פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 4466/98
בפני:
כבוד הרשם בעז אוקון
המערער:
ראמי דבש
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת
ישראל
2. פלונית
הוגש הליך
החלטה
בהתאם להלכה שנקבעה בע"פ 4492/01, לא ניתן לפסוק פיצוי למערער בשל התקופה בה היה נתון במה שמכונה מעצר בית.
המערער טוען כי ע"פ 4492/01 איננו מחייב את בית המשפט העליון, ואכן בית המשפט יכול לסטות מהלכה שנפסקה על ידו. ואולם, הבקשה לקביעת ההוצאות מונחת בפניי, ואין כל ספק כי ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון מחייבת אותי.
זאת ועוד, דין בקשתו של המבקש בהליך זה להידחות, אף בלא קשר להלכה שנקבעה בע"פ 4492/01. בפסק דינו הורה כב' השופט חשין כי התיק יועבר אל הרשם "אשר יכריע בשאלה [של הפיצוי] לאחר שמיעת וקבלת ראיות כנדרש". כב' השופט חשין לא קבע כי הרשם יוכל להחליט אם ניתן לפצות עבור הימים בהם היה נתון המערער במעצר בית. עיון בפסק דינו של כב' השופט חשין מלמד כי לפחות ביחס למערער זה סבר בית המשפט כי הוראת סעיף 80 מגבילה עצמה לפיצויים בגין מאסר או מעצר, ואין בסמכותי לפרש את פסק הדין מעבר לאמור בו.
בנסיבות אלה, יערוך המערער בתוך 7 ימים חשבון נוסף על בסיס זה, ויגישו לבית המשפט. המבקש רשאי להגיש את החשבון כשהוא כולל הגדלת תשלום בגין הוצאות הגנתו, וזאת בהתחשב בהשתלשלות העניינים עד כה, וגם בנסיבות נוספות האופפות את ההליך.
בנסיבות העניין תחושב הבקשה לעיון חוזר בדרך בה חושבה בבקשה של המבקש.
ניתנה
היום, י"ט באייר תשס"ג (21/5/2003).
בעז
אוקון
רשם