ע"א 10838/05 שלמה זקס נ. רונית קלינגר

1.ערעור זה הוגש ביום 23.11.06. פסק הדין נשוא הערעור ניתן ביום 10.8.05, שלא במעמד הצדדים. ביום 5.1.06 הגישה המשיבה בקשה לסילוק הערעור על הסף מן הטעם כי זה הוגש באיחור. זאת, שכן המערערים ידעו על פסק הדין כבר ביום 4.9.05 – ופקסימיליה ששודרה ממשרד בא-כוחם הקודם מוכיחה זאת; זאת גם שכן המשיבה פתחה בהליכי הוצאה לפועל כנגד המערער ואזהרה בנדון מיום 12.9.05 הומצאה לו וממילא ידע על פסק הדין.

2.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, לרבות תגובת המערערים מיום 22.1.06, נחה דעתי כי דין הבקשה לסילוק על הסף, להידחות. המערערים צרפו תצהיר לפיו לא ידעו על פסק הדין עד ליום 2.10.05, מועד בו הומצא להם עותק שלו כדין. בה בעת, לבקשת המשיבה לא צורף תצהיר בכל הקשור בעובדות הנטענות בו. הבקשה לסילוק על הסף עצמה הוגשה באיחור, שעה שהערעור עצמו הומצא למשיבה ביום 24.11.05 והבקשה לסילוק הוגשה ביום 5.1.06, כאשר ההליך נקבע לדיון והעירבון הופקד. כמו כן, קיימים קשיים בייחוס ידיעה למערערים במקרה זה, כפי המבוקש על ידי המשיבה. נראה כי אכן נשלח עותק של פסק הדין בפקסימיליה על-ידי באי-כוחם הנוכחיים של המערערים, אולם לא ברור לידי מי נשלח, ומכתבו של בא-כוחם מצביע דווקא על כך כי פסק הדין נתקבל אצלו ביום 2.10.05. אשר לאישור המסירה של ההוצאה לפועל, הרי שכעולה מעמדת המערערים, קיימת מחלוקת הנדונה כעת לפני ההוצאה לפועל בעניין המצאת אזהרה כדין לידי המערער. במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע – לצרכי ההליך שלפני שעניינו הארכת המועד – כי המשיבה עמדה בנטל להראות כי המערערים אכן ידעו על פסק הדין וממילא כי ההליך הוגש באיחור. במצב דברים זה,לא מצאתי מקום לקבוע כי ההליך הוגש באיחור, וזאת מבלי להכריע בשאלה העקרונית יותר, והיא אם די בידיעה על מתן פסק הדין ותוכנו גם בלא המצאה כדין, לצורך חישוב המועד.

3.התוצאה היא, כי דין הבקשה לסילוק על הסף, להידחות. לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות בנסיבות המקרה. החלטה זו תישלח לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.