ע"א 8806/15 פרי פלג נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (כב' השופט י' בן חמו ) ב-פש"ר 35939-02-13 מתאריך 09.11.2015, בגדרו נדחו בקשותיו של המבקש להכרזתו כפושט רגל

ולקציבת מזונות ילדים וכן בוטל צו הכינוס שניתן בעניינו.

אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול.

רקע עובדתי

2.

בתאריך 19.02.2013 המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי הנכבד בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו כפושט-רגל, בגין חובות מוצהרים בסך 864,000 ש"ח, ל-10 נושים. לטענת המבקש, חובותיו הצטברו בעקבות קריסת העסק שניהל, עקב בעיות נפשיות בהן לקה. בתאריך 17.09.2013 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, וכן צו לעיכוב הליכים לפי סעיף 22(א) ל פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל ). בתוך-כך, המשיב 2 מונה לשמש כמנהל מיוחד לנכסיו של המבקש (להלן: המנהל המיוחד ). עוד במעמד זה, הוטל על המבקש לשלם לקופת הכינוס תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח. גובה התשלום העיתי נקבע באותו שלב בהתאם למידע שמסר המבקש. המועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל נקבע לתאריך 09.03.2016.

3.

בתאריך 14.01.2015

בית-המשפט המחוזי הנכבד קבע, לבקשת המנהל המיוחד , כי על המבקש למסור ל מנהל המיוחד מסמכים נוספים, ביניהם מסמכים הנוגעים לחשבון הבנק ולכרטיס האשראי של רעייתו דאז (להלן: פרודתו של המבקש ) וכן מסמכים בעניין מכר דירתו. בתאריך 25.02.2015 המנהל המיוחד הגיש דו"ח משלים בו צוין, בין היתר, כי טרם הוגשו כלל המסמכים שבית המשפט המחוזי הנכבד הורה על הגשתם בהחלטתו הנ"ל.

4.

בתאריך 09.03.2015 נערך דיון בבקשת פשיטת הרגל ובמסגרתו המנהל המיוחד ביקש מבית המשפט המחוזי הנכבד להגדיל את צו התשלומים שהוצא כנגד המבקש לסך של 1,500 ש"ח לחודש, מהטעם שהמבקש הוציא הוצאות ש המנהל המיוחד תפס כחריגות. בתום הדיון הנ"ל בית המשפט המחוזי הנכבד הגדיל את צו התשלומים והעמידם על סך של 1,500 ש"ח, זאת החל מתאריך 10.04.2015, וכן הורה על זימונה של פרודתו של המבקש לחקירה.

5.

בחקירה הנ"ל שנערכה בתאריך 04.05.2015, פרודתו של המבקש סיפרה שהיא בעליה והמנהלת של חברת פרי אליהו אחזקות בע"מ (להלן:

החברה ), אותה הקימה יחד עם בעלה של אחותה (להלן: הגיס ). בתוך כך, פרודתו של המבקש טענה כי הכנסתה החודשית מ החברה עומדת על סך של כ-1500 ש"ח. פרודתו של המבקש טענה עוד כי למבקש אין קשר ל חברה . באותו מועד, לאחר ששמע את גרסתה ואת טענות הצדדים, בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את המשך הדיון והוציא צו למנהל החשבונות של החברה ו/או רואה החשבון שלה, להמצאת מסמכים שונים הקשורים ל חברה .

6.

לשם השלמת התמונה יצוין כי בתאריך 02.06.2015 פרודתו של המבקש הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בטבריה ולאחר מכן הגישה לאותה ערכאה גם בקשה לפסיקת מזונות. בתאריך 19.07.2106 בית הדין הרבני הנכבד חייב את המבקש לשלם ל פרודתו דמי מזונות בסכום של 4,500 ש"ח לחודש (ראו: תיק מס' 1035541/2).

7.

בתאריך 09.09.2015 בית המשפט המחוזי הנכבד נעתר לבקשת המנהל המיוחד והוציא צו נוסף המורה על המבקש למסור מסמכים ופרטים בעניין פרודתו של המבקש ובעניין החברה שבבעלותה, בתוכם שמו ומספר הטלפון של הגיס .

8.

בתאריך 20.09.2015 המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי הנכבד בקשה לקציבת מזונות בה כלל גם בקשה להקטנת צו התשלומים, ובתאריך 12.10.2015 המבקש הגיש בקשה לביטול הצווים שניתנו בתאריך 09.09.2015 (כאמור בפיסקה 7 שלעיל) לאור ההסלמה שחלה במערכת היחסים שבין המבקש לבין פרודתו ובהתחשב בכך ש המנהל המיוחד נמנע מלציין בבקשותיו את העובדה ש פרודתו של המבקש

פתחה נגדו בהליכים משפטיים. בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי בקשות אלה ידונו בפניו במועד הדיון הבא והורה לבאת-כוחו של המבקש לזמן לדיון זה גם את פרודתו של המבקש .

9.

בתאריך 09.11.2015 בית המשפט המחוזי הנכבד הורה על מחיקת הבקשה לקציבת המזונות, זאת בשל העובדה שבאת-כוחו של המבקש לא זימנה את פרודתו של המבקש

לדיון שנערך באותו מועד. עוד התיר בית המשפט באותו מועד ל מנהל המיוחד לחקור את המבקש בחקירה פומבית. בעקבות חקירה זו קבע בית המשפט המחוזי הנכבד כי חרף העובדה שלמבקש ניתנו מספר הזדמנויות להתנהל בשקיפות – הוא ממשיך לערפל את מצבו הכלכלי ונמנע מלמסור פרטים שאדם סביר יכול היה למסור. נוכח זאת בית המשפט המחוזי הנכבד פסק שהמבקש אינו זכאי להגנת פקודת פשיטת הרגל , דחה את בקשותיו של המבקש והורה על ביטול צו הכינוס על כל הוראותיו ועל תשלום שכרם של המשיבים.

פסק-דין זה הוא מושא הבקשה שבפני.

טענות הצדדים

10.

המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה כאשר יזם את ביטול בקשתו להכרזתו כפושט-רגל, מבלי שהמשיבים ביקשו סעד כזה, וכן כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה המבקש אינו מתנהל בשקיפות – טעות ביסודה. בתוך כך המבקש טוען כי הוא לא יכול להמציא מסמכים הקשורים ל פרודתו , שכן הם מסוכסכים ונמצאים בהליכי גירושין וכן כי הוא איננו יכול להשיג את פרטי הגיס מכיוון שהוא מסוכסך אף עם בני משפחתה של פרודתו ואין ביניהם קשר. המבקש הוסיף כי סיכויי הצלחתו בערעור טובים וזאת, בין היתר, מכיוון שלשיטתו בית המשפט המחוזי הנכבד שגה בכך שלא התייחס כלל למספר שיקולים הכרחיים, וביניהם: הסכסוך הקשה שפרץ בינו לבין פרודתו ; מצבו הנפשי הקשה שבגינו הוא נוטל כדורים נגד דכאון, והחלטת בית הדין המחייבת אותו בתשלום מזונות לשלושת ילדיו הקטינים.

עוד לגישת המבקש, עיכוב ביצוע פסק-הדין לא יגרום כל נזק לנושים מכיוון שממילא אין אפשרות לגבות ממנו דבר, שכן הוא נעדר נכסים, למעט רכבו התפוס. מאידך הוא טוען כי ביצוע פסק-הדין יאפשר נקיטת הליכים נגדו, שיהוו התעמרות בו ובמשפחתו, וכאמור – לא יניבו פירות לנושים.

11.

לשם השלמת התמונה יצוין, כי לאחר שהוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין הצדדים ניסו להגיע להסכמה בדבר הבקשה, אך ניסיון זה העלה חרס. הגורם המרכזי לכך הוא שהמשיבים התנו את הסכמתם במספר תנאים, בתוכם תנאי לפיו המבקש יגיש מסמכים מסוימים הנוגעים ל חברה , ואילו המבקש התנגד לתנאי זה, תוך חזרה על הטענה שה חברה נמצאת בבעלותה של פרודתו וכי הוא איננו זכאי לקבל מידע מחברה שאין לו מניות בה.

12.

משכשל ניסיונם להגיע להסכמה, הוריתי לצדדים למסור הודעה מעדכנת בדבר עמידתו של המבקש ב תנאים הנ"ל (ראו: פיסקה 11 דלעיל). בהודעת המבקש שהוגשה בתאריך 04.02.2016 נטען כי המבקש עמד במלוא התנאים, למעט התנאי עליו השיג מלכתחילה, ולמעט תנאי נוסף שלמען מילויו המבקש ביקש ארכה של שבעה ימים. מנגד, בהודעה שהוגשה מטעם המשיבים באותו מועד, נטען שהמבקש עמד בתנאי אחד בלבד מבין התנאים שהציגו המשיבים, וכי בתוך כך המבקש לא עמד אף בתנאים שעליהם כלל לא השיג ושהאפשרות למילויים נתונה בידו, כגון מסירת כתובתו המלאה של רואה החשבון של חברת

פי.אס.פי אחזקה ובינוי בע"מ שבבעלותו. עוד טענו המשיבים, כי בניגוד לגרסתו של המבקש לפיה אין לו כל קשר ל חברה – בידיו של המנהל המיוחד מצוי מידע שממנו עולה כי קיים חשש, שאותו כבר שטח

המנהל המיוחד בפני בית המשפט המחוזי הנכבד,

לפיו המבקש עובד ב חברה , שמצויה, כאמור, בבעלותה של פרודתו .

13.

משלא הגיעו הצדדים להסכמה לפנים משורת הדין – יש להכריע בבקשה שבפני בהתאם לשורת הדין.

דיון והכרעה

14.

לאחר עיון בבקשה, בחומר שצורף אליה ובתגובות המשיבים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות .

להלן אפרט בקצרה את נימוקי להחלטתי זו.

15.

ראשית , מוצא אני לנכון להעיר הערה באשר לסיווגה של הבקשה, שהוגשה תחת הכותרת "בקשה לעיכוב ביצוע". תקנה 2 ל תקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985

מחילה את הוראות תקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:

תקסד"א ) על הליכי פשיטת רגל. לפי תקסד"א

אכן, עיכוב ביצוע של פסק דין וסעד זמני הינם סעדים השלובים זה בזה, והאמור נכון ביתר שאת מאז שתקנה 467 ל תקסד"א תוקנה

כך שההוראות בקשר לשני ההליכים אוחדו (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1105 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)), ואף על פי כן ברי כי מדובר בשני סעדים שונים שראוי להבחין ביניהם. במקרה דנן, אמנם ישנם חלקים מפסק-הדין של בית המשפט המחוזי הנכבד הניתנים לעיכוב (כגון: תשלום שכרו של המנהל המיוחד וההוראות לגבי חלוקת הכספים שניתנו לכונס הרשמי), אך לגבי מרכיבים אחרים ראוי היה לבקש סעד זמני (עיינו והשוו: ע"א 1561/03 דוד נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 3 (18.03.2003);

ע"א 572/13 דרעי נ' כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי (01.05.2013)).

נראה, עם זאת, כי בעניין דנן ממילא אין כל נפקות מעשית לכותרת הבקשה, וזאת מכיוון שמצאתי ש דין הבקשה גופה להידחות , כפי שאפרט מיד בסמוך.

16.

ככלל,

צד שזכה בהליך משפטי זכאי למימוש פירות פסק-הדין שניתן לטובתו, ו הגשת ערעור כשלעצמה לא תהווה טעם לעיכוב ביצוע ההחלטה מושא הערעור (ראו: תקנה 466 ל תקסד"א ; ע"א 1900/13 המועצה האזורית רמת נגב נ' נחום , פיסקה 9 (05.05.2013)). על הצד שמבקש מבית המשפט לחרוג מן הכלל ולהורות על עיכוב ביצועו של פסק דין, מוטל הנטל להראות לבית המשפט כי הסיכויים שערעורו יתקבל – טובים, וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם הסעד המבוקש לא יינתן – יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו (ראו: גורן בעמ' 1106; ע"א 1423/09 גויזן נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 6 (31.03.2009); ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרישמי , פיסקה 17 (8.11.2009); ע"א 6173/14 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 8 (28.10.2014)). בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "מקבילית כוחות" במסגרתה ככל שסיכויי הערעור יהיו גבוהים יותר, ניתן יהיה להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהפך. עם זאת, ההלכה הפסוקה העניקה למאזן הנוחות את משקל הבכורה, כך שלרוב גורל הבקשה יקבע על פי שיקול זה (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 370 (מהדורה שלישית, 2012); ע"א 8380/06 האפוטרופוס הכללי נ' פלוני , פיסקה 9 (10.12.2006); ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ , פיסקה 8 (13.01.2015) (להלן: עניין שחאדה )).

17.

בנידון דידן, ומבלי לקבוע מסמרות בסוגיה זו – לא מצאתי שסיכויי קבלת ערעורו של המבקש גבוהים באופן המצדיק את קבלת הבקשה . חלק מערעורו של המבקש נוגעים לממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה קמא, שבהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב (ראו: ע"א 6887/14 רמת צבי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' דובלין , פיסקה 19

(30.11.2014); ע"א 8691/13 ברגר נ' יניב , פיסקה 14 (19.01.2014)) , אחד הממצאים העובדתיים העומדים בלב הערעור הוא קביעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד לפיה:

"ניתנו לחייב מס' רב של הזדמנויות להתנהל בשקיפות, אלא שהוא ממשיך במסך ערפל באשר למצבו הכלכלי, נמנע מלמסור פרטים שאדם סביר היה יכול למסור." (ראו: עמ' 9 לפסק-הדין)

זאת ועוד, גם אם אניח ש חלק מהטענות המשפטיות שהמבקש העלה ראויות להישמע, כגון טענתו שבית המשפט המחוזי הנכבד היה צריך לשקול את המצב הנפשי בו שרוי המבקש, כמו גם את ההשלכות האפשריות של מצב זה על התנהלותו, או את העובדה שהמבקש מצוי בהליכי גירושין מ פרודתו – אין בכך כדי להטות את הכף לכיוון קבלת בקשתו, שכן המבקש לא הראה שאם תדחה בקשתו יגרם לו נזק בלתי הפיך, כפי שאפרט בפיסקה הבאה.

18.

הלכה היא כי קשה לראות בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, כשלעצמם, כמסבים נזק בלתי הפיך, זאת מכיוון שהמבקש יכול לבקש כי תקוים חקירה בפני ראש ההוצאה לפועל, אשר על פיה תיקבע יכולתו לשלם את חובותיו (ראו: ע"א 6067/04 מוחמד בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה ד (09.08.2006); ע"א 1738/10 קרו יטר ו נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 3 (18.03.2010); ע"א 3552/15 סמיח נ' לביא , פיסקה 3

(26.08.2015)). עוד נקבע, כי כאשר מבקש טוען לנזק בלתי הפיך שייגרם כתוצאה מדחיית בקשתו, עליו ל סמוך טענותיו על תשתית ראייתית מוצקה (ראו:

עניין שחאדה ; ע"א 5901/14 סולימאן נ' פקיד שומה חדרה (03.11.2014); ע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' גיצלטר (25.03.2014)). במקרה שבפני לא רק שהנזק הצפוי אליבא דמבקש איננו חורג מעצם קיום הליכי ההוצאה לפועל, אלא שהמבקש אף לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הניח תשתית ראייתית מוצקה בדבר אותו נזק שטען כי יגרם לו. לפיכך לא מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקש.

19.

על יסוד כל האמור לעיל, ומשהמבקש לא עמד בנטל ההוכחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי הערעור גבוהים באופן המצדיק את עיכוב ביצוע פסק-הדין – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית . בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.