ע"א 6906/14 אמנון יצחקי נ. עו"ד טדי ארז

1.

המערער 1 לא היה צד להליך קמא ואילו היכלי נעם חן בע"מ (להלן: החברה ) שהיתה משיבה בהליך לא צורפה כצד לערעור. בהבהרה אותה הגיש בא-כוח המערערים ציין הוא כי המערער 1 רשאי להגיש ערעור מטעמו נוכח הפגיעה בזכויותיו הקנייניות כפועל יוצא של פסק-הדין.

בתגובה אותה הגיש המשיב 1 (אליה הצטרף גם המשיב 2) טוען הוא כי יש להורות על מחיקת המערער 1 מהודעת הערעור. המשיב 1 טוען כי המערער 1 ידע על ההליך שהתנהל בערכאה קמא, בהדגישו כי הוא בעל המניות הרשום של החברה, שהיתה צד להליך. עוד מציין המשיב 1 כי המערער 1 נחקר במשרדי כונס הנכסים הרשמי, פרוטוקול חקירתו שימש כמוצג בהליך קמא, הוגש תצהיר עדות ראשית שלו מטעם החברה, והוא שחתם על ייפוי הכוח של בא-כוח החברה. בנסיבות אלה, כך נטען, לא רשאי המערער 1 להחליט בשלב הערעור להצטרף כבעל דין עצמאי ולהשמיט את החברה. עוד מבהיר המשיב 1 כי לאחר ההחלטה שניתנה בהליך קמא ביום 9.6.2014 לא נערכה אליו כל פניה מצד המערער 1.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי ושקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק מהודעת הערעור את המערער 1, אשר לא היה צד להליך.

תחילה יש לציין כי ראוי היה כי תוגש על ידי המערער 1 בקשה להצטרף להליך וכי לא היה מקום להגשת ערעור מטעם המערער 1 אישית מבלי שהוגשה כל בקשה בעניין (ולמעשה די היה בפער זה כדי להצדיק את אי קבלתו של ההליך לרישום). מן הראוי להזכיר בעניין זה כי:

"הופעתו של אדם שלא היה צד בהליך המקורי לראשונה בערכאת הערעור, ובמיוחד, הופעתו כמגיש הערעור, המתווה את גדר המחלוקת הנפרשת בפני ערכאת הערעור, טורפת במידה רבה את הקלפים. ההופעה לראשונה בערכאת הערעור עלולה לפתוח את הפתח להעלאת טענות חדשות, הן עובדתיות והן משפטיות...

עמידה על הדרישה, כי רשאי לערער אך מי שהיה צד להליך אך מתחזקת נוכח מטרותיו של הליך הערעור, אשר בעיקרן בקורת על פסק-דינה של הערכאה הראשונה" (בש"א 292/98 ג'רייס נ' המועצה לשיווק וייצור ירקות , פ"ד נג(2) 29, 42 (1999) (להלן: עניין ג'רייס )).

כמו כן לגופו של עניין, הצדק עם המשיב 1 כי מטיעוני הצדדים עולה כי המערער 1 ידע גם ידע על ההליך שהתנהל בערכאה קמא ואף נטל בו חלק פעיל - חתם על ייפוי הכוח בשם החברה והגיש תצהיר מטעמו. על רקע זה מובן כי אין בפי המערער 1 כל טענה כי לא היה מודע להליך שהתנהל בערכאה קמא.

למרות זאת ולמרות שהפגיעה הפוטנציאלית הנטענת בזכויותיו של המערער 1 היתה ידועה לו, לא הגיש הוא בקשה להצטרף להליך. חלף הגשת בקשה להצטרף להליך פנו המערער 1 ורעייתו לבית המשפט המחוזי ביום 2.6.2014 בבקשה בה ביקשו "להפגש עם השופט", ובהחלטה מיום 9.6.2014 ציין המותב שישב בדין כי לא ניתן "להפגש" עם שופט וכי על המערער 1 ורעייתו לפנות למנהל המיוחד (עם תצהיר מסודר בו יפורטו טענותיהם ובצירוף מסמכים) וכי זה יביע עמדתו האם יש מקום לקבוע מועד לדיון. המשיב 1 ציין בתגובתו כי לא נערכה אליו כל פניה בהמשך לכך, ואילו המערער 1 לא נתן כל הסבר לעובדה שלא פעל בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי או לחלופין השיג עליה או לכך שלא הגיש בקשה מסודרת להצטרף להליך (וראו והשוו ע"א 716/12 ניב נ' דבוש (8.3.2012)).

התנהלות זו של המערער 1 - אשר אם סבר כי היה מקום לצרפו להליך באופן אישי וכי לא די היה בצירופה של החברה, היה באפשרותו לפעול לשם צירופו, אך בחר שלא לפעול כן ומבקש להצטרף להליך אך בשלב הערעור לאחר שטענות החברה והמערער 2 נדחו - מובילה למסקנה כי אין מקום להורות על צירופו להליך בשלב זה.

אכן בפסיקה נקבע כי "על המעוניין להגיש ערעור בלא שהיה צד פורמאלי להליך שהתקיים בערכאה הדיונית, לשכנע כי לא השתהה ולא החמיץ את השעה להפוך לבעל-דין בערכאה הקודמת", וכי כאשר דרישה זו אינה מתקיימת "אין בידי מי שלא היה בעל-דין פורמאלי בערכאה הדיונית זכות להגיש ערעור, להבדיל מהגשת תביעה עצמאית לביטול פסק-הדין או לקבלת סעד הצהרתי לפיו פסק-הדין אינו בר-ביצוע כלפיו (ראו גם: יואל זוסמן

סדרי הדין האזרחי 805 (מהדורה שביעית, 1995))" (עע"ם 8884/11 אייץ אנד או אופנה בע"מ נ' ועדת המשנה לעררים המועצה הארצית לתכנון ובניה (29.3.2012). לתנאי זה ראו והשוו גם: רע"א 1966/11 חברת הזריחה עבודות אינסטלציה בע"מ (בפירוק) נ' א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ (28.3.2011) (להלן: חברת הזריחה ); עניין ג'רייס , 46; בש"א 218/00 דיירי מבנה עופרים בע"מ נ' החברה להגנת הטבע , פסקה 5 (4.5.2000). להלכה דומה החלה לעניין צירוף משיב להליך בהתאם להוראת תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי ראו: ע"א 7863/12 ניו אימג' השקעות (ישראל) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 4 (4.8.2013); ע"א 5637/05 לוק נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פסקה 3 (27.8.2006)). יצוין כי בין היתר בכך שונה עניינו של המערער 1 מן האסמכתא אליה הפנה לתמיכה במבוקשו (בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל , פ"ד מה(1) 670 (1991)), שם התקיים "הליך נלווה" בעניינו של המבקש.

כמו כן נראה כי במהות הדברים לא ניתן לומר כי קולו של המערער 1 לא נשמע שהרי הוגש תצהיר מטעמו בערכאה קמא, ויודגש כי לא הובהר על ידו בהבהרה אותה התאפשר לו להגיש מדוע לא היה די בטענות שהמערער 2 והחברה העלו יחדיו בערכאה קמא, תוך מעורבות שלו, ומדוע אין די בהעלאת הטענות על ידי המערער 2 כעת (ויוזכר כי המערער 2 והחברה יוצגו בידי אותו עורך דין, וזהו גם בא-כוחם של המערערים בערכאה זו) (השוו עניין חברת הזריחה ).

3.

אשר לחברה. כפי שציינתי בהחלטה מיום 26.3.2015 יש לצרף את החברה, אשר היתה צד להליך בערכאה קמא, כצד לערעור. מבלי להביע עמדה בטענת בא-כוח המערערים לפיה נוכח תוצאת פסק הדין אין באפשרותו להגיש את הערעור גם בשם החברה, הרי שמשהערעור לא הוגש בפועל גם בשמה, יש לצרפה כמשיבה להליך.

4.

סיכומם של דברים - בא-כוח המערער יגיש הודעת ערעור מתוקנת אשר המערער 1 לא יהיה צד לה, ואילו החברה תצורף כמשיבה.

הודעת הערעור המתוקנת תוגש בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה (ימי הפגרה יבואו במניין). לאחר הגשתה תערוך המזכירות עדכון במערכת "ניהול התיקים", תתייק החלטה זו בתיקי השופטים והתיק יועבר להוצאת צו סיכומים כמקובל.