ע"א 1789/07 רוני רובין נ. כונס הנכסים הרשמי

לפני בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר קיבל את בקשת המשיב 1 לבטל את צו פשיטת רגלו של המערער. לטענת המערער, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון. על פי הנטען, משתכר המערער סך של 2782 ₪ לחודש. עוד נטען, כי בשל המשך ניהול הליכי הוצאה לפועל נגדו, הוא עבר לגור בנפרד מאשתו והוא משלם דמי שכירות בסך של 990 ₪ לחודש וכן הוצאות נוספות בגין אחזקת הדירה וכלכלתו. כמו כן, לטענתו, קרוביו מסרבים להלוות לו כספים נוספים שכן נוכח נסיון העבר הם חוששים כי לא יהיה באפשרותו להשיבם. בהודעתו מיום 18.3.07 נטען על ידי המערער כי עקב פעולותיה של ב"כ המשיבות 4-3 הוא נאלץ לעבור לגור בדירה אחרת. המשיב 2 אינו מתנגד לבקשה. המשיבות 4-3 מתנגדות לה (להלן: המשיבות) .

2.

בתגובתן נטען על ידי המשיבות כי בבקשתו לא הבהיר המבקש האם בבעלותו נכסים שניתן להסתייע בהם לצורך הפקדת הערבון. לטענתן, המבקש רכש דירת גג יוקרתית גדולה בכרמיאל אשר בה הוא מתגורר עם אשתו. המשיבות מבהירות כי

המערער אמנם טוען כי דירה זו הינו בבעלות אשתו מלפני הנישואין, אולם מהסכם הרכישה

עולה כי ההסכם נחתם עובר לנישואיו, וכי הוא ערוך על שמו וחתום על ידו. כמו כן, לפי הנטען, ממסמך שהוגש לבית משפט קמא עולה כי חלק מתמורת הדירה שולם על ידי המערער באמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא שנטל מבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ וכי בדיווחיו לכנ"ר הצהיר המערער שהוא נושא בתשלומי המשכנתא על הדירה. עוד נטען כי אין ממש בטענות המערער לפיה הוא עבר להתגורר בשכירות, שכן לא צורפה לבקשה אסמכתא על תשלום שכר הדירה וכן מבירורים שנערכו על ידי ב"כ המשיבות עולה שחוזה השכירות הינו חוזה פיקטיבי וכי בפועל המערער לא התגורר בדירה האמורה. ב"כ המשיבות הוסיפה וטענה כי יש אף לדחות אף את טענת המערער לפיה נוכח התנהלותה הוא נאלץ לעזוב דירה זו ולעבור להתגורר בדירה אחרת, שכן הוא לא צירף אסמכתאות בעניין ובדיקה שנערכה על ידה העלתה כי אין בטענה זו ממש. כמו כן, לטענת המשיבות רוב האסמכתאות שצורפו לבקשת המערער לעניין הוצאותיו בנוגע לדירה הראשונה אותה שכר, מתייחסות לתקופה הקודמת להסכם השכירות. עוד נטען כי נוכח ראיות שהובאו בעניין זה בהליכים קודמים, יש להניח כי המערער ממשיך בעיסוקו בתחום השיפוצים ולפיכך הוצגה על ידו תמונה חלקית בדבר השתכרותו. כמו כן נטען כי לא דווח על הכנסותיה של אשת המערער וכן לא הובהר מנין השיגה ידם לממן רכישת רכב המשמש אותם. המשיבות מוסיפות וטוענות כי סיכויי ההליך אינם טובים.

3.

בהחלטתי מיום 8.5.07 התבקש המערער להתייחס לטענות המשיבות בנוגע למצבו הכלכלי. בתגובתו נטען על ידי המערער כי הוא מתגורר בשכירות ביחידת דיור לאחר שנאלץ להפסיק את השכירות בדירתו הקודמת. עוד נטען כי משכורתו עוקלה על ידי המשיבה 4 וכי הוא פוטר מעבודתו. כמו כן, לטענת המבקש, מיסוד הקשר בינו לבין אשתו נעשה בתנאי מפורש שייחתם הסכם ממון לפיו לאשתו לא יהיה שום חלק בחובותיו. לטענתו, הדירה שב"כ המשיבות טוענת כי היא בבעלותו הינה דירה בת 4 חדרים בקומה הרביעית בבנין אשר נרכשה בכספה המלא של אשתו, המתגוררת בה יחד עם בנותיה מנישואיה הראשונים. בתגובה הובהר כי המערער היה זכאי לקבל משכנתא של זכאי משרד השיכון וכי הוא ניצל זכות זו לקבלת משכנתא ולפיכך הדירה נרשמה על שמו כאשר בפועל אשתו היא זו המשלמת את תשלומי המשכנתא וכי בהסכם ממון אשר קיבל תוקף של פסק דין נקבע כי כל זכויות הבעלות בדירה שייכות לה.

4.

כמובהר לעיל, הערעור נסוב על החלטת בית משפט קמא לבטל את הליך פשיטת רגלו של המערער וככלל, במצבים מעין אלה הנטייה היא להפעיל את סמכות הפטור בגמישות על מנת למנוע מצב בו יחסם דרכו של מתדיין לערכאת ערעור בשל עוניו (ראו: ע"א 4385/01 אלון נורית נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361). אולם אין מצבו הנטען של מבקש הפטור פוטר אותו מלפרט באופן מלא ועדכני את מצבו הכלכלי (ראו: דנ"א 1952/02 יהושע בן ציון נ' מפרק בנק א"י בריטניה , תק-על 200(2) 429). בענייננו, נמנע המערער לפרט את מצבה הכלכלי של אשתו ומלצרף לבקשתו אסמכתאות שיהיה בהן כדי לשפוך אור על כך, כגון דפי חשבון בנק. יודגש, כי לבקשה אף לא צורף העתק של הסכם ממון בין המערער לאשתו לפיו, על פי הנטען, אין היא חבה בחובותיו וכי הדירה הרשומה על שמו שייכת בפועל לה. לבקשה אף לא צורפו אסמכתאות עדכניות בנוגע להוצאותיו של המערער, כגון חשבונות חשמל וטלפון. אוסיף, כי מהחלטת כבוד השופט ס' גו'בראן מיום 27.2.07 עולה כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם גבוהים. במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה וזאת ללא צורך להידרש למלוא הטענות שנטענו על ידי הצדדים בנוגע למצבו הכלכלי הנטען של המערער וכן לבקשת המשיבות מיום 18.6.07 להוספת ראיה. יחד עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהוצגה על ידי המערער לעניין מצבו הכלכלי, לכך שבפסק דינו של בית משפט קמא לא חויב המערער בהוצאות וכן בהתחשב בטיב ההליך, יועמד הערבון על סך של 3,000 ₪ אשר יופקדו תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. ערבון זה יבטיח את הוצאותיהן של משיבות 4-3 בלבד.