פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
11117/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. יהודית אריכא
2. עמיאל אריכא
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד ארז חבר
2. כונס הנכסים הרשמי
3. בנק דיסקונט בע"מ
4. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
5. בנק מזרחי טפחות בע"מ
6. המגן חברה לביטוח בע"מ
7. בנק הפועלים בע"מ
8. ירון בוארון
בקשה לעיכוב ביצוע החלטותיו של בית המשפט המחוזי
בתל אביב בבש"א 16209/07 שניתנה ביום 29.11.07
והחלטה משלימה מיום 26.12.07 על-ידי השופט זמיר
בשם המבקשים:
עו"ד לאה בראון
בשם המשיב 1:
עו"ד אלון רחמיל
בשם המשיב 2:
עו"ד רחל שני-שרפסקי
בשם המשיב 5:
עו"ד ברוך וינברגר
החלטה
א.
בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט זמיר) מיום 29.11.07 (והחלטה משלימה מיום 26.12.07) בבש"א 16209/07 עד למתן החלטה בערעור שהוגש במקביל לבקשה.
ב.
ביום 29.1.08 ניתנה החלטתי בתיק זה שהורתה על עיכוב ביצוע של מכירת נכסם של המבקשים, ובה פורטו עובדות המקרה, ועל כן לא אחזור עליהן. הבקשה הנוכחית הוגשה כנראה ביום 27.1.08 ועניינה עיכוב ביצועה של ההחלטה להעביר לקופת פשיטת הרגל את הכספים ששולמו על-ידי חתנם של המבקשים. הבקשה הובאה לעיוני ביום 11.2.08. התבקשה תגובת המשיבים לבקשה, וניתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד להחלטה נוספת.
ג.
ביום 18.2.08 התקבלה תגובת הנאמן, המתנגד לבקשה בטענה כי הכספים שולמו למשיבים תוך העדפת נושים פסולה, וכי הבקשה נסבה על החלטה שעניינה כספי ואין כל חשש כי הכספים לא יושבו אם יורה בית המשפט על השבתם. הכונס הרשמי הודיע באותו יום כי הוא מצטרף לתגובתו של הנאמן. המשיב 5, בנק מזרחי טפחות, הודיע באותו יום, כי על-פי החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 6.2.08 בבש"א 1778/08, ההחלטות נשוא הבקשה דנא אינן חלות על הכספים ששילם חתנם של המבקשים לבנק מזרחי טפחות, משום שעשה זאת כאחד מבעלי החשבון נשוא החוב. יתר המשיבים, הם נושי המבקשים, לא הגיבו גם לבקשה זו, כפי שלא הגיבו לבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע. שוב לצערי הובאו התגובות לעיוני באיחור, כנראה מחמת תקלה, רק ב-11.3.08.
ד.
לאחר העיון החלטתי כי אין בידי להיעתר לבקשה. הטעם העיקרי הוא הטעם המשפטי-ערכי שבהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 29.11.07, טעם שאני מצטרף אליו בכל לב, ושהיה מקום להידרש אליו גם בהחלטתי הקודמת. השופט קמא כתב כי "הדרך שבה נקטו החייבים או מי מטעמם, גם אם נעשתה למטרה טובה, איננה מקובלת ואיננה לגיטימית" וכפי שציטט מספר הכוזרי "כוונתך רצויה... אבל מעשך אינו רצוי". הדין הסדיר הליכי פשיטת רגל, בהם מטפל הנאמן אשר הופקד על כך; הדרך שננקטה כאן אינה עולה עם אלה בקנה אחד. הדבר שונה מן הנושא שנדון בהחלטתי הקודמת מיום 29.1.08, בין השאר בשל אי הפיכותה של מכירת נכס. בנידון דידן יתכן שההבדל המעשי בתוצאה בין עיכוב לאי עיכוב אינו רב, שהרי ממילא, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 26.12.07, אין המדובר אלא בהעברת הכספים לקופת פשיטת הרגל. עם זאת אין כמובן בנסיבות חשש לאי השבה, אולם יש חשיבות לסדרים תקינים ולמילוי הוראות הדין כדין, ויד האינטרס הציבורי בכגון דא גוברת. על כן לא אוכל להיעתר לבקשה. המבקשים ישלמו שכר טרחת הנאמן בבקשה זו בסך 5,000 ₪.
ניתנה היום, ו' באדר ב' תשס"ח (13.3.08).
ש ו פ ט