ע"א 6173/14 מיכאל לוי נ. כונס הנכסים הרשמי בחיפה

1.

בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, לרבות פקודת המאסר, במסגרת תיק הוצל"פ 16-00159-08-2, וזאת עד למתן פסק דין בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ע' אטיאס ) מיום 22.6.2014, בגדרו נדחתה בקשת המערער להכרזתו כפושט-רגל .

עיקרי העובדות וההליכים בבית המשפט המחוזי

2.

המערער נקלע לקשיים כספיים והגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט-רגל, עקב חובות מוצהרים בסך של כ-187,000 ₪ לשמונה נושים. ביום 19.11.2012 הורה בית המשפט המחוזי על כינוס נכסיו של המערער והשית עליו תשלום חודשי לקופת הכינוס. חובו העיקרי של המערער (כ-93% מסכום הנשייה) הוא בגין פסק דין משנת 2008 לפיו חוייב בתשלום דמי מזונות בסך של 1,000 ₪ לטובת כל אחד משני ילדיו מנישואיו הראשונים. למערער שני ילדים קטינים נוספים מנישואיו החדשים. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.7.2013, נקצבו דמי המזונות בשיעור של 1,000 ₪. עוד נקבע כי במידה והמערער לא יבצע את התשלומים כאמור בהחלטה ולא יקיים את חובותיו בהליך, יגישו בעלי התפקיד כל בקשה הנדרשת בנסיבות העניין.

3.

ביום 22.6.2014 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המערער להכריז עליו כפושט רגל. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי התנהלות המערער במסגרת ההליך חסרת תום לב: המערער אינו מסלק את חובותיו לקופת הכינוס באופן עקבי (בעת מתן פסק הדין עמד לחובת המערער חוב פיגורים בסך של 1,500 ₪) ואינו מגיש דוחות בזמן; המערער ואשתו, המתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה, אינם פועלים למיצוי כושר השתכרותם (חרף החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי מיום 8.7.2013); המערער מייצר חובות במסגרת ההליך ולא משלם את דמי המזונות לבנו הקטין כפי שנקצבו בהחלטה מיום 8.7.2013, ולמעשה, המערער לא שילם כלל דמי מזונות מאז מתן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בשנת 2008. בית המשפט המחוזי התייחס גם לעובדה כי חוב המזונות מהווה 93% ממצבת החובות, וכי מטעם זה כלל לא ברור איזו תועלת תצמח למערער מהכרזתו כפושט רגל, בשים לב לכך שחוב מזונות ככלל אינו בר הפטר, אלא במצבים חריגים שלכאורה אינם מתקיימים בענייננו. משמעותו של פסק הדין היא ביטול הליכי פשיטת הרגל, לרבות ביטול צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים, כך שהמערער יהא חשוף להליכי גבייה במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

4.

נגד פסק דין זה הגיש המערער ערעור, במקביל להגשת בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו, היא הבקשה שלפני.

עיקרי בקשת עיכוב הליכי ההוצאה לפועל

5.

המערער ממקד את טענותיו בדבר העדר יכולתו לעמוד בתשלומי המזונות עקב מצבו הכלכלי הקשה.

לטענתו, חוב המזונות נוצר לאחר שהסתבך כלכלית ובתום לב, בעיקר לאחר התמכרותו לסמים, שמנעה ממנו להתקבל לעבודה סדירה. לפי המערער, סיכויי הצלחתו בערעור טובים לאור מספר טעמים, וביניהם: התייחסות בית המשפט המחוזי לכך שחוב המזונות ממילא אינו בר הפטר, על אף שכלל לא נתבקש מתן הפטר בשלב זה, ולמרות שממילא מתקיימות הנסיבות המיוחדות המצדיקות מתן הפטר; תביעת החוב של המזונות הוגשה באיחור; קביעתו השגויה של בית המשפט המחוזי לפיה המערער ואשתו אינם פועלים למיצוי כושר השתכרותם, כאשר לאמיתו של דבר הם אינם מצליחים להתקבל לעבודה כלשהי – המערער נוכח גיל ו המתקדם (בן 49 שנים), הטיפול בהתמכרותו לסם והעדר ניסיון תעסוקתי והכשרה מקצועית מתאימה, ואשתו לאור קשיי הסתגלות וקשיי שפה בהיותה עולה חדשה; אי-תשלום דמי המזונות השוטפים, שמקורם ב פסק דין

שניתן לפני צו הכינוס, אינו יוצר חובות חדשים כפי שנקבע בהחלטה. גם מאזן הנוחות נוטה לטענת המערער לטובתו: מחד גיסא, דחיית הבקשה תגרום למערער נזק רב בשל חשיפתו להליכי גבייה במסגרת תיקי ההוצאה לפועל, כאשר קיימת נגדו פקודת מאסר, וזאת על אף שאין ביכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו. מאידך גיסא, קבלת בקשתו לא תגרום נזק לזוכים, ואף תהיה לטובתם שכן רק באמצעות הכרזתו כפושט רגל יהא ניתן להביא להמשך סילוק החובות.

עיקרי התשובה

6.

המשיב 1, הכונס הרשמי, מתנגד לבקשת עיכוב הביצוע. לטענתו, נוכח קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי על חוסר תום הלב של המערער בניהול ההליך, לרבות אי-עמידתו בתשלום החודשי לקופת הכינוס ובהגשת דוחות סדירים, והפרת החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לקציבת המזונות – סיכוייו לזכות בערעור אינם גבוהים. הכונס הרשמי הוסיף כי הליכי פשיטת הרגל לא נועדו ליתן "מקלט" לחייבים בדמות עיכוב הליכי גביה, כאשר עיקר חובם הוא בגין אי-תשלום מזונות, בייחוד כשמדובר בחייב הנדרש לתשלום שוטף של דמי המזונות כבענייננו, וכאשר בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי העניין אינו בא בגדר אותם מצבים חריגים בהם חוב המזונות יכול שייחשב כחוב בר הפטר. באשר למאזן הנוחות, נטען כי הכלל הוא שאין בהמשך קיומם של הליכי הוצאה לפועל נגד חייב כדי להוות נזק בלתי הפיך, והמערער לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק חריגה מכלל זה בעניינו.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה שלפני, בתגובת כונס הנכסים הרשמי ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.

המערער עותר לסעד זמני בתקופת הערעור, לפיו יעוכבו כלל הליכי ההוצאה לפועל הננקטים נגדו. כידוע, המבקש עיכוב ביצוע או סעד זמני עד למתן פסק דין בערעור, צריך להראות כי סיכויו לזכות בהליך העיקרי טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו ( ע"א 1423/09

גויזן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (31.3.2009) (להלן: עניין גויזן ); ע"א 3631/09

גבירץ נ' כונס הנכסים הרישמי , פסקה 17 (8.11.2009)). מבלי לטעת מסמרות בדבר, נראה כי סיכויי הערעור אינם מן המשופרים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מושתת בעיקרו על קביעות עובדתיות בעניין תום לבו של המערער באופן התנהלותו, קביעות אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן ( ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרישמי , פסקה 18 והאסמכתאות שם (8.11.2009); עניין גויזן , בפסקה 6). מבלי שאדרש לטענותיו הפרטניות של המערער, שיידונו ככל שהדבר ידרש במסגרת הערעור, נראה על פני הדברים כי המערער אכן פעל בחוסר תום לב בהליך, כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערער אינו משלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו עת ניתן צו הכינוס באופן שיטתי, ואינו מגיש דוחותיו בזמן, נסיבה שתעמוד לחובתו (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל , 175 (מהדורה שלישית, 2010)). כמו כן, הוא אינו ממלא אחר החלטות שיפוטיות שניתנו בעניין המזונות וקציבתם, ולמעשה לא שילם מזונות לילדיו עד היום, והרי " אין ספק, כי העובדה שאדם 'חוסך' מזונות מילדיו או מזוגתו עשויה להשפיע על בחינת תום-ליבו בהליכי פשיטת רגל"

(ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.1.2010)). אציין כי טענת המערער על כך שמעתה יוכל לעמוד בחיובי המזונות השוטפים המופחתים (נוכח גיל ם של ילדיו, שעברו את גיל 18) עומדת לו לרועץ נוכח העובדה שעד כה לא עמד אף בתשלום חלקי של המזונות השוטפים. גם העובדה כי המערער אינו פועל למיצוי כושר השתכרותו, בשים לב להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.7.2013 בנושא, ולכל הפחות אי-הבאת ראיות לניסיונותיו הכנים למציאת עבודה, מעידה על חוסר תום לב בהתנהלותו.

9.

בשולי הדברים אציין כי במסגרת השיקולים שראוי לשקול במסגרת בקשה על הכרזת חייב כפושט רגל, יש לשקול גם את התנאים והסייגים שבפקודת פשיטת הרגל על מתן הפטר מחובות (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מח(1) 45, 54, 57 (1993); ע"א 5503/92 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מט(1) 749, 757 (1994) ). על כן אינני רואה פסוּל בהתייחסות בית המשפט המחוזי לסיכוייו הנמוכים של המערער לקבלת הפטר מחוב המזונות, המהווה כעקרון חוב שאינו בר הפטר לפי סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980, ובודאי כאשר בית המשפט המחוזי לא התייחס לעניין זה כשיקול מרכזי ויחיד בהחלטתו, והוא מהווה אך שיקול אחד ממכלול נסיבות העניין.

10.

גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערער. המערער מבקש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל להם הוא צפוי בגין חובותיו הכספיים, חובות אשר על עצם קיומם הוא אינו חולק. בית משפט זה קבע לא אחת כי הימשכותם של הליכי הוצאה לפועל לא תחשב כנזק בלתי הפיך, שכן לפני המערער פתוחה הדרך לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לחקירת יכולת שעל-פיה תיקבע יכולתו לשלם את חובותיו ( 5321/03 אדרי נ' כונס נכסים רשמי , פסקה 4 (8.7.2003);

ע"א 10645/07 אלקונין נ' וולנץ (16.1.2008); ע"א 3919/06 טהרני נ' כונס הנכסים הרשמי

(13.7.2006); ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרישמי , פסקה 19 והאסמכתאות שם (8.11.2009); ע"א 797/11

אבו סלאח נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (6.3.2011)). אין מקום לסטות בענייננו מכלל זה ולהורות על הסעד הזמני שנתבקש. אכן, המשך נקיטת הליכי גביה והוצאה לפועל עלול להקשות על המערער לאור מצבו הכלכלי, אלא שמנגד, "על בית המשפט ליתן דעתו אף לאינטרס של הזוכה לפעול בדרך היעילה והמהירה לגביית חובו" ( ע"א 1789/07

רובין נ' כונס הנכסים הרשמי (27.2.2007); ע"א 52/13

אורי נ' הכונס הרשמי , פסקה 15 (11.3.2013)). אינטרס זה מתעצם בענייננו נוכח העובדה שמדובר בחוב מזונות שלגביהם קיים אינטרס חברתי שהחייב ישלמם ( ע"א 5735/09

עיריית טבריה נ' סינואני , פסקה 6 (17.04.2012) ), וכאשר העתרות לבקשת המערער תותיר את גרושתו וילדיו לפני שוקת שבורה בכל הקשור לגביית חוב מזונות העבר והמזונות השוטפים, שעד כה

נמנע המערער מלשלמם.

11.

לאור כל האמור, משנמצא כי הן סיכויי הערעור, הן מאזן הנוחות, אינם נוטים לטובת המערער, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.