רע"א 2913-24 רע"א 2913-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט אבי גורמן) מיום 12.3.2024 בת"צ 24942-11-21, במסגרתה התקבלה באופן חלקי בקשת המשיבים 5-1 למתן צו גילוי ועיון במסמכים המופנה כלפי המבקשת והמשיבות 7-6. לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

רקע והשתלשלות העניינים

1.עניינו של ההליך דנן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית אשר הוגשה על ידי המשיבים 5-1 (להלן: המבקשים המייצגים) נגד חברות הרכב Nissan Motor Co., Ltd. ו-Renault S.A.S. ונגד היבואנית הישירה שלהן בישראל, קרסו מוטורס בע"מ (המבקשת והמשיבות 7 ו-6, בהתאמה. להלן, בהתאמה: ניסאן, רנו ו-קרסו, וביחד: הנתבעות), וזאת לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו" (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). תחילה הגיש המשיב 1 את בקשת האישור נגד קרסו וניסאן בלבד (להלן: בקשת שוורץ), אך ביום 19.7.2022 אוחדה בקשת שוורץ, לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, עם בקשה נוספת לאישור תובענה כייצוגית באותו עניין, אותה הגישו המשיבים 5-2 נגד שלוש הנתבעות (ת"צ 63446-10-21. להלן: בקשת ח'דירי). בהמשך לכך נמחקה בקשת ח'דירי והוגשה ביום 5.9.2022 בקשה מתוקנת לאישור תובענה כייצוגית תחת בקשת שוורץ (להלן: בקשת האישור).

2.בקשת האישור עוסקת בפגמים נטענים במנועי דיזל מסוג "R9N" המותקנים ברכבי ניסאן מדגם "X-TRAIL" מהשנתונים 2021-2019 וברכבי רנו מדגם "KOLEOS" מהשנתונים הללו (להלן: רכבי ניסאן ו-רכבי רנו, בהתאמה; וביחד: הרכבים). במנוע זה, לפי בקשת האישור, קיימת תקלה בתכנון או בייצור מסנן החלקיקים – רכיב שתפקידו למנוע פליטה של חלקיקים מזיקים הנוצרים בתהליך שריפת הדלק במנוע הדיזל (להלן: המסנן). כתוצאה מתקלה זו, החלקיקים המצטברים במסנן אינם מסולקים ממנו, דבר המביא, לאורך זמן, לסתימת המסנן ולבלאי מואץ בו (להלן: תקלת סתימת המסנן). לפגם במסנן מצטרף, על פי הנטען, פגם באטימת אגן השמן במנוע. בשל פגם נוסף זה שיירי דלק וחלקיקים במסנן שלא סולקו מחלחלים לאגן השמן ומביאים לדילול שמן המנוע (להלן: תקלת דילול השמן, וביחד עם תקלת סתימת המסנן: התקלות או הפגמים הנטענים). תקלה זו גורמת, בתורה, לשחיקה מואצת של חלקי המנוע ולצורך בהחלפות שמן תכופות, בתדירות החורגת מהסביר. בתצהירים שצורפו לבקשת האישור טענו המבקשים המייצגים כי בביקורים במוסך המורשה מטעם קרסו לצורך טיפול בתקלות נאמר להם כי מקור התקלות הוא דפוס הנהיגה של המבקשים המייצגים ברכב, ולא פגם במנוע, והוצעו להם "מחוות מסחריות" מטעם קרסו בתמורה לחתימה על כתב ויתור, אשר בחלק מהמקרים התייחס באופן פרטני לתקלת דילול השמן – דבר המעיד, לשיטתם, על מודעות הנתבעות לתקלה חוזרת זו (להלן: המחוות המסחריות).

3.לתמיכה בבקשת האישור צורפה חוות דעת שערך מהנדס מכונות ומנועים, מר משה קלמן, לפיה הפגמים הנטענים מהווים כשל בייצור או בתכנון הרכבים (להלן: קלמן ו-חוות דעת קלמן, בהתאמה). חוות הדעת נערכה, בתחילה, עבור בקשת שוורץ ומשכך התייחסה רק לרכבי ניסאן, שבהם עסקה בקשת שוורץ. לאחר שזו אוחדה עם בקשת חד'ירי תוקנה חוות דעת קלמן, ונוספה לה התייחסות תמציתית לרכבי רנו, במסגרתה הוסבר כי רכבי רנו וניסאן מצוידים באותו מנוע. עוד צורף, לתמיכה בטענות הנוגעות לרנו תצהיר אחד – תצהירו של המשיב 3 מר מוחמד ניג'ם, העוסק ברכב רנו הנמצא בשימושו ובבעלות אחותו, המשיבה 2 (להלן: תצהיר ניג'ם). בתצהיר נטען כי בשל התקלות נדרשו, בפרק זמן של שנה וחצי, שלושה טיפולים להחלפת שמן.

4.ביום 2.2.2023 הגישה רנו את תשובתה לבקשת האישור (להלן: התשובה לבקשת האישור). בתמצית, נטען, כי בקשת האישור מציגה כפגמים תכונות שהן, למעשה, מאפיין אינהרנטי של רכבי דיזל באשר הם. הוסבר כי המקור לתופעות שתוארו בבקשת האישור הוא דפוס הנסיעה של הנהגים. לדברי רנו, בפרסומים הנוגעים לרכבים, ובכלל זה בהנחיות היצרן, הובהר כי יש לבצע באופן יזום נסיעות רצופות במהירות גבוהה (כגון, נסיעה בין-עירונית) לצורך ניקוי המסנן, שאחרת עלול להתרחש דילול הדרגתי של שמן המנוע בקצב גבוה יותר מהרגיל. נהג הפועל לפי הנחיות אלה, נטען, לא צפוי לגרום כל נזק למנוע. רנו ציינה כי, מכל מקום, עובר להגשת בקשת האישור הוטמע ברכבים עדכון תוכנה המעלה את רף דילול השמן המקסימאלי שאיתו יכול המנוע לפעול, וכתוצאה מכך, מפחית את מספר המקרים בהם נדרשת החלפת שמן המנוע בשל דילולו (להלן: עדכון התוכנה). לתמיכה בטענותיה צירפה רנו תצהיר של מהנדסת הרכב גב' פביאן פאבי-דוגה, מנהלת פרויקט Diesel Engines Serial Life ברנו (להלן: תצהיר פאבי-דוגה). כן צורפה חוות דעת מומחה מטעם המהנדס יפים אוסיצ'נסקי (להלן, בהתאמה: אוסיצ'נסקי ו-חוות דעת אוסיצ'נסקי), העוסקת הן ברכבי רנו והן ברכבי ניסאן, במהלכה סקר אוסיצ'נסקי את מאפייני מנוע הדיזל וביצע בדיקה של רכב ניסאן. לשלמות התמונה יצוין כי בתשובתן המשותפת של קרסו וניסאן, שהוגשה ביום 17.2.2023, נטענו טענות דומות לאלו של רנו, בהתבסס, בין היתר, על חוות דעת אוסיצ'נסקי.

5.ביום 2.4.2023 הגישו המבקשים המייצגים את תגובותיהם לתשובות, במסגרתן דחו את טענות הנתבעות.

6.ביום 27.4.2023 פנו המבקשים המייצגים לרנו בדרישה לגילוי ועיון (להלן: מכתב הדרישה) הכוללת 25 קטגוריות של מסמכים, וכן שאלון ובו 18 שאלות (כולל תתי-השאלות). רנו דחתה את המבוקש במכתב הדרישה ביום 28.5.2023, שכן, לשיטתה, לא הועמדה כלל תשתית ראייתית ראשונית ביחס אליה. בנוסף, נטען כי מכתב הדרישה כולל דרישות כוללניות ובלתי-רלוונטיות, בין אם מכיוון שהן עוסקות בשאלות שאין לדון בהן בשלב בקשת האישור, ובין אם מכיוון שמדובר בדרישות שיש להפנות לנתבעות האחרות.

7.ביום 28.6.2023 הגישו המבקשים המייצגים בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון כלפי רנו (להלן: בקשת הגילוי המקורית). ביום 29.6.2023 הורה בית המשפט קמא על מחיקת הבקשה בשל פגמים שנפלו בדרך הגשתה, וכן הציע לצדדים לקיים הידברות ביניהם במטרה לייתר את המחלוקות בסוגיה זו. בהמשך לכך, ביום 13.8.2023 הגישו המבקשים בקשה עדכנית המצומצמת במידה מסוימת בהיקף המסמכים שנדרשו והשאלות שנתבקש עליהן מענה (להלן: בקשת הגילוי המתוקנת). נטען כי הונחה תשתית ראייתית מספקת כלפי רנו וכי המסמכים שהתבקשו הם רלוונטיים, שכן הם מלמדים על קיום פגמים סדרתיים ברכבים, שלא באשמת הנהגים – סוגיות שרנו מכחישה. ביום 13.9.2023 הגיבה רנו לבקשת הגילוי המתוקנת, וטענה כי דינה דחייה, בהיעדר תשתית ראייתית כלשהי נגדה, ולחלופין בהיעדר רלוונטיות של המסמכים המבוקשים. יצוין כי במקביל הגישו המבקשים המייצגים בקשות גילוי, דומות בעיקרן, ביחס לקרסו ולניסאן. ביום 8.1.2024 קיים בית המשפט דיון בבקשות אלו. לאחר ששמעו את הערות בית המשפט, הסכימו הצדדים לבוא בדברים על מנת להגיע להסכמה לגבי גילוי בהיקף מצומצם יותר, וכי ככל שלא יגיעו להסכמה, יגישו המבקשים המייצגים בקשה מתוקנת, הכוללת דרישות מצומצמות יותר.

8.מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, הגישו המבקשים המייצגים ביום 1.2.2024 בקשה מתוקנת למתן צו גילוי ועיון במסמכים כלפי שלוש הנתבעות (להלן: בקשת הגילוי העדכנית). בבקשה התבקשו ארבע קבוצות של מסמכים: מסמכי הנתבעות הנוגעים לתקלות דילול השמן וסתימת המסנן "לרבות בדיקות, הנחיות והתכתבויות, וטיפול בתלונות" (להלן: המסמכים הנוגעים לתקלות); מסמכים והתכתבויות בין הנתבעות הנוגעים לעדכון התוכנה (להלן: המסמכים הנוגעים לעדכון התוכנה); נתונים ומסמכים הנוגעים לשיעור הרכבים בהם הוחלף שמן במוסכי קרסו במועד מוקדם מהצפוי לפי תוכנית הטיפולים השגרתית לרכב, וזאת באופן מדגמי – ביחס ל-500 הרכבים הראשונים מהדגמים הרלוונטיים שעלו על הכביש בשנת 2020 (להלן: המסמכים הנוגעים לטיפולים מוקדמים); נתונים ומסמכים הנוגעים למספר הרכבים שניתנו להם המחוות המסחריות, וזאת באופן מדגמי – ביחס לרכבים שעלו על הכביש בשנת 2020 (להלן: המסמכים הנוגעים למחוות מסחריות. כלל המסמכים שהתבקשו בבקשת הגילוי העדכנית ייקראו להלן: המסמכים המבוקשים).

9.ביום 20.2.2024 הגישה רנו את תשובתה לבקשת הגילוי העדכנית. רנו חזרה על טענותיה בעניין ההבדלים בין רכבי ניסאן ורנו, והיעדר תשתית ראייתית ביחס לרכבי רנו. לחלופין, היא טענה כי ככל שישנה תשתית ראייתית ראשונית היא מוגבלת ביותר, ומשכך על גילוי המסמכים להיות מצומצם בהתאם. אף על פי כן, לשיטת רנו, בקשת הגילוי המתוקנת פירטה קטגוריות נרחבות ובלתי-מתוחמות של מסמכים.

10.ביום 26.2.2024 נערך דיון בבקשת הגילוי העדכנית, במהלכו חזרו הצדדים על טענותיהם. במסגרת הדיון נעשה ניסיון נוסף מצד בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות, למצער בחלק מהנושאים, אך גם ניסיון זה העלה חרס.

החלטת בית המשפט קמא

11.ביום 12.3.2024 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, המתייחסת לבקשת הגילוי העדכנית נגד שלוש הנתבעות (להלן: החלטת הגילוי). בית המשפט קמא מצא כי הונחה תשתית ראייתית מספקת לצורך השלב הנוכחי. זאת, שכן, בקשת האישור נתמכת בחוות דעת מומחה, המחזקת את טענות המבקשים המייצגים השונים בתצהיריהם ביחס לתקלות שאירעו ברכבים. כמו כן, טענת רנו על היעדר תשתית ראייתית הנוגעת לרכבי רנו נדחתה. הוסבר כי רנו בחרה להגיש את חוות דעת אוסיצ'נסקי יחד עם הנתבעות האחרות, וכי בה מצוין שאותו מנוע מותקן ברכבי רנו ורכבי ניסאן, מבלי שנעשית הבחנה ביניהם, ותוך התבססות על הצגת נתונים על רכבי ניסאן בלבד. בית המשפט קמא הוסיף כי בנסיבות אלו, ולצורך שלב בקשת הגילוי, ניתן לדחות את טענות רנו חרף ההתייחסות בתצהיר פאבי-דוגה לשוני בין המנועים.

12.בית המשפט קמא קבע כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים לבירור השאלות שבמחלוקת ועל הנתבעות לגלות שתי קטגוריות מסמכים: המסמכים הנוגעים לתקלות, והמסמכים הנוגעים לעדכון התוכנה. מנגד, דחה בית המשפט קמא את בקשת הגילוי העדכנית ביחס למסמכים הנוגעים לביקורים המוקדמים ולמסמכים הנוגעים למחוות המסחריות. הוסבר שהבקשות נוגעות למסמכים שאינם קיימים, אשר יצירתם תצריך השקעה ניכרת, וכי יש להתחשב בכך שמדובר במסמכים הנוגעים להיקף הקבוצה הנטענת, סוגיה שאיננה דורשת הכרעה בשלב בקשת האישור.

על החלטה זו הגישה רנו (והיא בלבד) את בקשת רשות הערעור דנן.

טענות הצדדים

13.רנו סבורה כי יש לבטל את החלטת הגילוי ביחס אליה בשל היעדר תשתית ראייתית ראשונית נגדה. לטענתה, החלטת הגילוי התבססה על "קונסטרוקציה מסועפת" ותקדימית, לפיה יש לייחס נגד רנו את התשתית הראייתית הקיימת בעניין רכבי ניסאן, ללא בדיקה עצמאית כלשהי של רכבי רנו. רנו סבורה כי קונסטרוקציה זו מבוססת על שני מהלכים מוטעים: מחד גיסא, החלטת הגילוי נשענת על "מה שלא נאמר" בראייה אחת שהגישה רנו – חוות דעת אוסיצ'נסקי, שבה לא הוצגה הבחנה בין המנועים של רכבי רנו וניסאן. מאידך גיסא, בית המשפט קמא התעלם ממה שנאמר בראייה אחרת שהגישה רנו – תצהיר פאבי-דוגה, בו הודגש במפורש כי ברכבי ניסאן ורנו מותקנות "וריאציות" על אותו מנוע ("a variation") ובשל הבדלים ביניהן לא ניתן לבצע השוואה ישירה בין רכבי ניסאן ורנו. רנו מסבירה כי חוות דעת אוסיצ'נסקי צורפה לתשובה לבקשת האישור לצורך שתי מטרות בלבד: תמיכה בטענות הנוגעות למאפיינים הכלליים של מנועי דיזל באשר הם, ופירוט הכשלים בחוות דעת קלמן אשר כלל לא עסקה ברכבי רנו. הטענה בדבר שונות בין המנועים נתמכה בראייה אחרת – תצהיר פאבי-דוגה (ממילא, נטען, כי גם מחוות דעת אוסיצ'נסקי עולה כי המסנן ברכבי רנו וניסאן הוא בעל מבנה שונה ואינו זהה כלל). רנו סבורה כי החלטת הגילוי מעבירה את נטל הראייה לכתפיה ומאפשרת, הלכה למעשה, הגשת בקשת אישור נגדה ללא חוות דעת הנדסית הולמת, שכן מסקנותיה של חוות דעת קלמן ביחס לרכבי רנו התבססו על הפניה לאתר "ויקיפדיה", ובכך אין די כדי לבסס קביעה מקצועית.

אשר להיקף החלטת הגילוי, רנו טוענת כי הגם שבקשת הגילוי העדכנית צומצמה, סוגי המסמכים שבית המשפט קמא הורה לגלותם הוגדרו באופן נרחב וכוללני מדי. לטענתה, החלטת הגילוי מורה על גילוי הכולל את מלוא המסמכים הרלוונטיים לפלוגתאות בהליך, באופן שאינו מתאים לשלב דיוני זה, ותוך הכבדה ניכרת. עוד טוענת רנו כי החלטת הגילוי ניתנה ללא הנמקה ראויה ביחס לכל אחד מסוגי המסמכים שעל גילוייָם הורה בית המשפט קמא, תוך התעלמות מטענות פרטניות שהעלתה בעניינם.

לצד בקשת רשות הערעור הגישה רנו בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הגילוי, וביום 7.4.2024 הוריתי על מתן צו ארעי המעכב את ביצוע החלטת הגילוי עד למתן החלטה אחרת.

14.בתשובתם לבקשת רשות הערעור, מדגישים המבקשים המייצגים כי קיימת שורת ראיות המבססות תשתית ראייתית ראשונית ועצמאית נגד רנו: תצהיר ניג'ם; חוות דעת קלמן; תצהירים מטעם קרסו וניסאן, שם צוין כי המסנן ברכבי רנו וניסאן תוכנן ויוצר על ידי רנו כאחד; הדמיון בין התנהלות הנתבעות ביחס לרכבי רנו וניסאן, כאשר ביחס לרכבי שתי החברות בוצע עדכון תוכנה זהה וניתנו על ידי קרסו מחוות מסחריות והנחיות דומות לנהגים; ולבסוף, גם תשובת רנו לבקשת האישור שבה, לשיטת המבקשים המייצגים, הודתה רנו בקיומן של התקלות, תוך טענה כי מקורן אינו בפגם בתכנון או בייצור הרכב אלא בהתנהלות הנהגים. המבקשים המייצגים דחו את טענת רנו לשוני בין המנועים, בנימוק כי זו לא נתמכת בראיות שהוגשו על ידי רנו (ובפרט בחוות דעת אוסיצ'נסקי), וממילא רנו לא הוכיחה כי יש לשוני הנטען על ידה באמצעות תצהיר פאבי-דוגה נפקות לענייננו. לבסוף, טענו המבקשים המייצגים כי החלטת הגילוי מוצדקת, מנומקת ומאוזנת, ולפיכך אינה מגלה כל עילה להתערבות.

15.קרסו וניסאן, אשר לא הגישו בעצמן בקשת רשות ערעור ביחס להחלטת הגלוי, הצטרפו בתשובתן המשותפת לעמדת רנו. לדבריהן, לא הוצגה, גם ביחס אליהן, תשתית ראייתית ראשונית, ויתרה מזאת, החלטת הגילוי נעדרת הנמקה מספקת.

16.בתגובתה לתשובות, רנו הדגישה כי, בניגוד לטענות המבקשים המייצגים, בית המשפט קמא לא מצא כי קיימת תשתית ראייתית עצמאית נגד רנו – והוא הסתפק בייחוס התשתית הראייתית שגובשה נגד קרסו וניסאן גם כלפיה. לאחר שדחתה את טענות המבקשים המייצגים ביחס לראיות השונות המבססות תשתית ראייתית זו, הדגישה רנו כי הללו לא הצליחו לערער את תצהיר פאבי-דוגה, על אף ההזדמנויות שניתנו להם.

דיון והכרעה

17.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. אנמק.

18.כידוע, לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות לגילוי ועיון במסמכים במסגרת הליכים ייצוגיים, בהינתן היכרותה המעמיקה עם ההליך והתרשמותה באופן בלתי-אמצעי מהתנהלות הצדדים. לפיכך, רק במקרים חריגים, בהם התקבלה החלטה מנוגדת לדין או כזו הגורמת לעיוות דין תיטה ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא (ראו, מיני רבים: רע"א 1361/18 אסם השקעות בע"מ נ' סורוקר, פסקה 9 (26.6.2018); רע"א 7714/22 מואב נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 10 (20.12.2022)). לא התרשמתי כי זהו המקרה שלפניי.

19.המסגרת המשפטית להגשת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים במסגרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מוסדרת בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, הקובעת שני תנאים מצטברים: המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית ביחס לתנאים לאישור התובענה כייצוגית; והמסמכים רלוונטיים לשאלת אישורה של התובענה כייצוגית. תנאים אלה מצטרפים ליתר התנאים שעל מבקש גילוי בכלל ההליכים האזרחיים לעמוד בהם, ובכלל זה: הימצאות המסמכים המבוקשים בשליטת המשיבים לבקשת הגילוי; הגילוי תורם לפישוט ולייעול הדיון; הגילוי אינו מטיל עול בלתי סביר על המשיבים (רע"א 739/23 קרבקי נ' שופרסל בע"מ, פסקה 12 (7.9.2023) (להלן: עניין קרבקי); רע"א 4972/24 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' חנוכה, פסקה 8 (26.6.2024)).

20.לצורך הצגת תשתית ראייתית ראשונית נקבע בפסיקה כי, אומנם, אין די בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק, אך אין צורך להראות כי מתקיימים כלל התנאים לאישור התובענה כייצוגית ברף הדרוש לאישורה בפועל (רע"א 494/16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזר, פסקה 13 (19.5.2016); רע"א 2929/19 גולדברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 10 (13.2.2020); רע"א 4114/22 ביטון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 11 (5.11.2023)). בשלב זה אין לבחון בדקדקנות את ראיות המשיבים אל מול הראיות שהציגו המבקשים המייצגים, אלא יש להתמקד בשאלה האם ישנו סיכוי כי בקשת האישור תתקבל:

במסגרת בקשה לגילוי מסמכים נדרש בית משפט לבחון אם בבקשת האישור הונחה תשתית ראייתית ולוּ ראשונית המעידה על כך שקיים סיכוי שהיא אכן תאושר בסופו של יום. [...] אין מקום להיכנס לעובי הקורה של טענות ההגנה במסגרת דיון בבקשה לגילוי מסמכים, וזאת על מנת שהדיון בבקשת הגילוי לא יהפוך לדיון בבקשת האישור גופה (ההדגשה במקור; רע"א 6646/19 ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ נ' MAN Truck & Bus AG, פסקה 14 (12.10.2021)).

כן ראו: רע"א 7734/16 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' שטיינברג, פסקה 5 (5.12.2016); רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר, פסקה 20 (16.4.2018); עניין קרבקי, בפסקה 13.

21.במוקד בקשת רשות הערעור הטענה כי בית המשפט קמא שגה כשקבע כי קיימת נגד רנו תשתית ראייתית ראשונית, נוכח דלות הראיות שהוצגו בעניינה. לא מצאתי מקום לקבל טענות אלו. כפי שסבר בית המשפט קמא, אף אני סבור כי המבקשים המייצגים הציגו תשתית ראייתית ראשונית נגד רנו, המבוססת על מספר נדבכים:

א.חוות דעת קלמן: בחוות דעת זו, שצורפה לבקשת האישור, נקבע במפורש כי רכבי רנו וניסאן מצוידים באותו מנוע (שם, בעמ' 2). אכן, כטענת רנו, קיים קושי בהסתמכות על אתר "ויקיפדיה", אליו הפנה קלמן, על מנת להסיק מסקנה זו (שם, בעמ' 47). אלא שכעולה מהאמור, אין זה המקור היחיד למסקנתו של קלמן. קלמן מצא כי העילות האישיות להן טענו המשיבים 5-2 "מחזק[ות] את הנאמר בניתוח [שערך קלמן בחוות דעתו בדבר הפגמים הנטענים ברכב ניסאן שבבעלות המשיב 1], מאחר והממצאים דומים. ראה ריכוז התקלות והטיפולים בנספח 16", (בנספח 16 לחוות דעתו קלמן פורטו הטיפולים שעברו רכבי המבקשים המייצגים בעקבות תקלות שונות. שם, בעמ' 7 ו-49.). יתרה מזאת, ככלל מקומן של טענות עובדתיות נגד חוות דעת מומחה אינו בדיון על קיומה של תשתית ראייתית ראשונית, שכן "יהיה בכך כדי להפוך את הדיון בבקשת הגילוי לדיון בבקשת האישור גופה, ולזאת אין מקום" (רע"א 6414/20 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' נסאר, פסקה 7 (7.11.2021) (להלן: עניין צ'מפיון מוטורס). כן ראו: עניין קרבקי, בפסקה 14).

ב.תצהיר ניג'ם: בתצהיר זה פורטו התקלות שאירעו ברכב רנו שבו משתמש המשיב 3, אשר בגינן בוצעו שלושה טיפולים להחלפת שמן וחלקי מנוע נלווים בתוך כשנה וארבעה חודשים (סעיפים 11-10 לתצהיר המשיב 3). עוד טען המשיב 3 כי בביקורו האחרון במוסך הוצג לו כתב ויתור העוסק באופן פרטני בקיומה של תקלת דילול השמן ברכב, באופן המעיד על מודעות לאופייה הסדרתי של התקלה (שם, בסעיף 10). לצירופו של תצהיר זה עם חוות דעת קלמן ישנו משקל לא מבוטל בשלב זה של ההליך (השוו לתשתית הראייתית הראשונית שנמצא בעניין צ'מפיון מוטורס, בפסקה 7. ודוק, לצורך קיומה של תשתית ראייתית ראשונית ניתן לתת משקל משמעותי גם לעצם הצגת עילה אישית מבוססת היטב. השוו: רע"א 5392/19 אירופלוט רושיון איירליינס נ' באר, פסקה 9 (29.12.2019); רע"א 332/22 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' בורמן, פסקה 11 (5.7.2023)).

ג.התצהירים מטעם קרסו וניסאן: לתשובה שהגישו קרסו וניסאן לבקשת האישור צורפו שני תצהירים מטעם נציגיהן . אלו הצהירו כי המסנן המותקן הן ברכבי ניסאן והן ברכבי רנו הוא מסנן ש"עוצב ויוצר" בידי רנו. כך, בתצהיר מטעם קרסו (שהיא, יוזכר, היבואנית הישירה של רכבי רנו) צוין כי "מסנן החלקיקים מותקן בדגמי רכבים רבים, ממגוון יצרנים. בדגמי ניסאן X-Trail ורנו Koleos, המצוידים במנוע דיזל 1.8, מותקן מסנן חלקיקים שעוצב ויוצר על-ידי רנו" (סעיף 13 לתצהיר אסף ספקטור, סמנכ"ל השירות בקרסו, בעמ' 33 לתגובת קרסו וניסאן לבקשת האישור מיום 17.2.2023. כן ראו אמירה זהה בסעיף 10 לתצהירו של Masakazu Takuma, המשמש כ-Chief Powertrain Engineer בניסאן. שם, בעמ' 51).

ד.עדכון תוכנה זהה ברכבי ניסאן ורנו: מתשובות הנתבעות לבקשת האישור עולה כי ברכבי ניסאן ורנו בוצע עדכון תוכנה מקביל, הנוגע לרמת דילול השמן המקסימאלית בה רשאי לפעול המנוע (סעיפים 66-63 לתשובה לבקשת האישור וסעיפים 62-59 לתשובת קרסו וניסאן לבקשת האישור). דומה כי ביצועו של עדכון תוכנה מקביל מעיד על דמיון בדרך פעולת הרכיבים הרלוונטיים במנוע ומחזק, בכך, את התשתית הראייתית הראשונית נגד רנו.

ה.חוות דעת אוסיצ'נסקי: בפתח חוות דעתו הגדיר אוסיצ'נסקי את המנוע המותקן ברכבים כך: "קבוצת רנו-ניסאן מייצר בין היתר מכוניות המצוידות במנועי דגם R9N [...] מנוע זה מותקן בכלי רכב רנו קולאוס וניסאן אקסטרייל" (בעמ' 3 לחוות דעתו). לצורך חוות הדעת ביצע אוסיצ'נסקי בחינה של רכב אחד, שיוצר בידי ניסאן. על בסיס בדיקה זו (וכן על בסיס מסמכים שונים הנוגעים לרכבי ניסאן ורנו) הגיע אוסיצ'נסקי למסקנות המרכזיות של חוות דעתו. בית המשפט קמא, אם כן, לא הסתמך על מה שאין בחוות דעת אוסיצ'נסקי, אלא על מה שיש בה: התייחסות ישירה להתקנת "מנוע זה" הן ברכבי ניסאן והן ברכבי רנו, וביסוס מסקנות הנוגעות לשני סוגי הרכבים על יסוד בדיקה ישירה של רכב מסוג אחד בלבד. ברי, איפוא, כי אין פגם בהסתמכות על חוות דעת אוסיצנ'סקי לצורך בחינת התשתית הראייתית הראשונית נגד רנו, אף אם זו צורפה, לדבריה, לתשובה לבקשת האישור לצורך תמיכה בטענות אחרות (השוו למקרים בהם נמצא כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית, בין היתר, על סמך ראיות שהביאו המשיבים: רע"א 2155/17 קליאוט נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 8 (24.8.2017); רע"א 4841/18 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' כרמי, פסקה 16 (12.8.2019)). מסקנה הפוכה תמנע כל אפשרות להסיק מראייה מסקנות נגד מגישהּ. לדברים אלו יש לצרף עובדה נוספת העולה מהתשובה לבקשת האישור – אף רנו מאשרת את קיומן של התופעות השליליות עליהן מצביעים המבקשים המייצגים, אך גורסת כי הן נובעות ממאפיינים אינהרנטיים של רכבים המונעים בדיזל. הכרה זו בקיומה של התופעה, תוך דחיית טענות המבקשים המייצגים ביחס לסיבותיה, היא אינדיקציה נוספת לקיומה של תשתית ראייתית ראשונית (השוו: שם, בפסקה 16-15).

קיצורו של דבר, נגד רנו קיימת תשתית ראייתית ראשונית, העומדת ברף הדרוש לצורך שלב זה של ההליך. ודוק – מקביעה זו אין להקיש כי טענות המבקשים המייצגים הוכחו גם ברף המחמיר יותר, הדרוש לצורך קבלת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בשלב בקשת האישור, אשר יוכרע לאחר חקירת המצהירים ונותני חוות הדעת, יהיה על בית המשפט לדון ולהכריע בשאלה האם קיימת אפשרות סבירה כי טענות המבקשים המייצגים נגד רנו תתקבלנה במסגרת התובענה הייצוגית גופה או, שמא, כטענת רנו קיים שוני בין המנוע ברכבי רנו וברכבי ניסאן, ויש בשוני זה כדי להשפיע על היווצרותם של הפגמים הנטענים (השוו: רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס בע"מ נ' הבר, פסקה 8 (27.3.2014)).

22.לצד טענות במישור התשתית הראייתית מוסיפה רנו טענות נגד היקף הגילוי. בית המשפט קמא, לדבריה, הורה על גילוי מרחיב מדי נוכח השלב המקדמי בו מצוי ההליך, מיעוט הראיות שהובאו נגדה וההכבדה שתיגרם לה. גם בטענות אלה לא מצאתי ממש. כאמור לעיל, נגד רנו הוצגה תשתית ראייתית ראויה. הגם שתשתית זו ראשונית, ואיני מביע, כאמור, כל עמדה ביחס לדיותה לשלבים הבאים בהליך, לא מדובר במקרה גבול חריג שבו ראוי להתיר, בשל מיעוט ראיות כלפי רנו, גילוי מצומצם במיוחד ביחס לנהוג בשלב זה של ההליך. אשר לטענת ההכבדה – זו נטענה בעלמא, מבלי להסביר מדוע קיים קושי מיוחד בגילוי המסמכים כולם או בגילוי קטגוריה ספציפית שלהם (רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה, פסקה 13 (29.3.2016); עניין צ'מפיון מוטורס, בפסקה 7). אף בטענת רנו כי החלטת הגילוי נעדרת הנמקה אין ממש. כידוע, היקפה של חובת ההנמקה משתנה בהתאם לסוג ההחלטה שיש לנמקה (רע"א 8917/18 דן תפעול ושירותים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (23.12.2019); רע"א 391/23 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' פלד, פסקה 8 (22.1.2023)). בענייננו, להנמקתו התמציתית של בית המשפט קמא מצטרף הליך מקיף, שכלל שני דיונים והעלאת הצעות שונות מצד בית המשפט, אשר סייעו לגדר את המחלוקת בין הצדדים בסוגיה. בנסיבות אלו, דומה כי חובת ההנמקה באה על סיפוקה גם בהחלטה קצרה, המכריעה באופן ענייני בטענות הצדדים – טענות שבהן עסק בית המשפט בהרחבה בעת שניהל את הדיונים בהליך.

23.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בזאת, ומאליו מתבטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 7.4.2024. החלטת בית המשפט קמא, הן לעניין גילוי והן לעניין עיון, תבוצע עד ליום 26.9.2024 (בקשות לשינוי מועד זה יוגשו לבית המשפט המחוזי). רנו תשלם את הוצאות המבקשים המייצגים ביחס לבקשה זו בסכום של 10,000 ש"ח.