ע"א 6546/07 דור חן מסחר בע"מ נ. פקיד שומה ת"א 4

לפני בקשה לפטור מערבון בסך 25,000 ₪ או לחילופין להמרתו.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר דחה את בקשת המערערת לבטל את החלטת המשיב לדחות את הדו"חות לצורכי מס שהגישה לשנות המס 2002-2000. בבקשה ובתצהיר שהוגש על ידי מנהלה ובעליה של המערערת (להלן: מנהל המערערת) נטען, כי מצבה הכלכלי של המערערת אינו מאפשר לה להפקיד ערבון בהליך שבכותרת. עוד נטען, כי בגין חשד למעורבות בפרשת "הבנק למסחר", נעצר מנהל המערערת וכעת הוא מרצה עונש מאסר בפועל. כמו כן נטען, כי מאז חודש אפריל 2002 כספי המערערת - מיליוני שקלים – תפוסים ומצויים בידי המדינה מכוח הליך תפיסה זמני. במסגרת זו ניתן צו הקפאה זמני לכל חשבונות הבנק אשר בבעלות המערערת ומנהלה ושל חברות נוספות שבבעלותם. כן קיים צו הקפאה זמני על נכסים ורכוש המצויים בבעלותו. לפי הנטען, היקף הכספים והרכוש עולה לעין ערוך על הוצאות המשפט, היה ויוטלו הוצאות משפט לטובת המשיב בהליך שבכותרת.

נטען, איפוא, כי החזקת רכושם של המערערת ומנהלה הינם ערובה טובה דיה בידי המשיב. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

על המבקש פטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד עקב מצבו הכלכלי, מוטל הנטל להציג תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם אלה תפסקנה לטובתו. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חויב בהליך שהתנהל בערכאה הקודמת, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן. יתרה מכך, לצורך מתן פטור כאמור, אין די בכך שיוזם ההליך יוכיח כי אין באפשרותו להפקיד את הערבון. מוטל עליו גם הנטל להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו. בנסיבות המקרה דנן, צודק המשיב בטענתו כי המערערת לא עמדה בנטל זה. אמנם מנהל המערערת הצהיר כי כל רכושה של המערערת, כמו גם רכושו ונכסיו, עוקלו בעקבות צו ההקפאה, ועל כן, אין בידו לסייע למערערת. אולם, הצהרה בעלמא אין בה כדי להוציא את המערערת מידי חובתה לעמוד בנטל להראות כי עשתה מאמצים סבירים לגייס מקרוביה את הממון הנדרש לצורך הפקדת הערבון. לצורך כך, נדרש כי מנהל המערערת יציג תמונה מלאה לגבי מצבה הכלכלי של המערערת ולגבי מצבו הכלכלי שלו. כך לא נעשה בענייננו. מנהל המערערת לא צירף תיעוד כלשהו לבקשה. כמו כן, בבקשה לא הובהר מניין משגת ידה לממן את ייצוגה המשפטי בהליך שבכותרת. במצב דברים זה, לא עמדה המערערת בנטל להוכיח כי אין באפשרותה לגייס את סכום הערבון. בנסיבות אלה, אין הצדקה לפטור את המערערת מהפקדת ערבון.

3.

אשר לטענה כי די בהחזקת רכושם של המערערת ומנהלה בידי המדינה כדי לשמש ערובה להבטחת הוצאות המשיב, אין בידי לקבלה. אמנם, אין חולק כי במקביל להליכים פליליים שמנהלת המדינה נגד מנהל המערערת, בין היתר לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, היא עתה להטלת צווים זמניים על נכסיו (על פי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 יחד עם סעיף 36ו'(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973). בעקבות זאת הורה בית המשפט על הקפאת חשבונות בנק ועל הטלת עיקולים זמניים על נכסיהם של המערערת ומנהלה. אולם הכספים בחשבונות המוקפאים והרכוש המעוקל אינם יכולים לשמש חלופה לערבון שעל המערערת להפקיד בהליך שבכותרת. הצו הזמני נועד להבטיח את האפשרות של מימוש החילוט בסיומו של ההליך הפלילי. אם בסופו של יום יחולטו הכספים והרכוש, הם יוקנו מילא למדינה מכוח החילוט. המערערת ומנהלה לא יהיו זכאים לקבל לידם נכסים או כספים כלשהם נשוא הצו הזמני, אם יושלם הליך החילוט. אם כך יקרה, ברי כי לא יהיה בכספים ובנכסים שחולטו כדי להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך שבכותרת, אם ייפסקו כאלה. במצב דברים זה, לא ניתן להמיר את הערבון בערובה אחרת, כגון התחייבות לקיזוז ההוצאות מהכספים בחשבונות המוקפאים.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המערערת תפקיד את הערבון שנקבע תוך 15 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא - ירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.