ע"א 3966/01 יהושע TBWA פרסום ושיווק בע"מ נ. בון מארט מילניום בע"מ (בפירו

בפניי בקשה למחיקת סעיפים מכתבי טענות ולהוצאת מוצגים מכרך מוצגים שהגישה המשיבה.

1.בבסיס הבקשה מצויה הטענה, כי הטענות אשר מחיקתן מבוקשת הן טענות חדשות, אשר לא הושמעו בבית משפט קמא, ומבוססות על ראיות שלא הוצגו בבית משפט קמא, ועל כן דין הטענות להימחק, ודין הראיות, אשר צורפו, להיות מוצאות מכרך המוצגים שצירפה המשיבה.

2.תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מתירה לכלול בכרך מוצגים "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". הכלל הוא, כי כאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור רק אם אלה התקבלו כדין כראייה בערכאה הדיונית (ראו החלטת הרשם ש' צור בב"ש 153/86 צביח נ' מ"י , פ"ד מ(2) 345), או - לחילופין - התקבלו כראייה בהחלטה על הגשת ראיות נוספות של בית המשפט שלערעור (ע"א 678/99 כהן נ' בעדני נה (2) 678; ראו גם ע"א 375/86 (ב"ש 77/87) מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' משה"ב משכנות פאר (1981) בע"מ ). לעומת זאת, יכול שמסמך משכך, יובא על מנת להניח יסוד לטענה נורמטיבית של צד, ולא לעניין עובדתי. במצב כזה, אין מדובר בראייה, כי אם באסמכתא משפטית, ועל הגשת מסמך כזה לא יחולו הנורמות הנוגעות להגשת ראיות נוספות.

צירופן של ראיות לכרך מוצגים בערעור, וכן הסתמכות וציטוט מתוכן בכתבי טענות, בלא שהראיות הוגשו כדין בערכאה הדיונית ובלא שניתנה לגביהן החלטה בדבר הגשת ראיות נוספות בערעור, היא שלא כדין (ראו הנחיות הנשיא שמגר בדבר אופן הטיפול בבקשות להגשת ראיות נוספות בערעור המתנהל על פי צו לסיכומים בכתב (פורסם פ"ד מו(3) 1). בשל כך, טענות בסיכומים בכתב, המבוססות על מוצגים שהוגשו שלא כדין, דינן להימחק מן הסיכומים, שכן יש בהן כדי להכניס, שלא כדין, לתיק בית המשפט ראיות אשר הגשתן לא הותרה.

על רקע עקרונות אלה, אבחן את הבקשה שבפניי.

3.סעיפים 3, 13 – 19, 23 לסיכומי המשיבה, ומוצגים מש/2, מש/3, מש/4, מש/5. במסגרת קובלנתה לגבי סעיפים ומוצגים אלה, טוענת המערערת כנגד העלאת טענה חדשה מצד המשיבה, לעניין נפקותו של צו להקפאת הליכים שיצא לגבי החברה המשיבה. איני רואה מקום לכך שאמחק, על דרך של מניעה מוקדמת, טענות בכתבי טענות על יסוד נימוק זה. לבית המשפט נתון, במקרים מתאימים, שיקול דעת להידרש לטענה משפטית חדשה, אשר לא נטענה בערכאה הדיונית. מן הראוי, כי טענת המערערת לעניין זה תועלה בפניי ההרכב, אשר לו נתון שיקול הדעת האמור.

4.סעיף 3 לסיכומי המשיבה. סעיף זה נמצא בפרק הרקע הכללי. הוא עוסק במתן צו הקפאת הליכים למשיבה. סעיף זה מבוסס על מש/5, שנמצא בכרך המוצגים. מש/5 הוא חלק מפרוטוקול, אשר צורף כנספח ב' לתובענה שבבש"א 1317/00, היא התובענה נשוא הערעור שבכותרת. משכך, אין כל מקום להוצאת מוצג זה. סעיף 13 לסיכומי המשיבה מבוסס אף הוא על צו הקפאת הליכים, שהוא מש/5, ועל כן גם אותו אין מקום למחוק.

גם סעיף 17 לסיכומי המשיבה מבוסס על מש/5, ואין מקום למחיקתו. דברים דומים אמורים גם בסעיף 19, בסעיף 23, בסעיפים 31 ו-32.

5.סעיף 14 לסיכומי המשיבה. סעיף זה מבוסס על הליך שננקט בבית משפט קמא, במסגרת תיק פשיטת הרגל, בש"א 59443/99. כתב בי דין זה צורף כנספח ב' לבש"א 1317/00. אין לכן כל מקום למחיקת הטענה או להוצאת המסמך, אשר צורף כמש/2.

6.סעיף 15 לסיכומי המשיבה. סעיף זה מבוסס על בש"א 59681/99, גם הוא הליך שננקט בבית משפט קמא. העמוד הראשון של הליך זה, ובכלל זה החלטת בית המשפט בו, צורפו כנספח ד' לבש"א 1317/00. במצב זה, איני רואה כל מקום להוצאת המסמך מתיק המוצגים (מש/3) או למחיקת הטענה הנסמכת עליו.

7.סעיף 16 לסיכומי המשיבה. סעיף זה מבוסס על בש"א 60424/99. גם כאן מדובר בהליך שננקט בבית משפט קמא. אף כאן, צורף לבש"א 1317/00 העמוד הראשון להליך האמור, ובכלל זה מהות הסעד שנתבקש, תגובת הכנ"ר והחלטת בית משפט קמא. סעיף 16 לסיכומים אינו חורג בתוכנו מן האמור בצרופות בבית משפט קמא, ובמצב זה איני רואה מקום להוצאת המסמך מתוך כרך המוצגים (מוצג מש/4) או למחיקת הטענה.

8.סעיף 18 לסיכומי המשיבה. ככל שעוסק בתוכנו של הדיון מיום 3.11.99, אין מקום למחיקתו, שכן פרוטוקול הדיון צורף בשלמותו לבש"א 1317/00, וראו לעיל לעניין זה. אשר לטענות בדבר הארכת הצו להקפאת הליכים פעמים מספר, שכלולות בסעיף 18, הרי שלא ראיתי בטענות המשיבה כל פירוט של ראיות שהוגשו לבית משפט קמא, במסגרת ההליך נשוא הערעור שבכותרת, המבססות את הטענות העולות עתה לעניין זה. משכך, אותו חלק בסעיף 18 המבוסס על הארכות של הצו להקפאת הליכים, דינו להימחק.

9.סעיפים 24 – 25 לסיכומי המשיבה. סעיף 24 מבוסס על מוצג מש/6, כתבת עיתון. כתבה זו לא צורפה בבית משפט קמא. תכלית צירופה הוא הוכחתו של עניין שבעובדה. משכך, דינה להיות מוצאת מתיק המוצגים. הטענה שנטענת על יסוד כתבה זו נטענה בבית משפט קמא, ואין מניעה מהעלאתה, בנוסח דומה לזה שננקט בסעיף 7 לבש"א 1317/00, אך בלא התייחסות לראייה קונקרטית כלשהי, בהעדר ראייה כזו בפניי בית משפט קמא.

10.סעיף 25 סיפא לסיכומי המשיבה, מהווה טענה שבעובדה, אשר אין על פי החומר שבפניי כל ראייה, אשר הוצגה בפניי בית משפט קמא, ואשר ביססה אותה. במצב זה, דין הטענה, החל במלים "ומנהל המערערת אף התקשר..." ועד לסוף אותו משפט, להימחק, באשר מדובר בראייה עובדתית חדשה, אותה מבקשים להציג לראשונה בפניי בית משפט זה. טענה כזו היא, כמוסבר, ראייה חדשה, אשר יש מקום לבקש רשות לצורך העלאתה בבית משפט זה לראשונה.

11.סעיפים 26 – 30 לסיכומי המשיבה. הטענה בדבר נפקות הצו להקפאת הליכים היא טענה אשר יש בה היבט משפטי מובהק. במצב זה, אינני סבור כי מן הראוי שכבר בשלב הנוכחי אורה על מחיקת הטענה, אפילו מדובר בטענה שלא הועלתה בבית משפט קמא. כמוסבר, המדובר בעניין המצוי בבירור בסמכותו של ההרכב אשר ידון בתיק, ואת הטענה לעניין זה ניתן יהיה להשמיע בפניו. אשר לסעיפים 27 – 30, המדובר באסמכתאות משפטיות מובהקות, אשר לא באו להוכיח דבר מה שבעובדה, ועל כן אין כל מקום להורות על מחיקתן. אין גם מקום להוצאת המוצגים אשר טענות אלה נסמכות עליהם, היינו – מוצגים מש/7 – מש/9.

12.סעיפים 42 – 43 מבוססים על ההחלטה בעניין הקפאת ההליכים, וההחלטה בדבר מתן צו פירוק. עובדות אלה היו בפניי בית משפט קמא (וראו גם הרישא לפסק דין בית משפט קמא), ועל כן אין מקום למחיקת סעיפים אלה.

13.אשר לטענות שבסעיפים 33 – 41, הרי שמדובר בטענות שונות, אשר מיועדות להניח תשתית עובדתית לטיעון, שעניינו נפקותו של צו הקפאת ההליכים. מתגובת המשיבה עולה, כי טענות אלה לא היו בפניי בית משפט קמא, וכך הדברים גם לגבי המוצג שצורף, לשם הוכחתן. המדובר במוצג מש/10. משכך, דין טענות אלה להימחק, ודין מוצג זה להיות מוצא מכרך המוצגים.

14.סעיפים 45 – 50 לסיכומי המשיבה. המדובר בסעיפים בהם טוענת המשיבה כי אין להכיר במערערת כבנושה מובטח, וכי יש לראות בה משום אוחזת שיקים אשר מעמדה כמעמד נושה רגיל. לעיצומו, נמצא נושא זה מחוץ לתחום סמכותי. בכל מקרה, המדובר בטענה בעלת מימד נורמטיבי משפטי מובהק, אשר אין המערערת טוענת כי הבסיס העובדתי הנטען לגביה הינו חדש, או כי לא היה בפניי בית משפט קמא. משכך, אין מקום למחיקתה מראש, וככל שהמערערת מעוניינת לטעון כי אין מקום לשעות לטענה זו בהיותה חדשה, או שינוי חזית, המקום לכך הוא בעת הדיון בפניי כב' ההרכב. ככל שהטענה מבוססת על מועד מתן הצו להקפאת הליכים, כבר הוסבר כי אין בעניין זה כדי לגרום למחיקת הטענה, הואיל והדבר היה בפני בית משפט קמא. מוצגים מש/11 ומש/12 אשר צורפו לתמיכה בטענה זו הינם פסקי דין. השימוש שנעשה בפסקי הדין הוא שימוש נורמטיבי, ולא ראייתי, ועל כן אין כל מקום להוצאת מוצגים אלה.

סוף דבר, התוצאה האופרטיבית היא כי דין הבקשה למחיקת סעיפים ולהוצאת מוצגים להתקבל באופן חלקי בלבד, כמפורט להלן:

(א) מסעיף 18 לסיכומי המשיבה יושמט החלק המבוסס על הארכות של הצו להקפאת הליכים, ומפרט אותן.

(ב) מסעיף 24 לסיכומי המשיבה תושמט כל התייחסות או ציטוט מן המוצג מש/6, כתבת עיתון. מוצג מש/6 יוצא מכרך המוצגים.

(ג) מסעיף 25 לסיכומי המשיבה, תושמט הסיפא המתחילה במלים "ומנהל המערערת אף התקשר...".

(ד) סעיפים 33 – 41 לסיכומי המשיבה יושמטו. מוצג מש/10 יוצא מכרך המוצגים.

סיכומים מתוקנים מטעם המשיבה, בהתאם להחלטה זו, יוגשו עד ליום 13.10.02, שעה 10:00. המזכירות תשיב למשיבה, עד למועד האמור, את המוצגים אשר הוריתי על הוצאתם מתיקי המוצגים שבתיקי השופטים. סיכומי תשובה מטעם המערערת יוגשו עד ליום 18.10.02. הדיון הקבוע ליום 23.10.02 יישאר בעינו. אין בהחלטה זו כדי למנוע מן המשיבה להגיש בקשה להגשת ראיות נוספות, אם כזו תוגש על ידי המשיבה, לצורך קבלת המוצגים והעניינים האמורים כראייה. בקשה כאמור, אם וככל שתוגש, תועבר להחלטת כב' ההרכב הדן בתיק. מובהר, כי לא יהיה בעצם הגשתה של בקשה זו, בלא החלטה נוספת, כדי לגרוע מהחלטתי הנוכחית.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.