ע"א 3338/14 מרק אפשטיין נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

מונחת בפניי בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד המבקש, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהגיש על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (פש"ר 17843-0-13, כבוד השופט כ' מוסק ), שלפיה בוטלו הליכי פשיטת הרגל שהחלו בעניינו.

2.

המבקש טוען כי אין ביכולתו לפרוע את חובותיו ומצבו מאז שהוכרז פושט רגל אך החמיר. בנוסף, אין בביטול הליך פשיטת הרגל משום תועלת לנושים כי אם הוצאות סרק וטורח מיותר, ואף מרדף הנושים אחריו כבר החל. הכונס הרשמי והמנהל המיוחד התנגדו לבקשה, מחמת שסיכויי הערעור נמוכים ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. לגופו של עניין, צוין כי מתחילתם של הליכי פשיטת הרגל המבקש לא שילם דבר על חשבון חובותיו ולא הגיש דו"חות כלכליים. בתגובתו לבקשה הציע המנהל המיוחד, לחלופין, כי עיכוב הליכי ההוצאה לפועל יותנה בכך שהמבקש יפקיד בקופת כונס הנכסים הרשמי תשלומים חודשיים על סך של 1,000 ₪ לחודש. בהתאם להחלטה הקודמת, התייחס המבקש להצעה זו וטען כי אין ביכולתו לשלם סכום העולה על 250 ₪ בחודש.

3.

לאחר עיון בחומר שבפניי הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית ייאמר, כי למעשה עסקינן בבקשה לסעד זמני בערעור (ראו: ע"א 3919/06 טהרני נ' כונס הנכסים

הרשמי והאפוטרופוס הכללי

(13.7.2006); ע"א 1738/10 שרון קרויטורו נ' כונס הנכסים הרשמי

(18.3.2010)). כידוע, סעד זמני בערעור יינתן אם הוכיח המבקש כי סיכוייו לזכות הם טובים או ממשיים, וכי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה לטובתו באופן המצדיק את מתן הסעד, ובכלל כך, כי הנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הוא קשה ועד בלתי הפיך. לעניין סיכויי הערעור, ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי אלה אינם גבוהים דיים כדי להצדיק עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל. לאחר שנשמעו טענות הצדדים בפני בית משפט קמא, ובהתבסס על הנתונים שבתיק, נקבע על ידו כי המבקש "מנצל את ההליך כדי לחסות בצל ההגנה שהוא מעניק, מבלי שהוא ממלא אחר הוראה כלשהי מהוראות צו הכינוס. לחייב שכזה אין מקום במסגרת הליך פשיטת הרגל". על פני הדברים, ההחלטה מבוססת על ממצאים עובדתיים קונקרטיים אשר אין בנמצא טעם להתערבות ערכאת הערעור בהם. אף באשר למאזן הנוחות, לא מצאתי שהאינטרסים של הצדדים מטים את הכף לטובת המבקש. כך בהתחשב בסיכויי הערעור, השתלשלות ההליכים הרבים ועמדת המבקש, שלכאורה לא הפגין גמישות מספקת להגיע להסדר סביר עם המנהל המיוחד.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית. יחד עם זאת, היה והצדדים יגיעו להסדר – ונראה כי המנהל המיוחד הביע נכונות לכך – רשאים הם להודיעני.