רע"א 4705/22 חוה אליהו נ. עדנה ישראל - פור (אליהו)

1.

בקשה שהוגשה על-ידי יהודה אליהו, שאינו צד להליך, וכותרתה "בקשה לצירוף צד כבעל דין, נקודתי, הנפגע מהותית מפסק-הדין, מושא ה-רע"א" .

2.

יהודה, שאינו מיוצג, טוען, כי "נפגע מפסק הדין [...] [של] בית המשפט המחוזי [...]. הוצאה דיבתו רעה בפסק, גם בהפצתו ברחבי הארץ; עקב קביעות עובדתיות-משפטיות כנגדו (פליליות במהותן), בפסק. זאת, בהליך בו הוא לא היה צד, לא העיד ונחקר בו, לא היה לו 'יומו' בו. הכל רק על סמך קביעות, בדיעבד, רק הסתברויות-נסיבתיות נטו, המתייחסות לאירועים לפני 40-25 שנה!!" יהודה מוסיף וטוען, כי "לא צורף כצד, לא נחקר וחקר, לא העיד, לא היה לו 'יומו' גם בהליך בבית משפט השלום. זו וזו בלבד – כל עילת ותכלית בקשה זו לצירופו (לתיקון העוול) להליך שבכותרת. אין זולתה" .

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות על הסף. אף אם אניח לטובתו של יהודה כי אותן קביעות נטענות, שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אכן מקנות לו זכות להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי (ראו: בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון , פ"ד נב(3) 721 (1998); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 464-457 (מהדורה שלישית, 2012)), משמעות הדברים היא כי הוא רשאי להשיג על קביעות אלו במסגרת הליך ערעורי, כפי שרשאים לעשות זאת בעלי דין שנפסק סעד ממשי לחובתם. ברם, פשיטא, כי אין כוחו יפה יותר ממי שנפסק סעד ממשי לחובתו. זה כמו זה, ככל שחפצים הם להשיג על קביעתו של בית המשפט, עליהם להגיש הליך ערעורי בכוחות עצמם, בתוך המועד שנקבע לכך בדין. יהודה לא השכיל להגיש הליך ערעורי עצמאי, והמועד להגשתו חלף-עבר, זה מכבר. עתה מבקש יהודה, להצטרף כ'נוסע-חופשי', על גבה של בקשת רשות לערער, שהוגשה בעתה ובזמנה; זאת לא ניתן.

4.

אשר על כן, הבקשה לצירוף כצד להליך נדחית בזאת.

משלא נתבקשו תשובות, לא אעשה צו להוצאות.