רע"א 8113/00 דפנה שפר נ. תרבות לעם (1995) בע"מ

1.המבקשים הינם יורשי זכויות היוצרים של הבלשן המנוח אברהם אבן שושן ז"ל (להלן: המנוח). בין השאר, ירשו המבקשים את זכויות היוצרים במילון העברי-עברי (להלן: המילון). מילון זה הודפס - מאז יצא לראשונה לאור בשנים 1948-1952 - על ידי הוצאת קרית ספר בע"מ (להלן: ההוצאה לאור), על פי הסכמים עם המנוח.

המנוח נפטר בשנת 1984. במהלך שנת 1993 שלחו המבקשים להוצאה לאור הודעה המבטלת את ההסכמים עמה. בעקבות הודעת הביטול התבררו בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעות הדדיות של הצדדים. במסגרת תביעתם של המבקשים, הם עתרו למתן צו מניעה זמני שיאסור על ההוצאה לאור את המשך הפצת יצירותיו של המנוח עד למתן פסק הדין. בית המשפט המחוזי (כב' השופט שטרוזמן) דחה את הבקשה.

ביום 22.12.98 ניתן לזכות המבקשים על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת חיות) פסק דין המצהיר על תוקפה של הודעת הביטול שנשלחה על ידי המבקשים. כמו כן נפסקו לטובת המבקשים פיצויים בסכום של עשרה מליון ש"ח בגין הפרת זכויות היוצרים בתקופה שמיום ביטול ההסכמים.

2.המשיבה 1 (להלן: המשיבה) עוסקת בהפצה, בשיווק ובמכירה של ספרים, ושיווקה במשך שנים רבות את סדרות המילונים של המנוח, אותן רכשה מן ההוצאה לאור.

המחלוקת בין המבקשים לבין המשיבה נסבה בעיקרה אודות עותקים של המילון, אותם רכשה המשיבה מן המוציא לאור לצורך שיווקם. בין הצדדים התנהלה תכתובת ענפה אודות עותקים אלה, במסגרתה טענו המבקשים כי בהיותם בעלי זכויות היוצרים במילון, מפרה המשיבה את זכויותיהם על ידי שיווק המילונים. המשיבה, מצידה, טענה כי היא רכשה את המילונים שברשותה בתום לב ובתמורה עוד בטרם ניתן פסק הדין לזכות המבקשים.

על רקע מחלוקת זו הגישו המבקשים ביום 19.7.2000 כנגד המשיבה וכנגד מנהלה, המשיב 2, תביעה לצו מניעה קבוע ולמתן חשבונות. במקביל עתרו המבקשים למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד. בין השאר נתבקש בית המשפט למנות את באי כוח המבקשים לכונסי נכסים זמניים, לאפשר להם להיכנס לחצרי המשיבה ולתפוס את כל העותקים, לגביהם נטען כי הם מפרים את זכויות המבקשים.

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת סירוטה) נעתר לבקשה, ונתן את הצו המבוקש במעמד צד אחד. בהתאם לצו ערכו כונסי הנכסים שמונו על ידי בית המשפט "פשיטה" על עיסקה של המשיבה, ונטלו עימם למעלה מאלף סדרות של מילונים, וכן חשבוניות המתייחסות לשיווק המילונים.

ביום 13.8.2000 הגישו המשיבים בקשה לביטול הסעדים הזמניים שניתנו במעמד צד אחד, ולהשבת העותקים שנתפסו.

3.בית המשפט המחוזי (כב' השופט זפט) החליט לבטל את הצו הארעי ולהורות על השבת כל שנלקח מן המשיבה בפעולת כונסי הנכסים. החלטתו של בית משפט קמא (להלן:

ההחלטה) נשענה על מספר נימוקים. בין השאר קבע בית המשפט כי המבקשים הסתירו מבית המשפט, במסגרת בקשתם למתן צו במעמד צד אחד, עובדות מהותיות, כי המבקשים השתהו בפנייתם לבית המשפט, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. עוד הביע בית המשפט את דעתו כי במקרה זה חלה תקנת השוק על העותקים שרכשו המשיבים, בתמורה ובתום לב ממי שעיסוקו בכך.

על החלטה זו עתרו המבקשים כי תנתן להם רשות לערער. עוד עתרו המבקשים לעיכוב ביצועה של ההחלטה, ובקשה זו היא המונחה לפני. בית המשפט העליון (כב' השופטת פרוקצ'יה) ביקש את תגובת המשיבים, והורה על עיכוב ביצוע ארעי של החלטת בית המשפט המחוזי, עד למתן החלטה אחרת.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ומבלי לחוות דעת בשאלת תחולתה של תקנת השוק בנסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי יש להותיר את צו עיכוב הביצוע על כנו, עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור לגופה. במצב הדברים שנוצר, קיים חשש כי אם יושבו העותקים נשוא המחלוקת למשיבה, וישווקו על ידה, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ותביעת המבקשים לממש את זכויות הבעלות שלהם בעותקי היצירה תסוכל כליל.

לאור האמור, מוארך בזאת תוקפו של צו עיכוב הביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי, וזאת עד למתן החלטה אחרת על ידי בית משפט זה.

בנסיבות הענין, ובהתחשב בשאר נימוקי החלטתו של בית משפט קמא, אין צו להוצאות.