פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
ע"פ
7293/97 - ב'
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקש:
ז'אפר עאמר
נגד
המשיב
ה:
מדינת
ישראל
בקשה
לשחרור בערעור ולעיכוב ביצוע
גזר
דין שניתן בבית המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום
2.12.97 בת.פ. 317/96 שניתנה
על
ידי כבוד השופט א. פריש
תאריך
הישיבה: כ"ג בכסלו תשנ"ח (22.12.97)
בשם
המבקש: עו"ד דוד יפתח והמבקש בעצמו
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
החלטה
זוהי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין ושחרור בערבות.
המבקש הורשע בעבירת שוד ונדון לחמש שנות מאסר בפועל, למאסר על תנאי ולפסילת רשיון נהיגה.
המבקש הגיש ערעור לבית המשפט על הכרעת הדין ולטענתו, סיכויו לזכות בערעור הם טובים ביותר. לפיכך, מבקש הוא לעכב את ביצוע גזר הדין כאמור. הטענות כנגד הכרעת הדין הן בתמצית כדלקמן:
השופט השתית את הרשעת המבקש בין היתר על עדות שמיעה. אין בעדות העדים שהעידו בעניין זהות הרכב, ודאות מספקת כדי לזהות את המכונית המעורבת, כמכונית ששימשה את השודדים; בית המשפט טעה כשהסתמך על דבריהם של עדים מסוימים ודחה עדויותיהם של אחרים; גם אם תתקבל הטענה שהמכונית שזוהתה היא המכונית ששימשה את המערערים, לא היה די בטביעת האצבע של המערער שנמצאה על חלון המכונית, כדי להרשיעו בדין, במיוחד לאור הגירסה שמסר בקשר לטביעת האצבע ולא היה מקום להרשיע את המערער אך ורק בהסתמך על טביעת האצבע.
עוד טוען הסניגור המלומד, כי מדובר בבחור צעיר שהיה משוחרר במשך כשנה עד סיום המשפט, ולא הפר את האימון שניתן בו, ושליחתו היום לכלא תגרום לו נזקים בלתי הפיכים. לפיכך מחייב האינטרס הציבורי שלא להחזיקו בכלא חודשים ארוכים עד לשמיעת ערעורו ולדחות את ריצוי עונשו עד לאחר פסק-דין בערעור בערבות מתאימה.
דין הבקשה להידחות. אשר לסיכוי הערעור, חלק מטענות המבקש נסב על שאלות של אמון שנתן בית משפט קמא בעדויות של עד זה או אחר ועל חוסר האמון שנתן בעדות המבקש. בכגון אלה הסיכוי להתערבות בית משפט זה קלוש ביותר. אשר לזיהוי המכונית, גם זה בנוי על עדויות קבילות. אשר לטביעת האצבע, לבד מכך שקביעותיו של בית המשפט בנושא זה אינן שגויות על פניהן, הרי שהמכלול של כלל הראיות כפי שהוא מפורט בפסק דינו של בית משפט קמא, הוא שהביא להרשעה ולא ניתן לומר שההרשעה בנויה אך ורק על טביעת אצבעו של המבקש.
בשלב זה עומד לפנינו מבקש שהורשע בדין לאחר שמיעת ראיות, ועליו כעקרון, להתחיל בריצוי העונש מיד לאחר ההרשעה. הנימוק העיקרי שיכול למנוע זאת ולאפשר עיכוב הביצוע הוא, סיכויים טובים לערעור. לא שוכנעתי, לצורך הדיון שלפני, כי קיימים סיכויים כאלה. אין בטענות שבהודעת הערעור ובטענות שהשמיע הסנגור המלומד בעל-פה, כדי לשכנע בטעות ממשית כלשהי של בית משפט קמא שעשויה להביא לביטול הרשעתו של המבקש. גם העובדה שהמבקש היה משוחרר עד לסיום משפטו ועמד בתנאי השחרור אינה משליכה ישירות על שאלת עיכוב ביצוע גזר הדין לאחר שהורשע.
במצב דברים זה, אינני מוצאת לעכב את ביצוע גזר הדין והבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ג בכסלו תשנ"ח
(22.12.97).
ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97072930.
J02