רע"ב 805/15 אושר דנה נ. . שרות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע (כבוד השופט ג' גדעון ) מיום 6.1.2015 בה נדחתה עתירת המבקש להוצאתו בליווי לפקוד את קבר אביו ביום השנה השלישי לפטירתו וכן נדחו טענותיו בעניין הוצאת הטלפונים של חברת בזק מבתי הסוהר ובעניין זהות המותב הדן בעניינו.

1.

בשנת 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את המבקש בביצוע עבירות אינוס, ניסיון לביצוע מעשה סדום, מעשים מגונים, תקיפת קטין, איומים, כליאת שווא והתעללות בקטין, בגין העבירות בהן הורשע גזר בית המשפט המחוזי על המבקש עונש של 16 שנות מאסר. ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין – נדחה (ע"פ 1921/11). המבקש החל לרצות את מאסרו ביום 28.3.2008 בכלא "אשל" והוא אינו משולב בסבב חופשות, נוכח סיווגו על-ידי שירות בתי הסוהר כאסיר בקטגוריה א' הכוללת אסירים "שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה" (סעיף י"א לפקודת הנציבות 04.40.00 "חופשות אסירים"). ביום 6.2.2012 נפטר אביו של המבקש והוא יצא בליווי לפקוד את קברו של האב המנוח ביום השלושים לפטירתו ופעם נוספת לאחר כשנתיים.

2.

המבקש ביקש לצאת פעם נוספת לפקוד את קבר אביו ביום השנה השלישי לפטירתו אולם המשיב סירב לבקשה ומשכך עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע וביקש כי ההחלטה תבוטל ועוד ביקש כי תבוטל החלטת המשיב להוציא את הטלפונים של חברת בזק מבתי הסוהר. לאחר קביעת זהות המותב הדן בעתירה, הוסיף המבקש ועתר להחליף את השופט הדן בעתירתו אך שאלת החלפת המותב התייתרה, נוכח החלפתו משיקולי בית המשפט. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה ביום 6.1.2015 את עתירת המבקש, בקובעו כי על-פי פקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.01 "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (להלן: הפקודה )

אין לו זכות קנויה לצאת לאזכרה של אביו לאחר שנת האבל הראשונה, והעובדה כי הותר לו לצאת לאזכרה בתום שנת האבל השנייה, אין בה כדי לבסס חובה למשיב לשוב ולעשות כן שלא על פי הפקודה. אשר לעניין החלפת הטלפונים של חברת בזק קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי אין מקום לדון בסוגייה במסגרת העתירה דנן שכן לא נקבע מועד להוצאתם של הטלפונים מבתי הסוהר והנושא תלוי ועומד בעתירה שהוגשה לבית משפט זה (בג"ץ 2779/13).

3.

מכאן הבקשה שבפנינו בה שב המבקש וטוען כי יש מקום להוציאו לפקוד את קבר אביו. עוד טוען המבקש כי בניגוד לקביעת בית המשפט קמא, הפקודה מחייבת לאפשר לאסיר לעלות ביום השנה לקברם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה, ואין מקום למנוע זאת ממנו והוא מוסיף כי החלטת בית המשפט קמא אינה מתיישבת עם יציאתו לקבר אביו בשנה השנייה לפטירתו. אשר להוצאת הטלפונים של חברת בזק, טוען המבקש כי אף שהנושא תלוי ועומד בבית משפט זה, יש לדון בו במסגרת הבקשה דנן שכן המשיב מבצע מהלכים בלתי הפיכים ואינו מוכר כרטיסי חיוג מתאימים לאסירים. עוד הוא טוען כי הטלפונים החכמים (המחליפים את הטלפונים של חברת בזק) אינם נוחים לשימוש וגורמים לאסירים צער ועוגמת נפש.

4.

המשיב טוען מנגד כי דין הבקשה להידחות והוא מפנה לשתי בקשות רשות ערעור נוספות שהגיש המבקש, אשר נדחו לאחרונה (רע"ב 6626/14; רע"ב 6627/14), ולתגובות מטעם המשיב שהוגשו בהן בהדגישו כי המבקש נבדק על-ידי גורמי הטיפול בבית הסוהר, אך סירב ליטול טיפול מתאים למצבו ובנוסף סירב להשתתף בקבוצה טיפולית מתאימה. המשיב מוסיף כי לאחר הגשת הבקשה דנן, חזר בו המבקש מסירובו אולם בפגישה שערכו עמו גורמי הטיפול ביום 5.2.2015 שב וסירב לקבל טיפול מתאים. עוד מציין המשיב כי ככל שהמבקש יראה נכונות להשתלב בטיפול המתאים לצרכיו, הוא נכון לבחון אפשרות לשלבו בקבוצת הטיפול הבאה שתיפתח באגף בו הוא שוהה, אשר תתאים לצרכיו. המשיב אף סבור כי דין הבקשה להידחות על הסף שכן היא אינה מעלה שאלה משפטית כללית או בעלת עניין ציבורי החורג מעניינו הפרטני של המבקש וכי מכל מקום ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה בהתאם להוראות הפקודה וכן נוכח סירובו לקחת חלק בקבוצה הטיפולית ולשתף פעולה עם גורמי הטיפול. לפיכך ובהעדר נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו קבלת החלטה חריגה בעניינו של המבקש, טוען המשיב כי ההחלטה שלא לאשר את יציאתו בליווי לפקוד את קבר אביו, הינה החלטה סבירה אשר אינה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.

5.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית-המשפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר תינתן, ככלל, מקום בו עולה מן הבקשה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית או עניין לציבור החורגים מנסיבותיו הפרטניות של המבקש (ראו: רע"ב 6901/98 זיאדה נ' שרות בתי הסוהר , פסקה 6 (17.1.1999); רע"ב 6965/11 לב נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 6 (1.12.2011) ). הבקשה דנן אינה נמנית עם מקרים אלו ודי בכך על מנת לדחותה. עם זאת, ובבחינת למעלה מן הצורך, אציין כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. סעיף 4 לפקודה מגדיר את האירועים שבהתקיימם רשאי הגורם המוסמך לאשר הוצאת אסיר באבטחה, אך בניגוד לטענת המבקש, יציאה לאזכרה לאחר תום שנת האבל הראשונה אינה נכללת בין אירועים אלה. אכן, כפי שציין המבקש, המשיב ראה לחרוג מהוראות הפקודה ולהתיר לו לצאת ולפקוד את קבר אביו במהלך שנת האבל השנייה (ראו: רע"ב 488/14 דנה נ' שירות בתי הסוהר (30.3.2014)). עם זאת, המשיב שקל את בקשתו הנוכחית של המבקש ולא ראה לנכון לקבלה, בין היתר נוכח סירובו העקבי ליטול חלק בהליכי הטיפול שהוצעו לו. החלטה זו מצויה במתחם שיקול הדעת של המשיב, והיא סבירה ואינה מצדיקה התערבות. (ראו והשוו: רע"ב 8205/11 רענן שפאק נ' שירות בתי הסוהר (4.1.2012) פסקאות 10-8; רע"ב 7877/10 אביגדור נ' ממשלת ישראל , פסקה 7 (28.10.2010); רע"ב 5541/14 מתן גולדשטיין נ' שרות בתי הסוהר (25.8.2014), פסקה 5)).

אשר לטענות שהעלה המבקש בענין הוצאת הטלפונים של חברת בזק מבתי הסוהר. טענותיו של המבקש בעניין זה אינן בהירות ומכל מקום, כפי שקבע בצדק בית המשפט לעניינים מנהליים, סוגיה זו תלויה ועומדת בהליך שהוגש לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. על כן, אין מקום לדון בשאלה הכללית שמעלה המבקש במסגרת הבקשה דנן.

הבקשה נדחית.