ע"א 7986/17 לאה אלוק נ. דורון אפרת

השופט י' עמית :

שני ערעורים מאוחדים שעניינם ביצוע הסכם למכירת בית מגורים בסביון (להלן: הנכס ). המערערת בע"א 7986/17 היא המשיבה בע"א 7999/17 (להלן: המשיבה ) והמערערים בע"א 7999/17 הם המשיבים בע"א 7986/11 (להלן: המערערים ).

1.

הורתו של הסכסוך שבפנינו בהסכם מיום 13.9.2012, במסגרתו רכשה המשיבה מהמערערים את הנכס. הנכס נרכש עוד לפני שהושלמו בו כל עבודות הבנייה, וחלק הארי מהתמורה היה אמור להשתלם על ידי המשיבה ישירות לבנק לאומי לישראל, לסילוק הלוואת המשכנתא שנטלו המערערים מהבנק (להלן ובהתאמה: המשכנתא ובל"ל ).

2.

לא אלאה את הקורא בפרטי הסכסוך בין הצדדים ואספר בקצרה כי כל צד טען כי משנהו הפר את ההסכם ובשל כך נגרמו לו נזקים שונים. בעקבות תביעה שהגישה המשיבה בבית המשפט המחוזי, הופנו הצדדים להליך גישור, שבמהלכו הגיעו להסכם פשרה (להלן: הסכם הפשרה ) שקיבל תוקף של פסק דין ביום 16.6.2014.

ואלו הסעיפים בהסכם הפשרה, הרלוונטיים לענייננו:

"4 . אופן התשלום יהיה כזה: כספי תשלום המשכנתה יופקדו בחשבון נאמנות שיפתח ב"כ הקונה ו/או בשיק בנקאי ישירות לבנק לחשבון ההלוואות ו/או דרך אחרת שאינה מערבת את המוכרים או בא כוחם – ומשם יועברו ע"י ב"כ הקונה ישירות לבנק לסילוק המשכנתה . להוכחת קיום ההתחייבות בדבר תשלום החוב לבנק יהיה על הקונה [להלן המשיבה - י"ע ] להציג למוכרים [להלן המערערים - י"ע ] אישור בכתב מהבנק לפיו חוב המשכנתה בחשבון ההלוואה נפרע במלואו, ורק אישור כזה יהווה ראיה לתשלום החוב במלואו לבנק.

...

6.למען הסר ספק ולאור הצפי שהקונה תיטול הלוואה מגורם שאינו בנק רשמי בישראל, הרי שלמעט אישור על יתרה לסילוק לבנק ו/או אם הוסכם במפורש אחרת בהסכם זה, המוכרים לא יחתמו על אף מסמך ולא יידרשו להמציא מסמך כלשהו או לבצע פעולה כלשהי בקשר לפירעון יתרת התמורה לסילוק המשכנתה

או בכל הנובע מפירעון זה. עם זאת, מוסכם כי ככל שהמשכנתה

תינטל על ידי הקונה מבנק רשמי במדינת ישראל המוכר על פי חוק הבנקאות (כדוגמת בנק לאומי , דיסקונט, פועלים) המוכרים יחתמו כלפי אותו בנק על כל מסמך נדרש ומקובל, ובשינויי נוסח מקובלים בבנק".

3.

על פי הסכם הפשרה, ניתנה למשיבה אפשרות להשלים את ביצוע הסכם הרכישה של הנכס, אם תסלק את מלוא סכום חוב המשכנתא לבל"ל עד ליום 27.7.2014. חוב המשכנתא לא סולק בתאריך הנ"ל והמערערים טענו כי בכך הפרה המשיבה את הסכם הפשרה. מנגד, המשיבה טענה בלהט כי מזה שנים שהיא מבקשת לסלק את חוב המשכנתא באמצעות הלוואה מגוף חוץ-בנקאי, אך הדבר נמנע בעדה עקב סירובם של המערערים לחתום על המסמכים הנדרשים לשם כך.

4.

הצדדים התדיינו בבית משפט קמא בשאלה מי הפר את הסכם הפשרה. לסופו של יום קבע בית המשפט בפסק דינו מיום 10.7.2017 (להלן: פסק הדין ), כי היו אלה המערערים שהפרו את ההסכם. זאת, מאחר שהמשיבה הייתה נכונה לפרוע את חוב המשכנתא הרובץ על הנכס, אך המערערים מנעו ממנה לקיים את התחייבותה בניגוד להסכם הפשרה. בית המשפט קמא פירש את סעיף 6 להסכם הפשרה כך שהמערערים היו פטורים מלחתום על כל מסמך שהוא כלפי גוף חוץ-בנקאי ('שוק אפור'), להבדיל ממסמכים אחרים. כן קבע בית משפט קמא בפסק הדין, כי יש לראות את חיובי הצדדים כשלובים, תוך שהוא מפנה להחלטתי באחד מהגלגולים של התיק (רע"א 6398/14 מיום 22.10.2014).

לאור זאת, קבע בית המשפט בחלק האופרטיבי של פסק הדין כיצד יש להשלים את הסכם המכירה על פי הוראות הסכם הפשרה. דא עקא, שוב חזרו הצדדים "לפלונטר" שבגינו הגיעו מלכתחילה לפתחו של בית משפט קמא. המערערים סירבו לחתום על מסמכים טרם סילוק חוב המשכנתא לבל"ל, בעוד שהמשיבה טענה כי לצורך קבלת ההלוואה מהגוף החוץ-בנקאי על מנת לסלק את חוב המשכנתא לבל"ל, עליה לקבל תחילה את המסמכים החתומים.

5.

כך הגיעו שוב הצדדים לפתחו של בית משפט זה בשני הערעורים המאוחדים שבפנינו.

המערערים מלינים בערעורם על מסקנתו של בית משפט קמא, לפיה המשיבה הייתה נכונה לקיים את התחייבותה וכי יש לראות את המערערים כמי שהפרו את ההסכם. מנגד, המשיבה מלינה בערעורה על האופן בו ניסח בית המשפט את הסעד האופרטיבי, באשר לשיטתה, עקב כך שוב נמנעה ממנה האפשרות לשלם לבל"ל ולסלק את חוב המשכנתא.

6.

עיינו בחומר הרב שהניחו הצדדים בפנינו ושמענו את טיעוניהם. לסופו של יום, ומבלי שנעלם מעיננו כי הסעד האופרטיבי שניתן על ידי בית משפט קמא נוסח על פי הסעד שנתבקש על ידי המשיבה, מצאנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. אנו מאמצים אפוא את פסק הדין לפי סמכותנו מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

7.

נוכח החשדנות וחוסר האמון בין הצדדים, ועל מנת להתיר באופן סופי את "הפלונטר" לגבי סילוק חוב המשכנתא לזכות בל"ל, הנובע מחילוקי הדעות לגבי סדר הפעולות (שיק ולאחר מכן חתימת מסמכים או חתימת מסמכים ולאחר מכן שיק), אנו מורים בזה כלהלן:

א . אנו ממנים את בא כוחה של המשיבה, עו"ד אוריאל בן אסולי ככונס נכסים (להלן: כונס הנכסים ), אך ורק לצורך חתימה בשמם של המערערים על המסמכים הבאים:

(1) בקשה לביטול הערת אזהרה (נספח כ"ט לתיק המוצגים);

(2) בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת המשיבה (נספח כ"ח לתיק המוצגים);

(3) כתב העברת זכויות והתחייבויות (נספח ל' לתיק המוצגים).

לאור האמור בסעיף 3 לכתב העברת הזכויות בספרי החברה המשכנת (נספח ל'), ואך ורק לצורך זה, המשיבה תחתום במקביל על הצהרה כי לא נגרם לה כל נזק כתוצאה ממצגים או התחייבויות של מעבירי הזכות כלפיה.

(4) פנייה לבל"ל בשמם של המערערים והמשיבה לקבלת מכתב כוונות מבל"ל ולפיו הבנק יהיה נכון לסלק את המשכון ולמחוק את הערת האזהרה הרשומה לזכותו כנגד הסכום הנקוב במכתב.

ב . תוך 45 יום מהיום, תסלק המשיבה את חוב המשכנתא לבל"ל.

ג .

כונס הנכסים רשאי לעשות שימוש במסמכים החתומים המפורטים בס"ק

א לעיל, על מנת שיתאפשר למשיבה לקבל מגוף חוץ-בנקאי הלוואה לצורך סילוק המשכנתא לבל"ל.

מובהר בזה כי הדברים צריכים להיעשות בד בבד, ויראו את כונס הנכסים כפקיד בית משפט וכנאמן מטעם בית המשפט.

ד .

כונס הנכסים או המשיבה או מי מטעמה, יהיו רשאים לחתום על מסמכים נוספים הנדרשים על ידי הגוף החוץ-בנקאי להבטחת ההלוואה שתינתן למשיבה, ובלבד שלא יהיה במסמכים אלה כדי ליצור התחייבות כלשהי בין אותו גוף לבין המערערים.

ה . למען הסר ספק, מובהר בזה כי על המשיבה ועל כונס הנכסים חל איסור לבצע כל דיספוזיציה בנכס לצדדים שלישיים, למעט נותן אשראי לצורך פרעון מלא של חוב המשכנתא.

ו . למען הסר ספק, תשלומי המשכנתא השוטפים ימשיכו להיפרע על ידי המשיבה.

8.

בנק לאומי מתבקש לשתף פעולה עם כונס הנכסים, ולהמציא בהקדם, ולא יאוחר משבעה ימים, את גובה החוב המעודכן ומכתב הכוונות.

9.

לא סולק חוב המשכנתא לבל"ל תוך 45 יום מהיום, יראו את המשיבה כמפרה של ההסכם ושל פסק דין זה. במקרה כאמור יהיו המערערים רשאים לפעול בהתאם לאמור בהסכם הפשרה, ומבלי לגרוע מכלליות האמור המשיבה תפנה את הנכס אשר יימכר לכל המרבה במחיר, והתמורה תחולק, והכל בדרך ובאופן המפורטים בהסכם הפשרה.

9.

אין צו להוצאות. פיקדון יוחזר למפקידו .