רע"א 8190/14 אייל רוזנברג נ. בזק בינלאומי בע"מ

1.

לפני בקשה לעיון מחדש בפסק דיני מיום 3.6.2015 בהליך שבכותרת. הבקשה הובאה אל שולחני רק אמש, 23.6.2015.

2.

בבקשה טוענים באי-כוח המשיבה, היא המבקשת דכאן (שתיקרא להלן: המשיבה ), כי כאשר ניתנת רשות ערעור במסגרת דיון ב"גלגול שלישי" על פסק דין שהורתו בבית משפט לתביעות קטנות, הרי שהערעור צריך להידון במותב תלתא של בית המשפט העליון, ולא בדן יחיד. לטענת המשיבה, כך יש להבין את ההלכה שנקבעה בבית משפט זה ברע"א 5797/14 דוד נ' אהרון (14.5.2015) (להלן: עניין אהרון ) לעניין פרשנות הוראותיו של חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) באשר למספר השופטים במותבים.

3.

על יסוד עמדתה זו של המשיבה, הבקשה מכוונת למעשה לביטול פסק דיני הנזכר לעיל, שבו קיבלתי ערעור על החלטתו של בית משפט מחוזי שניתן בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות. בפתח הדברים אעיר כי שאלה היא מהו מקור הסמכות לדיון בבקשה, ובהתאם לכך מהו ההליך הנכון להכרעה בהשגות שנכללו בה. עם זאת, לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, אין צורך לעסוק בכך, וניתן להשאיר שאלות אלה לעת מצוא.

הנמקתה של הבקשה וההסדר הכללי לגבי הרכבים בחוק בתי המשפט

4.

הבקשה שבפני מבוססת על ניתוח הוראותיו הכלליות של חוק בתי המשפט ביחס להרכבו של המותב המוסמך לדון בערעורים – הן ההרכב הדן בבית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט שלום והן ההרכב הדן בבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי. על כן, אפתח בהצגת ההוראות המסדירות את המותב שבו ידון בית משפט זה, כקביעתן בחוק בתי המשפט.

5.

סעיף 26 לחוק בתי המשפט קובע את הכלל לפיו "בית המשפט העליון ידון בשלושה", ומונה בצדו את החריגים לו. אחד מן החריגים קבוע בסעיף קטן (4) שחל במקרים אלה:

"בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור על פסק דין

או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו-(10), מוסמך לדון שופט אחד".

אם כן, לפי הוראה זו, בר גיל , ידון בית המשפט העליון בדן יחיד בערעור על פסק דין של דן יחיד בבית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט שלום. אולם, להוראה זו נקבע חריג (חריג לחריג המחזיר לכלל של מותב תלתא) – כאשר פסק הדין ניתן "בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו-(10)". יש אפוא להוסיף ולבחון מהם המקרים הכלולים במסגרת זו.

6.

סעיף 37 לחוק בתי המשפט מסדיר את הכללים הנוגעים לגודל המותב בעניינים שבהם דן בית המשפט המחוזי. סעיף 37(א) קובע כי ככלל ידון בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה בערעורים על פסקי דין של בית משפט שלום, אך גם לכך נקבעו חריגים בסעיף 37(ב).

7.

וכך מורה סעיף 37(ב)(9) לחוק בתי משפט:

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

...

(9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:

(א)

תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;

(ב)

תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995;

(ג)

תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3)".

אם כן, לפי סעיף זה ערעור על פסק דין

של בית משפט שלום שניתן בתביעה אזרחית שסכומה אינו עולה על 300,000 שקל יידון בבית המשפט המחוזי בדן יחיד. זאת, כאמור, כחריג לכלל הר גיל

שעניינו דיון בהרכב של שלושה בערעורים על פסקי דינו של בית משפט השלום.

8.

על סמך כל אלה הטענה שהועלתה בפני כעת היא שמאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בערעור על פסק דין

של בית משפט השלום (בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות) בתביעה שסכומה היה נמוך מ-300,000 שקל הרי שחל כאן החריג לחריג הקבוע בסעיף 26(4) לחוק בתי המשפט, ומכאן שפסק הדין בערעור היה צריך להינתן בהרכב של שלושה, ולא בידי דן יחיד כפי שנעשה.

9.

המשיבה מנסה למצוא משנה חיזוק לטענתה בעניין אהרון שנסב על פרשנותו של סעיף 37(ב)(9) ועסק בשאלת החלתו על ערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום כאשר אלה ניתנים בערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל. ביחס למקרה מיוחד זה נקבע כי כשם שב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית משפט מחוזי בדן יחיד בערעור על פסק דין

של בית משפט השלום בתביעה שסכומה אינה עולה על 300,000 שקל ידון בית המשפט העליון במותב תלתא, כך יש לומר כי בערעור ב"גלגול שלישי" בבית המשפט המחוזי על פסק דין של בית משפט השלום שניתן בדן יחיד בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ידון בית המשפט המחוזי בשלושה (למחלוקת שהייתה בעניין זה, ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 535 (2012) (להלן: בן-נון וחבקין )).

ההסדר הספציפי לגבי הליך שמתחיל בבית המשפט לתביעות קטנות

10.

דא עקא, מן הבקשה נעלמה התייחסות להסדרים המיוחדים הנוגעים לבית המשפט לתביעות קטנות.

11.

הסדרת פעילותם של בתי המשפט לתביעות קטנות, תחומי סמכותם והכללים המיוחדים הנוגעים לפעילותם מעוגנים בסימן ה' לחוק בתי המשפט (בסעיפים 67-59 לו). בית משפט לתביעות קטנות אינו פועל לפי הכללים הר גיל ים הנוהגים לגבי בית משפט שלום, ולמעשה פעילותו של בית משפט שלום כבית משפט לתביעות קטנות מבוססת על כך שקיבל הסמכה לשבת כבית משפט לתביעות קטנות, כאמור בסעיף 59 לחוק בתי המשפט. סעיף 37(ב)(9) לחוק בתי המשפט חל על פסקי דין של בית משפט שלום (בתביעות שסכומן נופל מ-300,000 שקל) להבדיל מאשר על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות.

12.

ההוראה המיוחדת הרלבנטית לדיון בהליכים שמקורם בתביעה שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות מצויה בסעיף 64 לחוק בתי המשפט הקובע בעניין זה כך:

" פסק דין

של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד".

אם כן, עינינו הרואות שקיים הסדר מיוחד גם בנוגע להליכי ערעור שראשיתם בבית המשפט לתביעות קטנות, הסדר המתאים לאופיו המיוחד של הליך זה (ראו: ע"א 596/84 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' גל , פ''ד לט(3) 477 , 489-488 (1985)). הסדר מיוחד זה הוא שונה ונפרד מהחריג המוסדר בסעיף 37(ב)(9) לחוק. כאמור, ישנו הבדל בין הליך שראשיתו בבית משפט לתביעות קטנות לבין הליך שראשיתו בבית משפט השלום (גם אם בתביעה שסכומה נמוך ונופל מ-300,000 שקל). הבדל זה עובר כחוט השני בהוראותיו השונות של חוק בתי המשפט. כך למשל, על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן להגיש רשות ערעור בלבד, בעוד שעל פסק דינו של בית משפט השלום בהליך מן הסוג האמור יש זכות ערעור.

13.

בשים לב לסעיף 64 לחוק בתי המשפט הכולל הוראה נפרדת העוסקת בערעור על בית משפט לתביעות קטנות, הרי שענייננו אינו נופל לגדר החריג הקבוע בסעיף 26(4) לחוק בתי המשפט, המורה כי בית המשפט העליון ידון בשלושה רק בערעורים על פסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן בדן יחיד בערעור לפי סעיף 37(ב)(9); בערעור לפי סעיף 37(ב)(9) – ולא בערעור לפי סעיף 64. כאמור, הבקשה שבפני לא התייחסה כלל להסדר המיוחד הקבוע בסעיף 64 לחוק בתי המשפט, ובכך החמיצה את העיקר.

14.

המסקנה מהאמור לעיל היא כי הכרעה בערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן בדן יחיד בערעור (או בבקשת רשות ערעור) על פסק דין

של בית משפט לתביעות קטנות מסורה לסמכות שופט יחיד של בית המשפט העליון.

15.

גם ההיסטוריה החקיקתית של התיקונים בחוק בתי המשפט תומכת במסקנה זו. סעיף 37(ב)(9) והסייג לסעיף 26(4) לחוק בתי המשפט נוספו בתיקון לחוק משנת 2008 (חוק בתי המשפט (תיקון מס' 52), התשס"ח-2008) (להלן: תיקון 52 )). תיקון זה נועד להקל על העומס בבית המשפט המחוזי באופן שיאפשר דיון בסוגים נוספים של ערעורים בדן יחיד. עם זאת, השינוי סויג כך שלא ישנה את הרכב הדיון באותם עניינים בבית המשפט העליון (שימשיך לדון בהם בהרכב שלושה), שכן מטרת התיקון הייתה למנוע עומס על בית המשפט המחוזי (וראו דברי ההסבר לתיקון, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח-2007, ה"ח הממשלה 341, בעמ' 212 (7.11.2007); וכן בן-נון וחבקין , בעמ' 84, הערה 75)). תיקון 52 לא הכניס כל שינוי במצב המשפטי בכל הנוגע לדיון בתביעות קטנות, שבקשות רשות ערעור עליהן נדונו ממילא בבית המשפט המחוזי בדן יחיד עוד קודם לתיקון. משכך, תיקון 52 גם לא השפיע על הדיון בבית המשפט העליון בבקשות רשות ערעור שראשיתן ב פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. הסדר זה מבוסס על השילוב בין סעיפים 26 ו-64 לחוק בתי המשפט והוא נותר כשהיה, לפני ואחרי תיקון 52.

16.

האמור בעניין אהרון איננו משנה מתוצאה זו גם כן. כאמור, בעניין אהרון ציין השופט צ' זילברטל כי יש לפרש את סעיף 37(ב)(9) לחוק בתי המשפט כך שמשנתן בית המשפט המחוזי רשות לערער על פסק דין של בית משפט שלום בערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל (כלומר, כשבית המשפט המחוזי דן בהליך ב"גלגול שלישי") בתביעה שסכומה נופל מ-300,000 שקל, ידון בית המשפט המחוזי בערעור בשלושה. לעומת זאת, סעיף 64 לחוק בתי המשפט, שהוא כאמור ההסדר המיוחד בענייננו, מורה אחרת – ומציין במפורש כי בית המשפט המחוזי ידון הן בבקשת רשות הערעור והן בערעור עצמו על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בדן יחיד. אם כן, עניין אהרון לא שינה דבר בכל הנוגע להסדר המיוחד החל על הדיון בבית המשפט המחוזי שמקורו ב פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, נושא שכלל לא נדון באותו עניין.

17.

אין פלא אפוא שבאופן עקבי בית משפט זה דן בערעורים שראשיתם בתביעה שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות בדן יחיד (ראו למשל: רע"א 10258/04 בוגומולניי נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ (13.7.2005); רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ (5.7.2006); רע"א 4897/07 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' בן עדי (9.3.2008 ); רע"א 5711/08

פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.3.2009) ; רע"א 3429/13 רז נ' גוליבר תיירות בע''מ (13.4.2014); רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ (27.7.2014) (להלן: עניין גלסברג )). ב רע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי (4.8.2014) נדרש השופט ע' פוגלמן לעניין גלסברג וציין: " פסק דינו של חברי ניתן במותב יחיד משום שנסב על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות. הואיל ובענייננו החל ההליך בבית משפט השלום, הסמכות לדון בערעור בערכאה זו מסורה למותב שלושה ומכאן הצורך בהכרעתנו" ( שם , בפסקה 1). אכן, ישנם מקרים שבהם בית משפט זה מחליט לדון בבקשת רשות ערעור שראשיתה ב פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות במותב תלתא, אולם, עניין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבות העניין (ראו והשוו: עניין אהרון , פסקה 12).

18.

בשולי הדברים, ניתן להוסיף, כי לנוכח הפרקטיקה המפורטת לעיל לגבי הכרעה בדן יחיד בערעורים שהורתם בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, ניתן היה לצפות מן המשיבה לציין כבר בתגובתה לבקשת רשות הערעור כי לשיטתה על הדיון בערעור להישמע בפני הרכב, ולא להעלות טענה זו לאחר מעשה, משניתן פסק דין ונודעו תוצאותיו. הדברים נאמרים למעלה מן הצורך, משלא מצאתי טעם גם בטענות עצמן שהועלו בבקשה.

19.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.