פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
8916/03 - ז'
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקש:
דידי סיבוני
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר שבע בת. עעא 2508/03 שניתנה ביום 2.9.03
על ידי כבוד השופטת רחל ברקאי
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד דנה
מנחה
החלטה
1.המבקש מרצה עונש של מאסר עולם - שתחילתו ביום 7.5.00 – בגין עבירת רצח. ביום 17.6.03, הועבר המבקש מבית סוהר "איילון" לבית סוהר "אשל": לטענת המשיב הועבר המבקש בשל הטרדות טלפוניות שהטריד עובדת סוציאלית בבית סוהר "איילון"; לטענת המבקש, הועבר משום שהתלונן על הטרדות מיניות שהטרידה אותו העובדת הסוציאלית. המבקש רואה העברה זו כענישה ולכן עתר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשה להחזירו לבית סוהר "איילון", ובכך להקל על בני משפחתו וילדיו, המתגוררים בירושלים, לבקרו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' ברקאי), בהחלטתו מיום 2.9.03, דחה את עתירתו של העותר.
המבקש מבקש להרשות לו לערער על ההחלטה. המשיב השיב על הבקשה.
2.דין הבקשה להדחות.
הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור בכגון דא תינתן רק במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית כללית או ענין ציבורי של ממש (ראו בין היתר: רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי , פ"ד מז(3) 802; רע"ב 393/97
סמיר צאלח טהה סרסאוי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 97(1), 434; רע"ב 6901/98 מחמד זיאדה נ' שרות בתי הסהר , דינים עליון נ"ה 743). לא מצאתי בבקשה שאלה משפטית או עניין ציבורי כאלה.
זאת ועוד, כידוע אין דרכו של בית המשפט להתערב בניהול בית הסוהר אלא לבחון אם נפל פגם באופן הניהול. כך נאמר כי:
"ניהול בתי הסוהר הוא סמכותו של נציב שירות בתי הסוהר. בית המשפט מפעיל ביקורת שיפוטית. השאלה אותה שואל עצמו בית המשפט אינה כיצד היה הוא מנהל את בית הסוהר אילו הוא היה הנציב. השאלה אותה שואל עצמו בית המשפט הינה אם נפל פגם באופן ניהול בתי הסוהר על ידי הנציב. שתי שאלות אלה נפרדות הן" (ראו רע"ב 6545/97 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (לא פורסם))
במקרה הנדון חוקרות רשויות בית הסוהר את התלונות ההדדיות, אולם בשלב זה הוחלט כי אין להשאיר את המבקש כלוא בבית הסוהר שבו עובדת אותה עובדת סוציאלית. לפיכך הוחלט להעביר את המבקש לבית סוהר בדרגת בטחון מירבית – כבית סהר "אשל" – המיועד לאסירים שדרגת מסוכנותם היא כשל המבקש. יצוין כי רשויות בית הסוהר סברו שפתרון זה ראוי יותר מאשר העברתה של העובדת הסוציאלית לבית סוהר אחר, כבקשת המבקש. לעניין זה גם הובא בחשבון השיקול של מקום המגורים של בני משפחתו של המבקש שהוא בירושלים. בית המשפט המחוזי בחן את החלטתו של המשיב וקבע כי "שיבוצו של העותר בכלא "אשל" נעשה מנימוקים עניינים, סבירים, הוגנים ומאוזנים" ולפיכך דחה את עתירתו. לא מצאתי טעם טוב להתערב בהחלטתו.
3.לפיכך אני דוחה את הבקשה להרשות ערעור.
ניתנה היום, י"ז בטבת תשס"ד
(11.1.04).
ש ו פ ט