ע"א 4005/04 שון לביא [גרשון ליבל] נ. יעקב רויכמן

1.בפני שתי בקשות להוצאת מוצגים ומחיקת סעיפים. האחת, מטעם המשיב, מיום 16.2.05, והשנייה, מטעם המערער, מיום 23.2.05. הערעור עניינו בהחלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט עדי אזר ז"ל), אשר דחתה על הסף את תביעת המערער. המשיב הוא אחד מארבעת האחים רויכמן, אשר הקימו קניון בחדרה. המערער היה מנהל חברה בשם "מכשירנות", אשר בנתה את הקניון. סכסוך שפרץ בין האחים רויכמן לחברה הוסדר בבוררות בפני כבוד השופט שילה ז"ל. פסקה בוררות אושר על ידי בית משפט זה, ולפיו שילמו האחים לחברה סך של כ-3.5 מליון ₪. ההליך בפני בית המשפט קמא נגע להתחייבות בעל פה אשר המערער טוען כי התחייב לו המשיב, לפיה מטרת הבוררות הייתה לקבוע רק את מחיר העבודות, ולא לסיום הסכסוך, ובמסגרתה התחייב המשיב לשלם למערער באופן אישי, ולא כמנהל החברה, את מחיר העבודות האמיתי בתוספת 10%, וכן כל הוצאותיו בבוררות. בבית המשפט קמא התברר כי אמירות כאלה, ככל שנאמרו, נאמרו ביחס לחברה, ולא למערער באופן אישי, וקדמו להליך הבוררות. בית המשפט קמא קבע כי כל הנטען בתביעה שלפניו כבר יושב בפסק הבוררות, ולכן קיבל את בקשת הסילוק על הסף שהגיש המשיב דנן, ומכאן הערעור לבית משפט זה.

הבקשות וטענות הצדדים

2.בבקשה הראשונה נטען כי המערער התייחס בסיכומיו הכתובים לארבעה-עשר מסמכים אשר לא נכללו בתגובתו לבקשת הסילוק בפני בית המשפט קמא, ולא התקבל היתר לפי הדרך המקובלת להכניסן לתיק. הבקשה הייתה כי המוצגים יוצאו, וכי הסעיפים המתייחסים אליהם יימחקו. המערער טען, בתגובה, כי הדרישה להציג בערעור רק מוצגים שהוגשו כדין בערכאות הקודמות היא עניין שבפסיקה, ולא בתקנות. המערער טוען עוד, כי משלא התנגד המשיב לתצהירים שהוגשו לבית המשפט קמא ולא ביקש לחקור עליהם, כולם, על נספחיהם כשרים (מוצגים א, ד4, נספחים ג, ד). לגבי כל יתר המוצגים, המערער טוען כי הם הוגשו בהתאם להחלטת כבוד השופטת רות לבהר - שרון לגילוי ועיון במסמכים והיו בתיק בית המשפט קמא, ומכאן שהם כשרים, וכך גם כל הסעיפים המתבססים עליהם.

3.בבקשה השנייה טען המערער כי המשיב הכניס לסיכומים בכתב ולתיק המוצגים מטעמו שבעה מוצגים אשר לא היו בפני בית המשפט קמא, ולכן יש להוציאם מתיק המוצגים, ולמחוק את הסעיפים בסיכומי התשובה המסתמכים עליהם. המערער טוען כי כל מסמך שלא הייתה חקירה נגדית בעניינו, אין לקבלו, ולכן תצהיר המשיב, תעודת רופאו של המשיב, הסכם הבוררות וכל המסמכים שצורפו לתצהיר פסולים מלהתקבל, הגם שהוגשו לבית המשפט קמא, מאחר ולא אומתו כדין בתצהיר. המשיב טען בתגובה לבקשה זו, כי הבקשה טורדנית, חסרת יסוד, ומהווה תגובת נגד לבקשה שהוגשה קודם לכן מטעמו, ולראיה, שניים מתוך שבעת המוצגים שביקש המערער להוציא ממוצגי המשיב הוגשו בתיק המוצגים של המערער עצמו, ומכאן, שלפי תקנה 441 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, רשאי המשיב להסתמך עליהם. אשר לשאר המוצגים טען, כי אין מניעה להגישם בערכאה זו ויש על כן לדחות הבקשה.

4.השאלה שיש לבחון בעניין שבפני הוא אם המוצגים השנוי במחלוקת מהווים ראיות, שאז, במידה ולא הייתה בתיק בית המשפט קמא, נדרש להגשתן היתר, או אסמכתא משפטית שכשרה להגשה גם בלא היתר. השאלות שהעלו הצדדים, לעניין חקירה על תצהיר וכדומה, הן בדרך כלל שאלות של משקל הראיה, ולא של קבילותה, ומשכך- אינן רלוונטיות לשלב זה של ההליך. מאחר וכל המסמכים הנזכרים בבקשתו של המשיב, פשט למוצג "שיפוטי 10" הוכנסו לתיק בית המשפט קמא, הרי שהם יכולים להופיע גם בתיק בפני בית משפט זה. משכך, מוצגיו של המערער יעמדו על כנם, ואיתם הסעיפים המתייחסים לאותם מוצגים. עם זאת "שיפוטי 10" אינו אסמכתא משפטית אלא ראיה. המדובר במסמך שלא היה בפני הערכאה קמא, ולכן- בראיה חדשה. לפיכך, ובאין בקשה מתאימה להכללתו בתיק המוצגים, אין להגישו. אשר למוצגיו של המשיב, הרי שפרט למוצג ז', היו המוצגים בפני בית המשפט קמא. ומכאן שיש להותירם בתיק המוצגים שבהליך זה. באשר למוצג החדש ז', הרי שהוא אינו אסמכתא לטענה משפטית אלא עובדתית, ומשכך מהווה ראיה שמשלא הייתה בפני בית המשפט קמא, אינה יכולה להיכלל בתיק המוצגים אף בפני בית משפט זה בלא הגשת בקשה כדין.

5.התוצאה היא שתיקי המוצגים והסיכומים יעמדו על כנם, פרט למוצג "שיפוטי 10" מטעם המערער ולמוצג ז' מטעם המשיב, ולהערת שוליים 1 לסעיף 5 לסיכומי המשיב. המוצגים "שיפוטי 10" ו-ז' יוצאו מן התיק, והערת השוליים תימחק. הצדדים יוכלו כמובן להגיש לפי העניין, בקשות להוספת ראיה כדין באשר לאותן ראיות שנקבע כי יש להוציאן מתיק המוצגים כאמור. המערער יגיש את סיכומי התשובה מטעמו תוך 10 ימים מעת ההמצאה. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה להוספת עמודים (מיום 10.3.05) מטעם המערער, והיא נדחית. בנסיבות העניין ונוכח החלטתי לעיל, אין צו להוצאות בבקשות אלה.