ע"פ 3963/00 איתמר בן גביר נ. מדינת ישראל

זו.

2.ביום 28/06/99 התקיים דיון בתיק הפלילי. נשמעו ראיות התביעה וההגנה והתיק נקבע להשלמת ראיות הגנה ולסיכומים. ביום 30/08/99 הוגש לבית המשפט תיק מסמכים מטעם ההגנה במשפט בתיק האזרחי. תיק המסמכים כולל בתוכו חמישה פסקי דין מלאים בהם הורשע המערער וכן את גזר הדין וערעורים על פסקי הדין אם היו. כמו כן צורף לתיק חומר מהארכיון על המערער הכולל בין היתר שתי כתבות פרופיל שנכתבו על המערער בעיתון "ירושלים" ובעיתון "מעריב". ביום 15/05/00 ביקש המערער מהשופט לפסול עצמו מליישב בדין בתיק הפלילי, הנימוק לכך הוא הגשת המסמכים האמורים במסגרת התיק האזרחי.

3.בהחלטתו של השופט מיום 29/05/00, דחה בית המשפט את הבקשה. בהחלטתו ציין, כי המערער גרם לכך שההכרעה בתיק הפלילי תדחה. ראשית, כאשר ביקש מבית המשפט בישיבה שהייתה אמורה להיות הישיבה האחרונה בתיק זה (28/06/99), לאפשר לו לזמן עדים נוספים שטרם עלה בידו לאתרם. במועד שנקבע להשלמת הראיות ולסיכומים לא התייצב המערער. לכן נדחה הדיון ליום 15/05/00. כמו כן מציין השופט, כי המערער עצמו נוהג להעלות בפני בית המשפט את עברו הפלילי, הכולל משפטים רבים ומעצרים רבים עוד יותר, זאת טרם קיבל השופט את המסמכים האמורים. בנוסף, החומר שהוגש בהליך האזרחי היה חלק זעיר ממסמכים רבים שהוגשו. השופט ציין בהחלטתו, כי עניין העבר הפלילי של הנאשם לא זכה לתשומת לב מיוחדת של השופט מפני שהוא סבר, כי עניין זה הוא שולי לתיק. מכל מקום החומר יגיע לעיונו שוב רק באוקטובר עת יסיימו הצדדים הגשת סיכומי טענותיהם. לבסוף מציין השופט, כי בעיניו אין כל חשש שהמידע אודות הרשעות קודמות של הנאשם יצור בלבו דעה קדומה. מה גם שהוא ציין, כי בשלב זה אף אין הוא זוכר את פרטיהם של המסמכים האמורים. מעבר לכל האמור לעיל השופט הוסיף, כי עולה שענייניו של המערער נדונו ונדונים בפני שורה ארוכה של שופטים בבית משפט השלום בירושלים ומאגר השופטים שטרם באו בקשר עם עניין זה או אחר של המערער מצטמצם. כן מדובר כאן בהגשה וחשיפה לשני פסקי דין אשר אינם נוגעים לאותו מקרה.

4.בפני ערעור על החלטה זו. בערעור חוזר המערער על טענותיו בפני הערכאה הראשונה ומפרטן. המערער מדגיש את העובדה, כי בית המשפט נחשף לפסקי הדין המלאים בהם הורשע המערער ולא ברשימת הרשעות גרידא. כמו כן, כי השופט דן במקביל בשני תיקים בהם המערער הוא בעל דין ואמנם אין הם נוגעים לאותה מסכת עובדתית אולם מטרת הנתבע בהליך האזרחי הוא להשחיר את פני המערער, לכן אין זה ראוי שאותו שופט הדן בהליך האזרחי בו מושחרות פניו של המערער ידון בעניינו של המערער ויחרוץ דינו במשפט פלילי המתנהל נגדו. אמנם צודק השופט, כי מאגר השופטים שטרם באו בקשר עם עניין זה או אחר של המערער מצטמצם, אולם נכון להיום לא עולה בעיה זו. יש מספר לא קטן של שופטים אשר יכולים לדון בענייניו של המערער וזו להם הפעם הראשונה.

5.עיינתי בחומר שבפני ובטענותיו של המערער. נחה דעתי, כי דין הערעור להדחות. בנסיבות המקרה לא עולה חשש ממשי למשוא פנים. הלכה ידועה ומבוססת היא, כי עצם חשיפתו של שופט להרשעות קודמות של הנאשם הנידון בפניו אינה פוסלת אותו כשלעצמה מליישב בדין. (ראו: ע"פ 5959/99 פרושינובסקי נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם); מ' שמגר "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87 בעמ' 110). העובדה שבמקרה הנדון הוגשו פסקי דין מלאים אינה מעלה ואינה מורידה. זאת בעיקר לאור כך שהשופט ציין, כי לא קרא חומר זה בעיון בשלב זה, כי אין הוא מייחס לכך חשיבות רבה וכי יעבור זמן רב בטרם יזקק לעיין שנית בחומר האמור. עד אז תינתן הכרעה בתיק הפלילי של המערער. אשר על כן הערעור נדחה.