פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
10697/02
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. יעקב
(ישה) ישייב
2. אלירן לוי
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: י"ט בטבת
תשס"ג (24.12.02)
בשם המבקשת: עו"ד א'
אינפלד
בשם המשיבים: עו"ד ד'
יפתח, עו"ד מ' גלעד ועו"ד מ' כרמל
החלטה
שני המשיבים עומדים לדין באשמות של קשירת קשר לביצוע פשע, רצח, ניסיון לרצח וחבלה בכוונה מחמירה. עם הגשת כתב האישום נגדם (ביום 25.3.02) ביקשה המאשימה מבית המשפט המחוזי להורות על מעצרם עד לתום בירור המשפט. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, הן בשל הערכה כי הראיות המצויות לביסוס האישום אינן בעוצמה מספקת להצדקת מעצר, והן לאור הערכתו כי בירורו של המשפט צפוי להתארך. מנימוקים אלה הורה בית המשפט לשחרר את המשיבים בערובה ובתנאים מגבילים. המדינה הגישה ערר על החלטה זו לבית-משפט זה. עררה (בש"פ 6509/02) התקבל וניתן צו לעצור את המשיבים עד לתום בירור המשפט.
לפניי עתה בקשת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. מן העיון בקורות ההליך עולה כי שמיעת הראיות במשפטם של המשיבים התחילה רק לפני כשבועיים; והכל תמימי דעים כי את העיכוב יש לזקוף לחובת עומס היתר הרובץ על בית המשפט המחוזי. בית המשפט הועיד אמנם אחת-עשרה ישיבות נוספות להמשך שמיעת הראיות, אך רק חמש מתוכן בתקופת ההארכה המבוקשת, ובבקשה שלפניי מודה המדינה, בגילוי לב ראוי לשבח, כי השלמת התהליך של שמיעת הראיות בעוד המשיבים נתונים במעצר תחייב להאריך את מעצרם לפחות עוד שתי פעמים נוספות. לאמיתו של דבר, אין כיום כל אפשרות מעשית להעריך מתי עשוי משפטם להסתיים.
בנסיבות אלו, אינני רואה מנוס משחרורם של המשיבים בערובה ובתנאים מגבילים. העבירות המיוחסות להם הן בוודאי חמורות ביותר. הן מעידות על מסוכנות רבה, ומטבען אף מקימות חשש לא מבוטל להימלטות מן הדין. אילו נוכחתי שקיים סיכוי ממשי לסיום משפטם בעתיד הנראה לעין, נוטה הייתי, עם כל הקושי שבדבר, להיענות לבקשה ולהאריך את המעצר. אך נראה שלאור התמשכות ההליך עד כה, ולאור ההערכה הקיימת ביחס לזמן שיידרש לסיומו, אינני רואה מנוס מן המסקנה כי מאזן השיקולים נוטה לצד שחרורם של המשיבים.
בתום שמיעת הטענות הצעתי לבא-כוח המדינה לשוב ולשקול אפשרות של הסכמה לשחרורם של המשיבים, במגבלות שתיראנה למדינה הכרחיות להשגת מטרותיו של המעצר בדרך חלופית באורח מיטבי. לאחר שנועץ בפרקליטות המחוז ובפרקליטות המדינה הודיעני בא-כוח המשיבה כי אין בידו להסכים להצעה. בהעדר נתונים אחרים, הנני מורה לשחרר את המשיבים בערובה ובתנאים המגבילים שנקבעו בשעתו לשחרורם בבית המשפט המחוזי. יצוין כי לדברי הסניגורים הצעות החלופה הללו הן אקטואליות. לשם הבהירות אחזור על הפרטים: כל אחד מן המשיבים יפקיד ערבון במזומנים, או ערבות בנקאית צמודה בלתי מוגבלת בזמן, בסך 100,000 ₪, וכן ימציא ערבות עצמית וערבויות של שני צדדים שלישיים להנחת דעתו של רשם בית המשפט המחוזי, בסך 150,000 ₪ לכל ערב. מעת שחרורו יימצא המשיב 1, יעקב ישייב, במעצר בית מלא בביתו של מר אלכסנדר דנילוב, ברח' צה"ל 431/16 בשדרות; ואילו המשיב 2, אלירן לוי, יימצא מעת שחרורו במעצר בית בביתה של גב' עליזה לביא, ברח' מרבד הקסמים 28 ברחובות. משמעות מעצר הבית היא איסור לצאת מפתח הבית שבו ישהה המשיב אלא לשם התייצבות בבית המשפט או במשטרה, כמפורט להלן, ובליווי צמוד של המפקח עליו. נאסר בזה על כל אחד מן המשיבים ליצור קשר כלשהו עם מי מהמעורבים בפרשה נשוא האישום או עם מי מעדי התביעה. חובת כל אחד מן המפקחים לפקח על קיום תנאי המגבלות שהוטלו על המשיב הנתון לפיקוחו, ולדווח למשטרה בדחיפות על הפרת תנאי מן התנאים הללו על-ידי המשיב. כל אחד מן המפקחים (מר דנילוב וגב' לביא) יחתום על התחייבות אישית בסך 100,000 ₪ כערובה לקיום התחייבותו. כל אחד מן המשיבים ילווה על-ידי המפקח עליו להתייצבות בבית המשפט במועדים שבהם יוזמן. כן ילווה על-ידי המפקח עליו להתייצבות בתחנת המשטרה הקרובה שלוש פעמים בשבוע, בימים שני, רביעי ושישי, בשעה קבועה שתתואם עם מפקד התחנה. משטרת ישראל רשאית לבקר במקומות שבהם ישהו המשיבים בתנאי מעצר בית בכל שעה משעות היממה, במטרה לבדוק אם המשיבים מקיימים את תנאי מעצר הבית.
ניתן בזה צו עיכוב יציאה מהארץ נגד כל אחד מן המשיבים, ועל כל אחד מהם להפקיד את דרכונו בבית המשפט המחוזי לפני שייחתם הצו לשחרורו.
מעצרם של המשיבים מוארך בזה עד למילוי התנאים שנקבעו לשחרורם בערובה.
ניתנה היום, י"ט בטבת תשס"ג
(24.12.02).
ש
ו פ ט