ע"א 8463/99 נועם קדם נ. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבות.

1.

המבקש ביקש להגיש תובענה ייצוגית נגד המשיבה. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד' פלפל) נעתר חלקית לבקשה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, אישר את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א1981- (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), אך דחה את הבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית גם לפי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- ולפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח1988-. כמו כן הגביל בית המשפט את הסעד הנתבע בתובענה הייצוגית לסעד הצהרתי בלבד (ודחה את בקשת המבקש להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית כספית). המבקש הגיש בקשת רשות ערעור וערעור על החלטה זו.

2.

2.

בבקשה שבפני מתבקש מתן פטור מאגרה ומערבון. את בקשתו לפטור מאגרה משתית המבקש על הוראת סעיף 35ז לחוק הגנת הצרכן ועל "הסדר שלילי" שהוא למד מפסיקת בית המשפט העליון בבש"א 7643/96,

זיתוני בנימין נגד מדינת ישראל ואח' , לא פורסם ובבש"א 4152/97,

דליה אזוב נגד מדינת ישראל , לא פורסם. בתמיכה לטענתו בבקשת הפטור מערבון טוען המבקש, כי העניין הציבורי שבקיום ההליך, יחד עם סיכוייה הגבוהים של בקשת רשות הערעור, מצדיקים את הפטרתו מהפקדת ערבון. לעניין זה הוא מוסיף, כי חיובו בהפקדת ערבון עלול לסכל את המטרה שביסוד הליך התובענה הייצוגית.

3.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה על שני ראשיה. לטענתה, מיצה המבקש את זכותו לפטור מאגרה שעה שהגיש בערכאה הראשונה, בלא תשלום אגרה, את התובענה הייצוגית. בהתייחסה לבקשת הפטור מערבון טוענת המשיבה, כי, להבדיל מסוגיית האגרה, אין הדין מקנה פטור מהפקדת ערבוו לתובע הייצוגי, וכי לעניין זה נודעת חשיבות מיוחדת לדרישת ערבון, על מנת למנוע את הגשתן של תובענות סרק.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה המבקש זכאי אמנם לפטור מאגרה, אך מחוייב בהפקדת ערבון. אנמק את מסקנתי:

על פי סעיף 35ז לחוק הגנת הצרכן "תובענה ייצוגית תהיה פטורה מאגרת בית משפט". במקרים קודמים פירש בית משפט זה קביעה זו על דרך הצמצום וקבע, כי משדחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של בעל דין לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית, לא יהיה הערעור על כך פטור מאגרה, שכן בעל הדין נותר מחוץ לדלת אמותיה של התובענה הייצוגית (וראו: בש"א 7643/96, ובש"א 4152/97 הנ"ל). רציונל זה אינו מתקיים במקרה שבפנינו: המבקש צלח את המסדרון המוביל לטרקלינה של התובענה הייצוגית (וראו, לעניין זה ע"א 4556/94, טצת נגד זילברשץ , פ"ד מט(5) 774, 787). אמנם הוא מבקש להרחיב את גבולותיו של טרקלין זה, הן במישור העילות והן במישור הסעדים. אך זאת הוא עושה מתוך דלת אמותיה של התובענה הייצוגית ולא מחוץ לגבולה. מטעם זה, הגעתי לכלל מסקנה שהפטור הקבוע בסעיף 35ז חל גם על בקשת רשות הערעור שבפני.

5.עם זאת, לא מצאתי עילה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. המבקש לא הצביע על מקור בדין לפטור כאמור. ואף טעמי מדיניות אינם מצדיקים מתן פטור גורף כאמור:

"התובענה הייצוגית היא הליך יוצא דופן, החורג מהתלם הרגיל של ברור מחלוקות בבית המשפט. חריגה זו יכול שתביא לקיפוח זכיותיהם של תובעים, של נתבעים או של שניהם (ת.א. (י-ם) 545/91 עטייה נ. עירית ירושלים פס"מ תשנ"ג(1) 452, 457). לתובענה הייצוגית משמעות כלכלית וחברתית גדולה ביותר ...יש בה כדי להגן על אינטרס היחיד שנפגע ואינו טורח להגיש תביעה; יש בה אינטרס ציבורי לאכיפת הוראות החוק שבגדרו באה התובענה הייצוגית; יש לה ערך מרתיע מפני הפרת החוק; יש בה כדי לבלום שימוש לרעה בכוח הנתון בידי בעלי שליטה...יש בה חיסכון במשאבים ומניעת ריבוי תביעות. עם זאת; יש בה סכנה להתערבות יתר מצד בעלי המניות בניהול החברה והכבדה על ניהולה התקין והיעיל; טמון בה פוטנציאל של פגיעה ביחידי הקבוצה, בנתבעים ובמשק כולו עקב ניצול לרעה של מכשיר זה על ידי קנוניה, הגשת תביעות מנימוקי סחיטה והשתלטות ולחץ לפשרה גם כשאינה ראויה, כאשר הנתבע מוכן לה כדי להימנע מהתדיינות מתישה ויקרה גם אם חסרת סיכוי היא . ..הפוטנציאל - החיובי מחד והשלילי מאידך - הגלום בתביעה הייצוגית במיוחד בתחום ניירות הערך, מקבל חשיבות יתר בגלל המעורבות הגדולה ורבת ההיקף של הציבור ויחידיו בתחום זה. מכאן מתחייבים זהירות, איפוק ושמירה על איזון ראוי בין האינטרסים הרלבנטיים. כל זה נעשה על ידי פרשנות תכליתית של דבר החקיקה הנדון. יש לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות במקרים המתאימים ולשמור על מנגנוני הגנה שימנעו ניצול התובענה הייצוגית לרעה . " (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ

נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ , פ"ד נא (2) 312, 323-323, ראו גם: רע"א 4556/94 הנ"ל, בעמ' בעמ' 784-786, רע"א 6567/97 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עיזבון המנוח אליהו גת ז"ל , טרם פורסם)

דרישת הערבון בהליכי ערעור מתיישבת עם המגמה העולה מן האמור לעיל. גם משיב שהוא נתבע בתובענה ייצוגית זכאי להגנה שאינה נופלת מזו הניתנת למשיב "רגיל". העובדה שההליך נשוא בקשת רשות הערעור הוא הליך שחשיבותו הציבורית הוכרה אינה מקנה למבקש פטור מחבות אפשרית בהוצאות המשיבה (והשוו: ע"א 15/67, זלצר נגד זלצר , פ"ד כ"א (2) 694, 698). אכן הטלת חובת הפקדת ערבון מטילה על התובע הייצוגי המגיש ערעור או בקשת רשות ערעור נטל כספי, וייתכן שיש בכך כדי להרתיע, ולו במידת מה, תובעים פוטנציאליים. אולם בכך אין משום חריגה מהקשרה הכולל של התביעה הייצוגית. מי שמבקש להיות תובע ייצוגי נוטל על עצמו מלכתחילה מסכת חבויות. הוא נושא, לפחות בראשית הדברים, בעלויות ובסיכונים הכרוכים בהליך, הוא מעמיד עצמו לבחינת בית המשפט וחושף עצמו, ולו במידת מה, לטענותיהם האפשריות של הנתבעים בדבר אי-התאמתו לשאת בתואר זה (וראו, לדוגמא: רע"א 4556/94 הנ"ל, רע"א 1561/95, מיכאלה גבריל נגד אליאנס חברה לצמיגים (1992) בע"מ , טרם פורסם). חיובו להפקיד ערבות אינו אלא חיוב נוסף המוטל על מי שמבקש ליטול לעצמו תואר של תובע ייצוגי על כל המשתמע מכך (לא למותר להזכיר, בהקשר זה, כי אם תצלח תובענתו הוא עשוי להפיק מכך רווח העולה על הרווח של חבר מן השורה בקבוצת התובעים, וראו, לדוגמא, סעיפים 35 ח ו35- ט לחוק הגנת הצרכן).

6.בסיכומו של דבר, מצאתי לנכון לפטור את המבקש מתשלום אגרה ולחייבו בהפקדת עירבון בסך 20,000 ש"ח, וזאת תוך עשרים יום ממועד המצאת החלטה זו.