ע"א 11117/07 יהודית אריכא נ. עו"ד ארז חבר

א.זו בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט זמיר) מיום 20.11.07 בבש"א 18653/07, עד למתן החלטה בערעור שהוגש לבית משפט זה במקביל לבקשה.

ב.המשיבים 6-3 הגישו תביעות חוב נגד המבקשים במסגרת הליכי פשיטת רגל. המשיב 1, הוא הנאמן לנכסי המבקשים, החל בהליכי מכירת נכס מקרקעין שבבעלותם, במטרה לגייס כספים לשם פירעון חובותיהם. המשיב 7 הביע עניין בקנית הנכס, לאחר שהוצע לו הדבר מכוח זכות הראשונים שהוענקה לו בחוזה השכירות בינו למבקשים. במקביל פרע חתנם של המבקשים את חובם כלפי המשיבים 6-3 ללא תיווך קופת פשיטת הרגל. פירעון החוב למשיב 5 נעשה בכובעו של החתן כערב להלוואה, ופירעון החוב למשיבים 3, 4 ו-6 נעשה כצד שלישי. למרות פירעון החובות, קיבל בית המשפט המחוזי ביום 20.11.07 את בקשתו של הנאמן לאישור מכירת הנכס למשיב 7 (בש"א 18653/07), ודחה ביום 29.11.07 את בקשת המבקשים לביטול צוי פשיטת הרגל ולמתן הוראות לנאמן בעקבות פירעון החובות (בש"א 16209/07). בהחלטה נקבע, כי פירעון החובות היה צריך להתבצע תוך שיתוף פעולה מלא עם הנאמן, ובית המשפט הורה על העברת כל הכספים שהתקבלו בידי הנושים (הם המשיבים 6-3) לקופת פשיטת הרגל. כן הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע אישורו של מכירת הנכס בחמישה עשר ימים, על מנת לאפשר ערעור לבית משפט זה.

ג.בקשת עיכוב הביצוע הוגשה לבית משפט זה במקביל להודעת הערעור על ההחלטה המאשרת את מכירת הנכס. בבקשה נטען, כי יש להורות על עיכוב הביצוע עד למתן החלטה בערעור, הואיל ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים וסיכויי הערעור גבוהים. ביום 30.12.07 נתבקשה תגובת המשיבים. הנאמן התנגד לבקשה בטענה שחל שיהוי בהגשת הערעור, כיוון שחוזה המכר כבר נחתם, וכיוון שלשיטתו נפלו בערעור טעויות פרוצדורליות שונות. המשיב 2 הודיע כי הוא מצטרף לעמדת הנאמן. המשיב 7 התנגד גם הוא לבקשת עיכוב הביצוע בנימוק של הסתמכותו על מעשה המכירה, משום שבמקום לפעול לפי חוזה השכירות היה ביכולתו גם לממש את המשכנתא שהוטלה על הנכס לזכותו, וכיוון שלא מדובר בדירת מגוריהם של המבקשים אלא בנכס מקרקעין מסחרי. המשיב 8 הודיע לבית המשפט כי אינו מביע עמדה בעניין הנדון, ואילו המשיבים 6-3 - הם נושי המבקשים בקופת הפש"ר - לא הגיבו לבקשה.

ד.ביום 7.1.08 הגישו המבקשים בקשה להשיב על תגובות המשיבים והרשות לכך ניתנה. בתשובה שהוגשה השיבו המבקשים לטענות השונות שהעלו המשיבים, ואין כאן המקום להידרש לפרטיהן.

ה.לאחר העיון החלטתי לקבל את הבקשה, ולהורות על עיכוב הביצוע. נושיהם של המבקשים בתיק הפש"ר אינם מביעים התנגדות לעיכוב הביצוע, וכך גם עולה - בין היתר - מבקשתם של המשיבים 4-3 למתן הוראות ובקשתו של המשיב 5 להבהרת החלטה, שהוגשו לבית המשפט המחוזי וצורפו לתשובת המבקשים כנספחים א' ו-ב'. הדבר מעיד הן על מאזן הנוחות הנוטה במידה מסוימת לטובתם של המבקשים, והן על טענה שיהא צורך להידרש אליה בערעור, לפיה - מבלי שאביע לעת הזאת דעה - לא הייתה במקרה דנא העדפת נושים פסולה. גם הנזק שייגרם למשיב 7 אם יוטל עיכוב הביצוע לא יהא חמור מהנזק שייגרם למבקשים אם יימכר הנכס אך יתקבל הערעור, שכן ניתן יהיה לקיים את חוזה המכר שנחתם בין המשיב 7 לנאמן גם בתום תקופת הערעור.

ו.ניתן בזה איפוא צו לעיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.11.07 בבש"א 18653/07, עד למתן החלטה בערעור. במשך תקופת הערעור יוכל המשיב 7 לשהות בנכס בהתאם לתנאי חוזה השכירות שנחתם בינו למבקשים, וזאת מבלי לפגוע בזכות הראשונים או בכל זכות אחרת שהוענקה לו בחוזה השכירות. טענותיהם של המשיבים לגבי זמן הגשת הערעור יידונו במסגרת הדיון בערעור עצמו, ככל שיימצא הדבר לנכון. אני מוצא עם זאת לראוי להוסיף על העירבון שנקבע לערעור 15,000 ₪ נוספים להבטחת ההוצאות, שיופקדו תוך 30 יום.