלות חשובות אשר יש בהן כדי להוות משקל נגד לסיכוייו הקלושים של ההליך. נראה לי, כי בנסיבות העניין מדובר בניסיון לשוות להליך, אשר עיקר השלכותיו מוגבלות לצדדים הישירים להתדיינות, אופי כללי. לכן, גם טענה זו דינה להידחות.

2.אשר למיהות המשיבים, אמנם ניתן משקל, גם בהליכי ערבון, לכך שהמשיב בהליך הוא חברת ביטוח או בנק. הטעם לכך נעוץ במעמדם המיוחד של גופים אלה. עם זאת, הובהר לא אחת כי אין בהתחשבות זו כדי לפגוע בהגנות הניתנות בדין לגופים אלה. המדובר, על כן, בנתון, אשר יש לשקללו עם נתוניו האחרים של המקרה. בדרך כלל, אף הובא נתון זה בחשבון במקרים מיוחדים, ולא כדבר שבשיגרה (ראו, למשל, החלטת כב' הרשם ב' אוקון ברע"א 7662/00 כנעאן נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ , דינים עליון נח 642). במקרה זה, נוכח סיכוייה הקלושים של העתירה, איני סבור כי יש מקום לחשוף את המשיבה לסיכון שהוצאותיה בעתירה לא יובטחו במידה נאותה על ידי המבקש, וזאת גם בשים לב למעמדה כחברת ביטוח. זאת ועוד, ביסוד ההתחשבות במעמדם של בעלי דין מסויימים, כמו תאגידים בנקאיים או חברות ביטוח, עומדת גם הזכות לגישה לבית המשפט. לכאורה, אין עוצמתה של זכות זו בעתירה לדיון נוסף כעוצמתה במימוש הזכות לערעור, ומה גם כשעתירה לדיון נוסף אינה מעלה, על פניה, טענות ממשיות לקיומה של עילה לדיון נוסף.

3.לכל אלה מצטרפת העובדה, שהעותרת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו לחובתה בפסק דינו של בית משפט זה, לגבי ההליך שבבית המשפט המחוזי. בכך יש כדי לחזק את הצורך בהפקדת ערובה בבית משפט זה בעתירה שבכותרת.

4.אשר למצבו הכלכלי של המבקש 2 בבקשה שבפניי, הרי שמצרופותיה של תגובת המשיבה 1 עולה, כי טענות למצוקה כלכלית הועלו על ידו לפני פחות משנה, ונדחו על ידי ראש ההוצאה לפועל, תוך קביעות שליליות בדבר אמינות מצגיו של המבקש לעניין מצבו הכלכלי. אף שבפרק הזמן שחלף מאז יכול היה לחול שינוי לרעה במצבו הכלכלי של המבקש, צודקת המשיבה בטענתה כי אין בבקשה שבפניי פירוט של שינוי מהותי בנסיבות מאז מתן ההחלטה האמורה, ואף אין התייחסות להחלטה האמורה. אכן, אין הבקשה שבפניי מתיימרת להתמודד עם הקביעות שבהחלטת ראש ההוצאה לפועל, בעקבות חקירת היכולת. לא למותר לציין, כי גם בחודש ינואר 2001, עת ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל, טען המבקש, לרבות בבית משפט זה, למצב כלכלי רע, וטענתו אז לא נתקבלה.

צודקת המשיבה 1 גם בטענתה, כי אין בבקשה שבפניי פירוט של ענינים בעלי חשיבות לבקשה מסוג זה, ובהם פירוט של מצב רכושו של המבקש, וכן היכולת לגייס את סכום הערבון מאת צדדים שלישיים. בהקשר זה, רלוונטית העובדה שהמערערת אמנם גייסה, ביותר מהזדמנות אחת, סכומים גבוהים לצורך הפקדת ערובות בהליכים שונים.

במצב זה, איני סבור כי אוכל לקבל אף את טענות המבקש לעניין מצבו הכלכלי, הנטענות עתה.

5.אשר לגובה הערבון, לא מצאתי עילה לשוב ולדון בעניין זה. גובה הערבון נקבע, בין השאר, בשים לב לשווי ההליך ולשיעור ההוצאות שנקבעו בהליכים קודמים, לרבות בבית משפט זה. לכן, גם חלק זה של הבקשה דינו להידחות.

סופם של דברים. הבקשה נדחית, על כל חלקיה. העותרת תפקיד את הערבון, בסך 100,000 ₪, בתוך 21 ימים מיום קבלתה של החלטה זו.