רע"א 7311/10 יהודה כהן נ. יצחק דדון

לפניי בקשת מי שלא היה צד להליך דלמטה (להלן: מר רחמני ), להצטרף כמשיב לערעור.

1.

בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפיו התקבלה בקשתו של המשיב 2, המשמש כמנהל מיוחד לנכסי המשיב 1 (להלן: המנהל המיוחד והחייב בהתאמה), לאשר מכירת נכס המצוי בבעלות החייב, כדי לפרוע מתמורתו חוב מובטח של הבנק-המשיב 3. בהתאם לפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אושרה מכירת הנכס למר רחמני לאחר שהצעתו המתוקנת לרכישת הנכס התקבלה, ולאחר שמסר שיקים בנקאיים בגובה 10% מהצעתו כנדרש על-פי ההזמנה למציעים. המבקשים בהליך שבכותרת הינם נושים של החייב, אשר הגישו לבית-המשפט המחוזי התנגדות למכירת הנכס למר רחמני, והתנגדותם נדחתה במסגרת פסק-הדין האמור. כנגד כך הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה. יוער כי בהחלטתה מיום 27.10.2010 ביקשה כב' השופטת נאור את עמדת הצדדים בשאלה מהו ההליך הנכון בגדרו יש לברר את השגת המבקשים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. בהתחשב בכך, לא אזקק לסוגיה זו בהליך שלפניי.

2.

מר רחמני לא היה צד פורמאלי להליך שהתקיים בבית-המשפט המחוזי טרם מתן פסק-הדין. כחודש לאחר הגשתה של בקשת רשות הערעור, ומספר ימים לאחר שכב' השופטת נאור נתנה החלטתה לפיה בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה, הגיש מר רחמני את הבקשה שלפניי להצטרף כמשיב להליך ולהגיש תגובה מטעמו. לפי הטענה, ימים ספורים לפני הגשת הבקשה דנן, נודע למר רחמני מהמנהל המיוחד כי הוגשה לבית-משפט זה בקשת רשות ערעור. לטענת מר רחמני, מאחר וההליך עוסק בזכויות בנכס מקרקעין שלפי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי אמור לעבור לבעלותו, מן הדין לתת לו יומו בבית-המשפט. בהודעת הבהרה מיום 17.11.2010, הוסיף מר רחמני כי לאחר מתן פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נשוא ההליך שבכותרת, הגישו המבקשים בקשת עיכוב ביצוע לבית-המשפט קמא. במסגרת אותו הליך, ביקש מר רחמני להצטרף כצד ולהגיש תגובה מטעמו, ובית-המשפט קמא נעתר לבקשה.

המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי (המשיב 8), הסכימו לבקשתו של מר רחמני להצטרף כמשיב להליך שבכותרת. המשיבה 6 הותירה את הבקשה לשיקול-דעתו של בית-המשפט. המבקשים מתנגדים לבקשה.

3.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) קובעת כי "בית המשפט שלערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין...". בבש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית , פ"ד מה(5) 457 (1991) נקבע כי המבחן לצירוף בעל-דין נוסף בשלב הערעור בהתאם תקנה 425 הנ"ל, הוא משולש: ראשית , יש לבחון אם מי שמבקש להצטרף להליך עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא ההליך הערעורי; שנית , יש לבחון האם ראוי שתוצאות ההכרעה יכבלו גם את מבקש ההצטרפות במעשה-בית-דין; ושלישית , יש לוודא כי שיקולים של סדר דיוני ויעילות מצדיקים את הצירוף המבוקש. יוער כי תקנה 425 לתקנות חלה לפי לשונה על הליך של ערעור (בזכות). עם זאת, בהתחשב בתכליתה של תקנה 425 הנ"ל, אני סבורה כי אין מניעה להחיל את ההסדר הקבוע בתקנה 425 גם על הליך של בקשת רשות ערעור – אם מכוח תחולה ישירה, ואם באמצעות הסמכות הכללית להורות על תיקונים בהליך כדי "לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים" כאמור בתקנה 524 לתקנות. הצדדים לא העלו סוגיה זו בטיעוניהם. שאלת הליך התקיפה הראוי בנסיבות העניין אף היא טרם התבררה. בהתחשב בכך, ניתן להותיר את השאלות הפרשניות הנוגעות לתקנה 425 לעת מצוא.

4.

במקרה דנן, בית-המשפט המחוזי אישר בפסק-דינו את מכירת הנכס למר רחמני. לפי הטענה, מר רחמני שילם בינתיים את מלוא התמורה בגין הנכס. להליך שבכותרת עשויה להיות השלכה ישירה על זכויותיו של מר רחמני בנכס הנדון, ולפיכך קיימת הצדקה לצרפו להליך ולאפשר לו להגיש תגובה מטעמו. שיקולי סדר דיוני ויעילות אף הם מצדדים בצירוף האמור, על-מנת שכל הצדדים הנוגעים בדבר יביעו עמדתם בשאלות השנויות במחלוקת, ועל-מנת שמלוא התמונה תובא בפני ערכאת הערעור. נוכח השלב המיקדמי בו מצוי ההליך שבכותרת, לא צפוי שהצירוף המבוקש יאריך או יסרבל את הדיון באופן משמעותי, ירחיב את יריעת המחלוקת יתר על המידה או יכביד באורח ניכר על ניהול ההליך. טענת המבקשים לפיה האינטרסים של מר רחמני יוצגו בהליך דלמטה על-ידי המנהל המיוחד, אין בה כשלעצמה כדי להוביל לדחיית הבקשה. זאת, נוכח הפוטנציאל לפגיעה ישירה בזכויותיו של מר רחמני לאחר שהסכם המכר אושר על-ידי בית-המשפט המחוזי ולפי הנטען מלוא התמורה בגין הנכס שולמה. יש להניח כי נוכח הטעמים האמורים, ראה בית-המשפט המחוזי לאפשר למר רחמני להגיש תגובה בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע לאחר מתן פסק-הדין. לסיום יוער כי בנסיבות דומות בהן התגבשה הסתמכות על הסכם מכר מקרקעין, קבע בית-משפט זה כי מן הדין היה לצרף את הרוכשים כצד להליך כדי שתינתן להם האפשרות להגן על זכויותיהם (ראו והשוו: רע"א 470/02 בן צבי נ' גלברג , פס' 4 (לא פורסם, 5.2.2002); רע"א 3549/99 בדור נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (לא פורסם, 31.5.1999)).

5.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו, בקשתו של מר רחמני להצטרף כמשיב להליך הערעורי מתקבלת. מר רחמני רשאי להגיש עמדתו כמשיב בהתאם להחלטת כב' השופטת נאור מיום 27.10.2010 וזאת תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. המזכירות תרשום את מר רחמני כמשיב בתוכנת ניהול התיקים, ותתייק החלטתי זו בתיק כב' השופטת היושבת בדין.

החלטה זו תועבר לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.