ע"א 8223/98 ורד שאול נ. ד"ר חיים פרידמן תמר

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

המבקשת הגישה לבית משפט זה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את תביעתה לפיצויים בגין נזקי גוף בעוולת רשלנות רפואית, בקובעו כי לא הוכחה התרשלות מצד המשיבים.

בבקשתה טוענת המבקשת, כי היא סובלת מעיוורון בעין אחת, ולאור מצבה הבריאותי היא רתוקה למיטתה, ועל-כן נבצר ממנה לעבוד. הכנסתה של התובעת מקצבת הפנסיה אותה היא מקבלת, היא בסך של כ2000- ש"ח בחודש, והוצאתיה היומיומיות הן גבוהות ועולות על סכום זה.

כן טוענת המבקשת כי סיכויי הצלחתה בערעור גבוהים.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, בית המשפט קמא פסק לזכותם הוצאות משפט בסך של 15,000 ש"ח, וסכום זה טרם שולם. לפיכך, יש בסיס לסברה כי גם ההוצאות שייפסקו לטובת המשיבים בערעור, אם ייפסקו, לא ישולמו.

דין הבקשה להידחות.

איני סבורה כי המבקשת הניחה תשתית לטענה בדבר חוסר אונים מן הבחינה הכלכלית, שעל יסודה ניתן לפטור אותה מן החובה להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבים.

הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90, רביבו נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 90(3) 1119). במקרה דנן, המבקשת לא הציגה בפני בית המשפט תמונה מלאה של מצבה הכלכלי.

אמנם המבקשת צירפה לבקשתה תלושי שכר של ששת החודשים האחרונים, אך היא לא פירטה בבקשתה את הוצאותיה השוטפות, אשר לקיומן היא טוענת; כמו כן, אין בתצהירה פירוט של רכושה הכספי או רכושה בעין, רכוש בני משפחתה ומקורות ההכנסה של בני משפחתה הקרובים.

זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95,

שמעוני נגד שמעוני , תקדין עליון 95(1) 1211).

במקרה דנן, הבקשה אינה מפרטת כל נסיון מצד המבקש לגייס כספים לתשלום הערבון מבני משפחתה הקרובים או ממקורות אחרים.

משלא הניחה המבקשת בפני תשתית ראייתית להוכחת מצבה הכלכלי הקשה הנטען על ידה, אין מקום לפוטרה מהפקדת ערבון.

משקבעתי כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מצדיק פטור מהחובה להפקיד ערבון, די בכך כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להיכנס לבחינת סיכויי הערעור. אלה רלבנטיים רק מקום בו הוכיח המבקש כי אינו יכול לעמוד בחובת הפקדת ערבון.

יתר על כן, מטרתה של חובת הפקדת הערבון היא הבטחת הוצאות המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, כך שאם הערעור יידחה לא ייצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, על שום שהמערער הופטר מחובת ערבון (בש"א 329/90 אברך נ' גרונר ואח' , פד"י מד(2) 383).

במקרה שלפני, המבקשת לא שילמה למשיבים את ההוצאות שנפסקו לטובתם בבית המשפט קמא, והלכה היא שדי בנימוק זה כדי להביא לדחיית בקשה לפטור מערבון (ראה: רע"א 8192/98, רם נגד אררט חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 99(2) 689).

אמנם בית המשפט קמא המליץ למשיבים לוותר על סכום ההוצאות שנפסקו לזכותם, אך עדיין קיים הצורך להבטיח את האינטרס של המשיבים בגביית הוצאות הערעור, אם ייפסקו לטובתם.

אשר על כן, הבקשה לפטור מערבון נדחית.

עם זאת, בנסיבות העניין, אני מעמידה את סכום הערבון שעל המבקשת להפקיד על סך של 10,000 ש"ח.

המבקשת תפקיד ערבון בסך של 10,000 ש"ח, תוך ששים יום מיום קבלת ההחלטה.

אין צו להוצאות.