ע"א 131/00 מנחם סורפין נ. אמבר אג' שיתופית בע''מ

בפני בקשה לפטור מאגרה לשם הגשת ערעור פסלות.

1.המבקש ביקש את פסילתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ' כספי) שדן בתביעה שהגיש נגד המשיבה. לטענתו, התבטא בית המשפט, שלא לפרוטוקול, באופן המעיד על גיבוש דעה מוגמרת בהליך: הציע למבקש לחזור בו מתביעתו, התרה בו, כי יחייבו בסכום הוצאות ניכר אם תידחה התביעה והעלה ספקות באשר לסיכויי המבקש לממש את זכייתו - אם יזכה. בקשתו נדחתה והוא מערער על כך לכב' נשיא בית המשפט העליון.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי משקו החקלאי אינו מניב הכנסה כלשהי זה שבע שנים, הוא מוצא את פרנסתו כשומר לילה, אשתו חולנית. לבקשתו צירף פטור מלא מאגרה מוניציפלית, דו"חות מס הכנסה מן השנים 1993-1997 המעידים על הכנסה מועטה או היעדר הכנסה וכן תביעות חוב מנושים שונים.

3.פחות מששה חודשים קודם להגשת הבקשה שבפני נדרשה כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ לבקשה קודמת לפטור מאגרה (ומהפקדת ערבון) שהגיש המבקש (במסגרת ע"א 3252/99). בהחלטתה לעניין זה נכתב:

"בבעלות המבקש משק במושב, בו מתגוררים גם אשתו, בנו וביתו. בנו של המשיב רכש לאחרונה חלקה נוספת במושב, בהיותו "בן ממשיך". אשת המבקש עובדת כגננת ומשתכרת. למבקש מיכסה אישית לגידול פטמים: משנת 1989 מיכסה של חמישה-עשר טון (זאת ציין המבקש עצמו בבקשה), ומשנת 1992 מיכסה של 80 טון. אמנם, מיכסת גידול היא אמצעי ייצור, ואינה מעידה בהכרח על הפקת רווחים. אולם לגבי המבקש נראה לי כי קיומה של מיכסה גדולה למדי, בצירוף ניסונו הרב של המבקש כלולן (עובדה שהוא עצמו אינו חולק עליה ואף גאה בה), יוצרת חזקה כי אמצעי הייצור מניבים הכנסות. כדי לסתור חזקה זו, על המבקש לפרט ולהבהיר הבהר היטב אילו הוצאות ואילו הכנסות היו לו, ומדוע לא ראה רווח מנכסיו. המבקש לא עמד בנטל זה, מלבד איזכור כללי ובלתי מספק כי ענף הפטם מצוי במשבר. עוד התברר כי בבעלות המבקש מטע זיתים, אשר מספר שנים לא הניב פרי מחוסר אמצעי השקיה, אולם עתה נעשה ניסיון לשקמו....למבקש אח ושתי אחיות, כולם בעלי משקים במושבים, מביניהם מצוי המבקש בקשרים בעיקר עם אחיו. המשיב העיד כי הוא נוהג לעבוד כשומר במשק של אחיו ומקבל שכר בתמורה, וכי אחיו מסייע לו מעת לעת בהשאלת כלי רכב וכדומה... אינני סבורה כי המבקש זכאי לפטור מאגרה וערבון. בבעלותו משק הכולל בית וחלקת אדמה, וכן לול, מטע זיתים וכו'. לא נטען כי נכסים אלו מעוקלים או משועבדים. אין צורך באומדן מדוייק כדי לקבוע כי לנכסים אלו ערך מספיק המאפשר שיעבודם לצורך נטילת הלוואה, ודי בכך כדי לשלול מן המבקש זכות לפטור המבוקש."

כוחם של דברים אלה יפה גם לבקשה שבפני. שכן מקצת הטענות שהעלה המבקש שם הוא שב ומעלה כעת. ואת הפגמים והחוסרים שמצאה כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ בבקשתו שם לא תיקן ולא נימק בבקשה שבפני. אכן, ככל הנראה, הכנסותיו של המבקש אינן מרובות (ולכל הפחות - ניתן להניח כך. משום שהמבקש לא צירף נתונים בדבר השתכרותו כשומר ובדבר השתכרות אשתו - ככל שהיא עובדת). אולם, על פני הדברים, עומדים לרשות המבקש נכסים העשויים לשמש כבטוחות לשם גיוס כספי האגרה והוא יכול לפנות גם לקרובי משפחתו לשם גיוס סכום זה. זאת ועוד, מן החשבונות שצירף המבקש לבקשתו עולה, כי המבקש מנהל פעילות חקלאית וצורך תשומות חקלאיות שונות לשם כך, כך שניתן להניח, כי הוא אינו חסר כל. מה גם שבעקבות החלטתה האמורה של כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ הפקיד המבקש, ללא שיהוי, סך של 15,000 ש"ח במזומן להבטחת הוצאות המשיבים שם.

בנסיבות אלו הבקשה לפטור מאגרה נדחית. המבקש ישלם את האגרה הנדרשת תוך עשרים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.