ע"א 2541/02 צבי לנגר נ. ששון יחזקאל

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט מ' בן-דוד) מיום 20.1.02, לפיו חויבו המבקשים לפצות את המשיב בגין נזקיו עקב פציעתו בתאונת דרכים. המשיב היה בעת התאונה הולך רגל, שחצה את הכביש במעבר חציה בעיר נתניה. הרכב הפוגע היה נהוג בידי מבקש 1, והיה מבוטח אצל מבקשת 2. בהתאם לפסק הדין, מסתכמים נזקיו של המשיב בסך 451,366 ש"ח, ולאחר ניכוי ערכם המשוערך של התשלומים התכופים ששולמו למשיב, חויבו המבקשים לשלם למשיב סכום של 368,052 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

2.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה, ויחד עמו הוגשה הבקשה דנן לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בקשה דומה שהוגשה לבית משפט קמא נתקבלה בחלקה, ונקבע כי מתוך הסכום הפסוק יעוכב תשלומו של הסך 200,000 ש"ח, עד למתן פסק הדין בערעור.

המבקשים סומכים את בקשתם לעיכוב הביצוע על שניים: ראשית , לטענת המבקשים אם תדחה בקשתם לעיכוב ביצוע, עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך, הואיל ואם תצלח דרכם בערעור, יתקשו לגבות את הסכום ששולם עקב מצבו הכלכלי הקשה של המשיב, שמאז התאונה אינו עובד למחייתו. שנית , המבקשים סבורים כי בפסק דינו של בית המשפט קמא נפלו טעויות רבות, ועל כן סיכוייהם להצליח בערעור טובים. טענת המבקשים העיקרית בעניין זה מכוונת לכך, שבית משפט קמא לא הורה על ניכוי התשלומים שקיבל ומקבל המשיב מקרן הפנסיה "מבטחים", לאחר שתביעתו שם, בעקבות התאונה, הוכרה והוא יצא לגמלאות. לטענת המבקשים, טענתם זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי הם נתבעו על ידי "מבטחים", בתביעה שהסתיימה בפשרה, ומכוחה שילמו ל-"מבטחים" סכום של 207,904 ש"ח.

בשל טענות אלו ואחרות סבורים המבקשים, כי נכון לעכב את ביצוע פסק הדין. המשיב מתנגד לבקשה.

3.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיב, ולאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט קמא, נחה דעתי שדין הבקשה להדחות. כידוע, עיכוב ביצוע הוא החריג ולא הכלל, וצד שזכה בדין זכאי לממש את פסק הדין שניתן לטובתו לאלתר. מכאן, שעל בעל דין המבקש לעכב ביצועו של פסק דין, מוטל נטל כבד להראות שביצועו המיידי ימיט עליו נזק בלתי הפיך, אשר יקשה לתקנו אם תצלח דרכו בערעור. בענייננו, לא עמדו המבקשים בנטל זה, הואיל ואין די בטענה סתמית בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המשיב על מנת לזכות בסעד של עיכוב ביצוע, ועל המבקשים היה לתמוך טענתם זו בראיות או בתצהיר. כאמור, קיבל בית המשפט את בקשת המבקשים באופן חלקי, ולא ראיתי מקום ללכת לקראתם מעבר לכך.

הבקשה נדחית, המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך 2500 ש"ח לרבות מע"מ.