ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לצירוף המנהל המיוחד (עו"ד אבי רונן) כמשיב בהליך. איני רואה להיעתר לבקשה בשלב זה . המנהל המיוחד לא היה צד בהליך בבית המשפט קמא. בהחלטת כבוד הרשמת לוין בבקשה לפטור מעירבון, מיום 9.3.2009, נקבע כי אין לקבל את טענת המשיב שלפיה היה על המערער לצרף את המנהל המיוחד כמשיב בערעור. עם זאת צוין כי אין מניעה לבקש את צירוף המנהל המיוחד בהתאם לתקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הבקשה שלפניי – בקשת המשיב (כונס הנכסים הרשמי) לצירוף המנהל המיוחד כמשיב בהליך – הוגשה ביום 25.3.2010, קרי: כשנה לאחר החלטת כבוד הרשמת לוין. הבקשה הוגשה לאחר שהמערער הגיש את סיכומיו (ביום 25.2.2010), ומתבקשת בה דחייה בהגשת סיכומי המשיב (שאמורים להיות מוגשים בתאריך 29.4.2010), עד לאחר שתוגש עמדת המנהל המיוחד. יצוין כי לבקשה לא צורפה עמדתו של המנהל המיוחד בעניין הצירוף. זאת ועוד, הבקשה אינה מפרטת ואינה מנמקת די הצורך מדוע לדעת המשיב מתקיימים במקרה זה הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לצירוף בעל דין נוסף בשלב הערעור: האם האדם שצירופו מתבקש עלול להיפגע ישירות אם לא יצורף לערעור; האם ראוי שפסק הדין יכבול כמעשה בית דין את אותו אדם; והאם שיקולי יעילות תומכים בהצטרפות ( ראו בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה (5) 457, 463 (1991) ). יודגש כי הנטל להוכחת קיומם של תנאים אלה מוטל על מבקש הצירוף (ראו גם עע"ם 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (טרם פורסם, 24.6.2009)). בנסיבות אלה כולן, ובהתחשב בהתנגדותו של המערער לצירוף המבוקש, בהוראות צו הסיכומים ובמועד הדיון הקרב, איני רואה בשלב זה להורות על צירוף המנהל המיוחד כמשיב בערעור. בכך אין כדי למנוע מהמשיב להעלות את עמדתו בנדון לפני ההרכב.