ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד המבקש בעקבות דחיית תביעתו להכריז עליו פושט רגל וביטול הליכי כינוס נכסים על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ד' סלע ) בפש"ר 975/06.

1.

המבקש הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים בסך של 1,569,175 ₪ לשמונה עשר נושים. ביום 21.11.2006 ניתן צו לכינוס נכסי המבקש ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 500 ₪ בחודש. נגד המבקש הוגשו ארבע תביעות חוב לסך כולל של 294,041 ₪ מתוכן שתי תביעות בדין קדימה.

2.

בית המשפט המחוזי בפסק דינו גולל את נסיבות הסתבכותו הכלכלית של המבקש, שלדברי המבקש החלה בשנת 1994, לאחר שבמסגרת התנדבותו במשטרה חשף סוכן משטרתי מהשטחים אשר עסק בהימורים וסחר בסמים.

3.

כונס הנכסים הרשמי התנגד לבקשת המבקש להכריזו פושט רגל משום שלטענתו המבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב. מחקירת המנהל המיוחד עלה כי המבקש העלים נכסים כגון זכותו במחצית מזכויות מקרקעין במושב אומץ; בעלותו בארבעה רכבים; הפקדות כספיות לחשבונו ועוד.

4.

בפסק דינו מיום 2.6.2008 קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' סלע ) כי התנהלותו של המבקש מאז ניתן צו לכינוס נכסיו אינה מצביעה על תום לב. בין היתר, ניסה המבקש להציג עצמו כחסר נכסים מכל סוג, בעוד התברר כי הוא רשום אצל רשויות מס שבח כבעל זכויות במחצית הבית בו התגורר עם זוגתו וכי הוא רשום כבעלים של ארבעה כלי רכב. המבקש ניסה להמעיט מהיקף עיסוקו בסחר בברזל. בנוסף, התברר כי הכנסותיו של המבקש עומדות על סכום הקרוב ל-7,000 ₪ לחודש בממוצע, אף שהצהיר כי הוא משתכר סכום של 2,800 ₪ בלבד. מסקנתו של בית המשפט המחוזי היתה:

"לא ניתן להמנע מן הרושם כי החייב עוסק בסחר ברכבים ובברזל, לא רק כשכיר, מבלי לדווח על עיסוק זה לרשויות המס, מבלי לדווח על הכנסותיו האמיתיות, ותוך העלמת נכסיו וההיקף האמיתי של הכנסותיו מהמנהל המיוחד, מהכנ"ר ומנושיו."

ובהמשך:

"אין צריך לומר כי התנהלות זו אינה יכולה להחשב כתמת לב, מקום שמטרתו של הליך פשיטת הרגל היא לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש לאחר שמימשו כל נכסיהם לצורך תשלום מקצת חובותיהם לנושיהם, ולא להעלים נכסים והכנסות, לשלם לקופת הכינוס תשלום נמוך ולקיים רמת חיים נאותה על חשבון הנושים."

עוד ציין בית המשפט המחוזי כי "נוצר הרושם כי החייב מעוניין להעלים מבית המשפט את הנסיבות האמיתיות של הסתבכותו מחשש שאלה לא יזכוהו בהכרזה המיוחלת." נוכח האמור לעיל, מחמת התנהלותו של המבקש בהליך פשיטת הרגל והאופן בו נוצרו חובותיו, נדחתה בקשת המבקש להכריזו פושט רגל והצו לכינוס נכסי המבקש בוטל ביום 20.6.2008 כדי לאפשר לנושיו לפעול נגדו בהליכי הוצאה לפועל.

5.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין וביום 3.12.2008 הגיש בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו. המבקש ציין כי עם ביטול צו הכינוס חשוף הוא לנקיטת הליכי הוצאה לפועל, לרבות מאסרים, עיקולים והוצאת מיטלטלין, הליכים שייגרמו לו "נזק קשה ואולי אף בלתי הפיך". המבקש מוסיף כי אם יעוכבו ההליכים עד למתן פסק הדין בערעור "לא ייגרם נזק לנושים... הם יוכלו לנקוט באותם ההליכים לאחר מתן פסק הדין. ממילא אין לי נכסים או הכנסות אשר ניתן מהם לפרוע את החובות."

6.

כידוע, המבקש סעד זמני לתקופת הערעור צריך לשכנע את בית המשפט כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם לא יינתן הסעד המבוקש יקשה מאוד על השבת המצב לקדמותו, אם יזכה המבקש בערעורו [ראו למשל: ע"א 8751/07 זיסברג נ' נשר (לא פורסם, 5.11.2007)].

7.

החלטתו של בית המשפט קמא נסמכת על אופן התנהלותו של המבקש במסגרת הליך כינוס הנכסים ועל התרשמותו של בית המשפט לגבי תום לבו (וליתר דיוק היעדר תום לבו) של המבקש בעניין תיאור נסיבות הסתבכותו והצהרותיו לגבי נכסיו והכנסותיו. כל אלה הם בגדר ממצאי עובדה שקבע בית המשפט קמא, ובכגון דא, כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. על כן, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים במידה המצדיקה את מתן הסעד המבוקש.

8.

גם מאזן הנוחות

אינו נוטה בבירור לטובת המבקש. ראשית, טענתו של המבקש כי אם לא יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל נגדו ייגרמו לו נזקים קשים ובלתי הפיכים נטענה בעלמא וללא ביסוס ממשי. שנית, הלכה היא כי המשך הליכי הוצאה לפועל נגד חייב לא ייחשב כנזק בלתי הפיך לעניין בחינתו של מאזן הנוחות [ראו למשל: ע"א 5321/03 אדרי נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 8.7.2003); ע"א 5428/06 סורוקה נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 26.11.2006); ע"א 10645/07 אלקונין נ' וולנץ (לא פורסם, 16.1.2008)].

9.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.