ע"א 10650/08 שמואל אלישיוב נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 16.8.09, בה נמחקה בקשת המבקשת לחילוט הערובה בסך 1.5 מיליון ש"ח שניתנה על-ידי אלישיוב, עותרת המבקשת להורות על מניעת החזרת הערבות הבנקאית, אשר הופקדה בתיק זה על-ידי המשיבים וזאת עד לקבלת פסק דין סופי בתביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב מתן הסעד הזמני שניתן נגדה בהליך העיקרי, ואשר בעטיו הפסיקה את כל העבודות הבנייה בפרוייקט (להלן - הבקשה ).

2.

בעקבות בקשה זו, ניתן ביום 31.8.09 צו מניעה זמני האוסר על החזרת הערבות המופקדת בבית משפט זה לידי המשיבים שהפקידוה, ונתבקשו תגובות המשיבים לבקשת המבקשת.

3.

בינתיים, הודיעה המבקשת כי ביום 10.9.09 הוגשה על-ידה תביעה כספית כנגד המשיבים לבית משפט השלום בתל-אביב לפיצוי בסך של 1,102,896 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב סעד עיכוב הביצוע שניתן נגדה בתיק הערעור, שלהבטחה מפני נזקיו ניתנה הערבות נשוא המחלוקת.

4.

המשיבים בתגובתם מתנגדים להותרת הערבות בקופת בית המשפט עד לסיום הליכי התביעה האזרחית. הם טוענים, בין היתר, כי מקור הערבות בכספי צד שלישי, וכי עלויות המימון בגין עיכוב החזרתה יכבידו עליהם בלא הצדקה. כן מפנים המשיבים להוראות תקנה 371(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי או התקנות ) בענין פקיעת הערבות. עוד נטען כי לא קיימת עילה למתן הסעד המבוקש, וכי המבקשת לא ביססה, ולו לכאורה, עילת תביעה טובה למימוש כספי הערבות.

5.

הערבות אותה נדרשו אלישיוב להפקיד נועדה להבטיח את כיסוי נזקי המבקשת, אם ייגרמו, עקב מתן הסעד הזמני בהליך העיקרי. במסגרת הבקשה לחילוט ערבות זו, על הנתבע, המבקש לחלט את הערבות, להוכיח את היקף הנזק שנגרם לו, ואת הקשר הסיבתי בין מתן הצו הזמני לבין הנזק שנגרם. לצורך כך, נדרשה הגשת תובענה עצמאית בערכאה דיונית, כפי שפורט בהחלטה מיום 16.8.09.

6.

ברי, כי כדי להבטיח את יכולתה של המבקשת לממש את הערבות או את חלקה, באם תוכיח כראוי את תביעתה, יש מקום להותיר את הערבות בידי בית המשפט, כדי שניתן יהיה לממש מתוכה את סכום פסק הדין, אם אמנם יינתן פסק דין לזכותה של המבקשת.

7.

למען הסר ספק ייאמר, כי אין תחולה לתקנה 371(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי שהמשיבים הסתמכו עליה. על-פי תקנה זו, אם לא הוגשה תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם עקב הצו הזמני בתוך 6 חודשים ממועד פקיעת הצו, יוחזר למבקש כתב הערבות, אלא אם נקבע מועד אחר לכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ביטול הצו הזמני נעשה במסגרת פסק הדין שניתן בבית משפט זה ביום 25.3.09. ביום 16.6.09 פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה לחילוט הערבות, פחות מ-3 חודשים לאחר ביטול הצו. ביום 16.8.09 ניתנה החלטת בית משפט זה לפיה על המבקשת להגיש תובענה עצמאית לצורך מימוש הערבות, וביום 10.9.09, בטרם חלוף שישה חודשים ממועד ביטול הצו הזמני, הוגשה התובענה הכספית למימוש הערבות.

בנסיבות אלה, לא נתקיימו התנאים להחזרת הערבות לידי המשיבים על-פי תקנה 371(ג) לתקנות, ויש להמשיך ולהחזיק את הערבות בבית המשפט עד לסיום הליכי התובענה הכספית למימושה.

8.

מאחר שהליך הערעור בבית משפט זה הסתיים (למעט לענין מתן נימוקים לפסק הדין בהליך העיקרי) אין עוד מקום כי הערובה תיוותר במזכירות בית המשפט העליון.

אני מורה, אפוא, על העברתה של הערבות למזכירות בית משפט השלום בתל-אביב, שם מתנהלת התובענה הכספית שהגישה המבקשת כנגד המשיבים (תא 10686-09-09 צ. לנדאו, קבלנות והנדסה בע"מ נ' אלישיוב ) (להלן - התובענה הכספית ).

משלב העברת הערבות לבית משפט השלום כאמור, כל טענה ובקשה בנושא הערבות המופקדת תטופל ותוכרע בידי הערכאה הדיונית הדנה בתובענה הכספית.

9.

הבקשה להותרת הערבות בקופת בית המשפט עד לגמר ההליך בתובענה הכספית מתקבלת, אפוא, ומזכירות בית המשפט העליון תעביר לאלתר את הערבות נשוא הבקשה למזכירות בית משפט השלום בתל-אביב.