פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 131/00
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער
:
מנחם
סורפין
נגד
המשיב
ה :
אמבר אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ
ערעור פסל
ות שופט על החלטתו של בית משפט
השלום
בתל-אביב-יפו מיום 20.12.99 בת.א.
58939/97,
בש"א 115352/99, שניתנה על ידי
כבוד
השופט צ' כספי
בשם
המערער: בעצמו
בשם
המשיבה: עו"ד יוסף מ' קפלן
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ'
כספי) מיום 20.12.99, שלא לפסול את עצמו מלדון בת.א. 58939/97.
1. בין הצדדים מתנהלת תביעה בסדר דין מקוצר בבית
משפט השלום בתל אביב - יפו. המערער (התובע) טען בבקשת הפסילה כי מדברים שאמר השופט
ביום 11.2.99 במהלך קדם המשפט עולה כי זה גיבש דעה מוקדמת על התביעה ועל סיכוייה.
כך טען המערער בתצהירו כי השופט התבטא כי "מצבו של התובע [המערער] קשה";
כי המשך הדיון עלול לחייב את המערער ב"חמישים, שישים אלף ש"ח
הוצאות"; וכי גם אם יזכה המערער בתביעה לא יזכה לקבל את הכסף, שכן הוא חייב
את הכסף "ליבנה או לאחרים". עוד טען המערער כי על בית המשפט היה לדון
בבקשת הפסילה על אתר, וכי שגה בכך שדרש מהמערער להגיש את הבקשה בכתב.
2. לדברי השופט כספי בהחלטתו מיום 20.12.99, בה
דחה את בקשת הפסילה, אין הוא זוכר את הדברים שנטען כי נאמרו על ידו. יחד עם זאת,
קבע בית המשפט כי גם אם נאמרו הדברים, הרי שדרך שגרה מביע בית המשפט, במסגרת
"קדם המשפט" את דעתו לגבי סיכויי התביעה, ואין בכך כדי להצביע על כך
שדעתו "ננעלה".
3. על החלטה
זו הוגש הערעור שבפני. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסילה ומוסיף כי שגה בית המשפט בכך שקבע כי בקשת הפסילה הוגשה רק ביום 18.4.99, בעוד שזאת הוגשה כבר ביום 16.2.99. המשיבה בתגובתה טוענת כי לא הוכח שהדברים שהמערער טוען שנאמרו, אכן נאמרו, ובכל מקרה אין בהם משום עילה לפסילתו של בית המשפט. כמו כן טוענת היא כי הערעור לא נתמך בתצהיר, ורק מטעם זה דינו להידחות. המערער בתגובתו לתשובת המשיבה, טוען כי הוגש לבית המשפט התצהיר אשר הוגש לתמיכה בבקשת הפסילה, ודי בו כדי לתמוך באמור בכתב הערעור.
4.לאחר שעיינתי בחומר שלפני נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת, כי קדם המשפט נועד לשם "בירור של נושא הריב ודרכי הדיון בו, במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין". הדברים שנטען כי אמר השופט - ואין צורך שאכריע אם נאמרו הם אם לאו - אינם אלא דברים לכאורה, אשר נועדו לצורך ייעול הדיון, במסגרת הדיון בקדם המשפט (ראו: ע"א 2501/00 עביר אבו כף נ' מוחמד אבו כף וקרנית , (טרם פורסם)). אין בדברים אלו כדי להעיד כי "ננעל" ליבו של בית המשפט לפני טענות המערערת או להראות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט (ראו: בג"ץ 2184/94 גלברט נ' ועדת החקירה , פ"ד מח(3) 573, 605). מטעם זה, ומבלי שאדרש לשאר הטענות שהועלו בפני, אני מורה על דחייתו של הערעור.
המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ש"ח.
ניתן היום, ג' בסיון התש"ס (6.6.2000).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00001310.
A04
/דז/