פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1044/20 -
ה'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המערערות:
1. י.ש. נצר (1999) בע"מ
2. אופק בטאן בניה וייזום (1998)
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. המוסד לביטוח לאומי
3. פורמלי ע.מ.א. יזמות ובניה
בקשה למחיקת הערעור
על הסף; תשובת המערערות
החלטה
1.
לפניי בקשה מטעם המשיב 1 (להלן: המשיב ) למחיקת הערעור שבכותרת על הסף בטענה כי נפל איחור בהגשתו.
2.
ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: הערעור נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.12.2019 (ת"א 3380-01-17; כבוד השופט ח' שרעבי ) (להלן: פסק הדין ), בגדרו הוכרעו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שהגיש המשיב נגד המערערות והמשיבה 3 בעקבות פציעתו בתאונת עבודה, וכן תביעת שיבוב שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד המערערות.
3.
בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיב בחלקה וקבע כי הוא זכאי לקבל מהמערערת 1 ומהמשיבה 3, ביחד ולחוד, פיצוי בהתאם לחלקן באחריות לתאונה בסך של 6,896,783 ש"ח, וזאת "תוך הפחתת סכומי המל"ל המותאמים לשיעור היוון של 3%" וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי הסופי.
בנוסף, נקבע כי דינה של תביעת השיבוב נגד המערערת 1 להתקבל וזאת בהתאם להיקף חלקה באחריות לתאונה. בית המשפט המחוזי קבע הוראות נוספות באשר לסכום שישולם למוסד לביטוח לאומי בתביעת השיבוב, ולמען הנוחות אביאן כלשונן:
"152. כפי שציינו בסעיף 146 לעיל, המל"ל יגיש תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין חוות דעת אקטוארית על אודות כל הכספים שקיבל, ויקבל, התובע מהמל"ל עד גיל תוחלת חייו (73 שנים) הנובעים מפגיעתו הנדונה מעבודה, נכון ליום מתן פסק דין זה.
מצופה מהמל"ל, וחזקה כי ינהג כך (כדברי כב' השופט עמית בהלכת פלוני), כי חוות הדעת האקטוארית האמורה, בכל הקשור לתשלומי העתיד, תתבצע על בסיס שיעור היוון של 3% למרות קביעת תקנות ההיוון.
ככל שהמל"ל יתעקש על שיעור היוון של 2% כקבוע בתקנות ההיוון, יגיש את חוות הדעת האקטוארית על בסיס שיעור היוון של 2%.
במקרה כזה (שהמל"ל יגיש חוות דעת אקטוארית על בסיס שיעור היוון של 2%), תגיש הנתבעת 2 חוות דעת אקטוארית לסכומי המל"ל המותאמת לשיעור היוון של 3% (דומה לחוות דעת האקטואריות שהגישה לסיכומיה רק עדכניות בהתאם להוראותי בפסק דין זה), תוך 20 ימים מיום קבלת חוות הדעת האקטוארית העדכנית שיגיש המל"ל.
153.כאן המקום להדגיש, כי בכל מקרה חוות הדעת האקטואריות העדכניות שאמורות להיות מוגשות בתיק זה, בין אם על ידי המל"ל בלבד (ככל שיערכן על בסיס שיעור היוון של 3%) ובין אם על ידי המל"ל והנתבעת 2 (ככל שהמל"ל יערכן על בסיס 2% והנתבעת 2 תערכן על בסיס 3%), ועל פיהן תחושבנה תביעות התובע והמל"ל כמפורט בפסק דין זה, כפופות לאישורי בהחלטה נפרדת, שתינתן לאחר הגשתן והזדמנות הצדדים להשיג עליהן.
154.לאור כל האמור לעיל אני מורה, כי הנתבעת 2 תשלם למל"ל את סכומי המל"ל בסכום השקול ל-30% (כשיעור אחריות הנתבעת 2 לתאונה, וכקביעתי לעיל) מהסכומים שייקבעו בחוות הדעת האקטוארית שיגיש המל"ל בהתאם להוראותיי בפסק דין זה, ותאושר על ידי.
בנוסף זכאי המל"ל לקבל מהנתבעת 2 הוצאות משפט (החזר שכר טרחת מומחים שהשתתף בנשיאתם, כפי שצויין בסעיף 30 לסיכומי המל"ל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הוצאתן ועד ליום התשלום המלא בפועל, בכפוף להצגת קבלה/חשבונית) ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום השיבוב שנפסק בהתאם לחישוב דלעיל.
155.בפסק דין זה לקחתי בחשבון כי סכומי פסק הדין הסופיים ישולמו לתובע ולמל"ל תוך 90 ימים מיום מתן פסק הדין. זאת תוך התחשבות בפרקי הזמן שקבעתי למל"ל ולנתבעת 2 להמצאת חוות הדעת האקטואריות העדכניות והשגות אפשריות עליהן. יחד עם זאת, ככל שענין זה יתארך מעבר ל-90 ימים כאמור, יתווספו לסכומי הפיצוי הסופיים הן לתובע והן למל"ל, הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק דין זה ועד ליום התשלום המלא בפועל".
4.
ביום 23.1.2020 הגיש המוסד לביטוח לאומי לבית המשפט חוות דעת אקטוארית על בסיס שיעור היוון של 2%. ביום 6.2.2020 הגישו המערערות חוות דעת אקטוארית על בסיס שיעור היוון של 3%. בהמשך, ביום 23.2.2020, הגישו הצדדים פסיקתה לחתימת בית המשפט באשר לסכום הפיצוי שעל המערערת 1 והמשיבה 3 להעביר למשיב. פסיקתה זו אושרה ונחתמה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מאותו היום. ביום 15.3.2020 הגישו הצדדים פסיקתה נוספת בה פורטו הסכומים שעל המערער 1 לשלם למוסד לביטוח לאומי, וגם זו אושרה ונחתמה בו ביום.
5.
על מנת להכריע בבקשה שלפניי עליי להקדים ולבחון מהו המועד שממנו מתחיל מירוץ מניין הימים להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
6.
לצורך בחינת שאלה זו יש להזכיר מושכלות יסוד. התשובה לשאלת דרך ההשגה על החלטה שיפוטית נגזרת מסיווגה כ"פסק דין" (או "פסק דין חלקי") או כ"החלטה אחרת" (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 100-99 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין )). המבחן המרכזי המשמש לסיווגן של החלטות בהקשר זה הוא "מבחן הסופיות" או מבחן "סגירת התיק", שעיקרו בשאלה האם ההחלטה נשוא הדיון סיימה את בירור המחלוקת בין הצדדים ו"סגרה" למעשה את ההליך המשפטי (ראו: ע"א 2817/91 מימון נ' שאולי , פ"ד מז (1) 152, 158 (1993); רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל , פיסקה 4 (17.8.2006); בע"מ 3240/13 פלונית נ' פלוני , פיסקה י' (14.7.2013)). בפסיקה הושרש מבחן עזר נוסף לשאלת ההבחנה בין "פסק דין" ובין "החלטה אחרת", הוא "מבחן הסעד", ולפיו ככל שניתן או נשלל סעד כלשהו בהחלטת בית המשפט הרי שמדובר ב"פסק דין", ואם לאו – הרי שמדובר ב"החלטה אחרת" (ראו: ע"א 6058/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט , פ"ד נא(4) 365, 363 (1997); בש"מ 1059/11 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הועדה המקומית נתניה , פיסקה 5 (29.5.2011); וראו גם: בן-נון וחבקין , בעמ' 107).
7.
לענייננו חשוב להדגיש כי רק החלטה המביאה לסגירה סופית של המחלוקת בין הצדדים, באופן שלא מצריך מבית המשפט להידרש למחלוקת זו שוב, תסווג כ"פסק דין". וכך נקבע בהקשר זה על-ידי כבוד השופט (כתוארו אז) א' ריבלין בע"א 7282/01 הנדל נ' מגדל חברה לביטוח , פ"ד נו (ט) 104, 109 (2002):
"גם בהנחה שבהחלטה המקורית של בית-המשפט כלולות, בשאלות מסוימות, הכרעות ברורות, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי עצם הקביעה הזו לא הטילה על המשיבה חובת תשלום מיידית. החובה עשויה לקום אך ורק אם בסופו של יום, לאחר שנפתרו כל המחלוקות ונערכו כל החישובים הדרושים, ונוכו כל הניכויים הרלוונטיים, מסתכם חשבון החובה והזכות ביתרה חיובית".
להרחבה ראו גם פסק דיני בע"א 3853/19 חלא נ' מזרחי , פיסקה 19 (6.5.2020), וההפניות שם .
8.
בפסק הדין מושא ענייננו לא נקבע הסכום הסופי שישולם למוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעת השיבוב שהגיש, וזאת משום שלא הוכרעה בו באופן סופי שאלת שיעור ההיוון החל על הכספים שישולמו למוסד לביטוח לאומי – 2% או 3%. בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע כי חישוב הסכומים המגיעים למשיב ולמוסד לביטוח לאומי, לפי חוות הדעת האקטואריות שיוגשו, יהיו כפופים לאישורו לאחר שתינתן לצדדים הזדמנות להשיג על חוות הדעת האקטואריות. בנסיבות אלה, אני סבורה כי אך הפסיקתה שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 15.3.2020, לאחר שהוגשו חוות הדעת האקטואריות ובגדרן הובהר גם שיעור ההיוון החל על הכספים שישולמו לביטוח לאומי,
מהווה פסק דין סופי המסיים את המחלוקות בין הצדדים (ראו והשוו: ע"א 4177/19 חמיאס נ' בר רבי
(16.4.2020)).
9.
אשר על כן, אני סבורה כי יש למנות את המועד להגשת ערעור החל מיום 15.3.2020, כך שהערעור שבכותרת הוגש במועד ועל כן אין מקום להורות על מחיקתו.
10.
למען שלמות התמונה אציין כי לא נעלמה מעיניי הפסיקה אשר עוסקת בהבחנה בין פסיקתה "משקפת" לפסיקתה "מתקנת". בהתאם לפסיקה זו, פסיקתה "משקפת" עניינה בביצועו של פסק הדין ולכן רואים אותה כטפלה לו, ואין בעצם מתן פסיקתה זו כדי להשפיע על המועד שבו יש להגיש את ההליך הערעורי על פסק הדין המקורי. לעומת זאת, כך נקבע, פסיקתה "מבהירה" או "מתקנת" יוצקת תוכן חדש להכרעה המקורית, ולכן היא עשויה להקים "טעם מיוחד" למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק הדין המקורי (ראו: 3832/10
מיטרני נ' מחלוף
(10.8.2010); רע"א 498/12
רבהון נ' גולדנברג (30.1.2012); בש"א 2338/17
לוי נ' יוסף , פיסקה 4 (1.11.2017); ע"א 2719/19 עזבון המנוח ח'טיב באמצעות יורשיו נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל , פיסקה 7 (6.1.2020)). ואולם, אף אם הייתי בוחנת את הבקשה שבכותרת על פי אמות מידה אלו לא היה בכך כדי לשנות מן התוצאה שאליה הגעתי. זאת משום שאני סבורה כי לפי המבחנים בפסיקה, כפי שתוארו לעיל, הפסיקתה מיום 15.3.2020 היא פסיקתה "מתקנת" בהתחשב בכך שבפסק הדין לא נקבעו סכומי הפיצוי הסופיים. נסיבות אלה וחוסר הבהירות באשר לסכומי התשלום הסופיים בתביעת השיבוב, מקימים למעשה "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין.
11.
התוצאה היא כי הבקשה שבכותרת נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום
,
ז' בתמוז התש"ף (29.6.2020).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת