פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
3263/00
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המ
בקשת
:
מסיעי אריה שאשא בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
עיריית חולון
2.
מוטי ששון ראש עיריית חולון
3.
תור שני
4.
צדוק הסעות
5.
בון תור
6.
המפתח
7.
מאיר הררי
8.
י.חן תור
9.
מטרו תור
10.
פלטין
בקשה למתן הוראות
בשם
המבקשת (בבקשה זאת): עו"ד אילן שביט, עו"ד אבנר פינצ'וק
בשם
המשיבה (בבקשה זאת): עו"ד פ.ג. נשיץ, עו"ד אילנה יוסף
החלטה
המשיבים בתיק זה הגישו בקשה להורות על תיקון הודעת ערעור שהגישה המערערת מכח תקנה 417 לתקנות סדיר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות).
טענת המשיבים כי הודעת הערעור חורגת מהוראות התקנות בכך שהיא ארוכה ומשתרעת על פני עשרים ואחד עמודים, וכוללת "דיון וכחני על כל שבריר מסקנה שהסיק מהם בית המשפט קמא", וכן צורפו לכתב הערעור נספחים ומוצגים שלא כדין . עוד טוענים המשיבים כי כתב ערעור זה יוצר חוסר שוויון דיוני הפוגע במשיבים, כיון שהמסגרת הניתנת למשיבים להשמעת טענותיהם - הסיכומים בכתב - מוגבלת ומצומצמת יותר בהיקפה.
המשיבים מסתמכים על תקנה 414 , הקובעת כדלקמן:
"כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הויכוח או הסיפור..."
כבר נקבע כי "כתב הערעור אינו מקום לפתוח בו וכוח על פסק הדין שמערערים עליו, והנמקת הערעור אינה דרושה אלא כדי להעמיד את המשיב על המשמר ולהזהירו באיזו מידה הוא יידרש בשעת הדיון להגן על פסק הדין." (זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, ע"מ 816).
הערעור שבפני אינו עומד בתנאים אלה. נימוקי הערעור מובאים באריכות רבה, תוך ציטוט הראיות וחלקי הפרוטוקול התומכים בהן, וניתוח מפורט של אותן ראיות. למעשה מדובר בסיכומים ולא בהודעת ערעור.
הגשת הערעור באופן שהוגש חוטאת לא רק בסטיה מהוראות התקנות, כי אם בפגיעה בעיקרון של מתן זכות הוגנת לכל בעל דין להישמע. שכן ידוע לכל בעל דין המתדיין לעיתים בבית משפט זה, ולבאי כוחו, כי בדרך כלל נשמעים הערעורים על דרך של הגשת סיכומי טענות בכתב, בין בנוסף להשלמת הטיעון בעל- פה ובין ללא שמיעה נוספת. ידועה לא פחות העובדה שבית המשפט נוהג להגביל את היקף הסיכומים בכתב שבעלי הדין רשאים להגיש. יוצא, איפוא, כי הגשת הודעת ערעור מפורטת, שכמוה כסיכומים, עוקפת, למעשה, את הגבלת היקף הסיכומים ומרוקנת אותה מתוכן. בדרך זו ניתן למערער יתרון דיוני, העלול להגיע לכדי יתרון מהותי, שלא כדין. לפיכך נראה לי כי יש בסיס לטענת המשיבים, וכי ראוי להורות על תיקון הערעור לא רק משום שאינו ערוך בהתאם לתקנה 414, אלא גם בשל הוראת תקנה 417 לתקנות, הדנה בנימוק ערעור העלול להפריע לדיון הוגן.
המערערים, בתגובתם לבקשה, טוענים כי בקשת המחיקה אינה מפורטת כנדרש, וכי היה על המשיבים לפרט במדוייק את חלקי הערעור הטעונים תיקון.
אף אני סבורה כי הבקשה כפי שהוגשה היא כללית מידי, וכי היה על המבקשים לפרט אילו חלקים מן הערעור טעונים תיקון, ומדוע. אולם אין בכך כדי למנוע מבית המשפט לדון מיוזמתו או לעיין בעצמו בערעור. במקרה שבפני, הודעת הערעור בכללה אינה ערוכה כהודעת ערעור, והפגמים שבה גלויים לעין כל המעיין ואינם מחייבים הפניה לקטעים מסויימים דוקא. האינטרס של מניעת סירבול ואריכות שלא לצורך הוא גם עניינו של בית המשפט, אשר אינו תלוי בעניין זה בבעלי הדין.
אשר לטענה שהמערערים צירפו לערעורם מסמכים שלא כדין - נוכח החלטתי כאמור מתייתרת ההכרעה בשאלה זו. עם זאת, ראוי לציין כי בנוגע לטענה מעין זו, על בעל הדין הטוען לה לפרט במדוייק על אילו מסמכים מדובר ומדוע לא ניתן היה לצרפם, שכן ההכרעה בשאלה זו דורשת ידיעת פרטי הדיון בערכאה הראשונה, אשר אינה קיימת בבית המשפט הדן בערעור.
אני מורה, איפוא, על החזרת הודעת הערעור כפי שהוגשה למערערים, אשר יהיו רשאים לתקנה ולהגישה כנדרש בתקנות. אני מחייבת את המערערים בהוצאות המשיבים בבקשה זו בסכום של 1,500 ש"ח.
ניתנה היום, י"ז באלול תש"ס
(17.9.00).
חגית
מאק-קלמנוביץ
ר
ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00032630.
V01