ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע), לפיו נדחתה בקשת המערער להכריז עליו כפושט רגל. נפסק כי מחמת התנהלותו של המערער בהליך פשיטת הרגל והאופן בו נוצרו חובותיו, יש לדחות את הבקשה להכריזו פושט רגל. יצוין כי כב' השופט י' דנציגר דחה (ביום 3.12.08) בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בין היתר משלא שוכנע כי סיכויי הערעור גבוהים במידה המצדיקה את מתן הסעד המבוקש.

2.

בבקשה לפניי טוען המערער – המיוצג מטעם הלשכה לסיוע משפטי – כי הוא מתפרנס כיום מעבודות מזדמנות והכנסותיו זעומות. חברתו לחיים משתכרת, על פי הנטען, כ-2,800 ₪ לחודש מעבודתה כמטפלת במעון ילדים. לטענת המערער, הוא מצוי במצב כלכלי קשה מאוד, הוא אינו מצליח לעמוד בתשלומי המשכנתא על הדירה בה מתגוררת המשפחה, כמו גם בתשלומי חיובים אחרים, ולמעשה המשפחה מגיעה לפת לחם. המשיב מתנגד לבקשה הן מן הטעם לפיו המערער לא הוכיח דלות כלכלית והן מן הטעם לפיו סיכויי ההליך קלושים.

3.

למערער עומד פטור סטטוטורי מתשלום אגרה, בהיותו מיוצג מטעם הלשכה לסיוע משפטי (תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ג-2007). זכאותו של המערער לסיוע משפטי אכן מלמדת על כך שלכאורה מצבו הכלכלי קשה. התיעוד שצורף לבקשה תומך אף הוא בטענה זו. אולם לצורך פטור מערבון, אין די במצבו הכלכלי של המבקש ויש לאמוד אף את סיכויי ההליך. המערער קובל על שורה ארוכה של קביעות של בית המשפט קמא, שהובילו למסקנה כי לא הוכח תום לב ביצירת החובות ובהתנהלות המערער בהליך פשיטת הרגל. אף אם אניח כי יש ממש באיזו מן הטענות, ואיני מחווה דעה בעניין זה, ספק אם יש בכך כדי לערער את יסודותיו של פסק הדין המחוזי, הנשען על מכלול הנסיבות שהובאו לפניו. במצב דברים זה, למרות הנטייה להפעיל בדרך גמישה את סמכות הפטור (ראו, ע"א 4385/01 אלון נורית נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361), אין בידי לקבוע כי סיכויי ההליך מצדיקים פטור מלא מהפקדת ערבון. בשים לב למהות ההליך, למצבו הכלכלי של המערער, למעמדו המיוחד של המשיב ולפסיקת ההוצאות הצפויה במקרה של כשלון ההליך, יועמד הערבון על סך של 2,500 ₪. הערבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.

בשולי הדברים יוער כי אין לקבל את טענת המשיב לפיה היה על המערער לצרף את המנהל המיוחד כמשיב לערעור שבכותרת. המנהל המיוחד אינו מופיע כבעל דין בכותרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי ועל כן ספק אם יכול היה המערער לציינו כמשיב (ראו, תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עם זאת, אין באמור כדי לשלול את האפשרות של מי מהנוגעים בדבר לבקש את צירופו של המנהל המיוחד לערעור, בהתאם לתקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי.