ע"א 2491/14שטראוס שיווק בע"מ נ. משה אורמן

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגנית הנשיאה ד' פלפל ) שניתן ביום 12.2.2014 בת"א 1886/04, בגדרו נפסק כי על המבקשת לשלם למשיב פיצויים שונים בשל עילות חוזיות ונזיקיות. כן מבקשת המבקשת לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות שנפסקו לחובתה.

1.

המשיב, אשר עסק בהפצה ובחלוקה של מוצרי המבקשת בקו חלוקה באזור נתניה, הגיש נגד המבקשת תביעה בעילות חוזיות, נזיקיות ועשיית עושר. תביעתו התקבלה באופן חלקי. בין היתר נקבע, כי על המבקשת לפצות את המשיב על כך שבשל ארגון מחדש שערכה בקווי החלוקה נמנעה מן המשיב האפשרות למכור את זכויותיו בנקודות הפצה מסוימות למפיץ אחר, וזאת בהתאם לנוהג שהתקיים באותה העת. בגין האמור נפסקו למשיב פיצויים בסך 42,720 ש"ח. עוד נקבע, כי המבקשת גרמה להפרת ההסכמים שנחתמו בין המשיב לבין קונים שרכשו את זכויותיו בנקודות הפצה אחרות. הוסבר, כי המבקשת הסכימה להעמיד הלוואה לקונים שביקשו לרכוש את זכויות המשיב בחלק מנקודות ההפצה, אך בשל מחלוקת שנתגלעה בינו לבין המבקשת, התשלום לא הועבר לידי המשיב, אף שהזכויות בנקודות ההפצה הועברו לקונים. בגין האמור נפסקו למשיב פיצויים בסך של 484,512 ש"ח. כן נקבע, שעל המבקשת לשלם למשיב פיצוי בגין עוגמת נפש "על גרם הפרת ההסכמים שכבר נחתמו" בסך 150,000 ש"ח. לבסוף נקבע, כי המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח ובהוצאות המשיב, אשר בהחלטה מיום 27.3.2014 (כב' השופטת אביגיל כהן , רשמת בית המשפט המחוזי) הועמדו על סכום של 146,031 ש"ח.

2.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הגישה המבקשת ערעור ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וכן ההחלטה באשר להוצאות המשיב. בבקשה נטען, כי מאזן הנוחות נוטה "בבירור" לטובת המבקשת. נטען, כי סך הסכומים שנפסקו לטובת המשיב מצטברים לכדי סכום של למעלה ממיליון ש"ח, ונוכח מצבו הכלכלי "הרעוע" של המשיב, כלשונה, קיים סיכון ממשי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, ככל שערעורה יתקבל. טענות המבקשת בעניין זה נסמכות, בין היתר, על ניסיונה לגבות מן המשיב הוצאות בסך 10,000 ש"ח שנפסקו לחובתו במסגרת ההליך בבית משפט קמא, על הליכים המתנהלים בין המשיב לבין גרושתו, על דברי המשיב בתצהיר שהוגש לבית משפט קמא שלפיהם מצבו הכלכלי הורע, וכן על ממצאי חוקרים פרטיים ששכרה המבקשת. לטענת המבקשת, בנסיבות אלה, ובהתחשב בסכומים הגבוהים שנפסקו לטובת המשיב, מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה. עוד טוענת המבקשת כי לערעור סיכויים גבוהים להתקבל. בין היתר נטען, כי בית משפט קמא שגה בניתוח היחסים החוזיים בין המבקשת לבין מפיציה ובאשר למהות זכויותיו של המשיב בקו ההפצה. עוד נטען, כי שגה בית משפט קמא בקבעו כי היא מחויבת לנוהג, שייתכן והשתרש בין המפיצים לבין עצמם למכירת זכויותיהם בקווי ההפצה, וכי אין בנוהג זה להתגבר על הפררוגטיבה שנתונה בידיה לערוך שינויים ארגוניים בקווי החלוקה.

3.

לטענת המשיב, אין מקום

לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע. המשיב מזכיר, כי המדובר בפסק דין כספי שככלל אין מקום לעכבו. באשר למאזן הנוחות טוען המשיב, כי לא היה מקום לבסס את הבקשה על נתונים מתוך ההליכים שבינו לבין גרושתו המתנהלים בדלתיים סגורות. עוד מצביע המשיב על מספר מקורות כספיים ונכסים העומדים לרשותו ושיש בהם כדי להבטיח את יכולתו להשיב למבקשת את כספי הפיצויים, ככל שערעורה יתקבל. עוד טוען המשיב, כי אין מקום להיעתר לבקשה גם בשל חוסר ניקיון כפייה של המבקשת אשר, לטענתו, 'הטעתה' את בתי המשפט ועשתה שימוש לרעה בהליכי משפט. כן טוען המשיב, כי אף שהמבקשת מייחסת לו אי תשלום הוצאות משפט בהליך קמא, הרי שהיא נקטה באותה דרך וגם לאחר מתן פסק הדין נשוא הערעור היא נמנעה מלהשיב לפניותיו. עוד טוען המשיב, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים לנוכח פסק דינו המנומק של בית משפט קמא. בין היתר טוען המשיב, כי אין בסיס לטענות המבקשת בערעור ביחס למהות הזכויות שרכש בקו החלוקה. בהקשר זה מדגיש המשיב, כי המבקשת הפרה את ההסכמות ביניהם, אף אם נעשו בעל-פה, ביחס לזכויות שהוענקו לו בקווי החלוקה. המשיב מדגיש גם את התנהלות המבקשת לאחר שהתחייבה להעמיד הלוואה לרוכשי נקודות ההפצה.

דיון והכרעה

4.

לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כמפורט בפסקה 5 שלהלן.

ידועה ההלכה שלפיה על המבקש עיכוב ביצוע להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. הדברים אמורים ביתר שאת ככל שמדובר בפסק דין כספי, כבענייננו, שכן אז הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות (ע"א 7022/12 עיריית פתח תקווה נ' אוסטוינד (25.10.2012)). זאת, כיוון שככלל, כשמדובר בפסק דין כספי, מאזן הנוחות אינו מצדיק עיכוב ביצוע. בענייננו, אינני סבור, כי עלה בידי המבקשת לבסס כדבעי את טענתה כי מאזן הנוחות נוטה "בבירור" לטובתה. כך, נראה כי חלק מן המידע עליו מבססת המבקשת את בקשתה רלבנטי לשנים עברו, וכן אין בבקשתה התייחסות לטענות המשיב באשר לנכסים משמעותיים, לכאורה, הנמצאים בבעלותו. מנגד, לא עלה בידי המשיב לסתור את כלל טענותיה של המבקשת באשר למצבו הכלכלי, מה גם שחלק מטענותיה מבוססות על דברי המשיב עצמו בתצהירים שהוגשו לבית משפט קמא. לבסוף, יש להביא בחשבון גם את העובדה שלטובת המשיב נפסק סכום כספי לא מבוטל, ולדברים יש משמעות בהערכת יכולתו של המשיב להשיבו במקרה שהערעור יתקבל (השוו: ע"א 9784/05 עיריית תל אביב-יפו נ' גורן , פסקה 7 (1.12.2005)). באשר לסיכויי הערעור, נראה כי בנסיבות העניין די בכך, שלכאורה ועל פני הדברים, אין מדובר בערעור חסר סיכוי לחלוטין.

5.

נוכח האמור לעיל, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי, כך שמתוך סכום הפיצויים שנפסקו לטובת המשיב, יעוכב סך 400,000 ש"ח. לא ראיתי לנכון לעכב את תשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות שנפסקו לחובת המבקשת.

בנסיבות לא ייעשה צו להוצאות.