בש"א 641/07 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. מועצה אזורית מטה אשר

בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשתי תביעות הנוגעות לתאונת דרכים שאירעה ביום 21.8.02. אחת התביעות היא תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: הפלת"ד). תביעה זו הוגשה על ידי המשיבה 2 נגד המבקשת לבית משפט השלום בנצרת בגין הנזקים, שלטענתה נגרמו לה בתאונת הדרכים. התביעה האחרת היא תביעת שיבוב שהגישה המשיבה 1 נגד המבקשת לבית משפט השלום בתל-אביב יפו, לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964. תביעה זו עניינה תשלום כספי בגין שכר העבודה ששילמה למשיבה 2 בתקופה שבה לא הייתה מסוגלת לעבוד עקב נזק הגוף שנגרם לה כתוצאה מהתאונה.

לטענת המבקשת מן הראוי לאחד את הדיון בשתי התביעות, משום ששתיהן נוגעות לאותה תאונת דרכים ובשתיהן מתעוררת שאלת שיעור נכותה של המשיבה 2. לטענתה, בתביעה הנזיקית, זוהי השאלה המרכזית אשר יש להכריע בה, ואילו בתביעת השיבוב, הכרעה בשאלה זו דרושה על-מנת לברר האם תקופת אי הכושר הנטענת הינה מוצדקת ואם היה מקום לשלם לה שכר במהלך תקופה זו. המשיבות מתנגדות לאיחוד הדיון בשתי התביעות. לטענת המשיבה 1, המבקשת השתהתה בהגשת בקשתה לאיחוד הדיון, שכן זו הוגשה רק כשנתיים לאחר הגשת התביעה המאוחרת מבין השתיים. בנסיבות אלה, הבקשה נגועה, לטענתה, בשיהוי רב, ועל כן יש לדחותה מסיבה זו. לגופם של דברים טוענת המשיבה 1, כי שתי התביעות עוסקות בעניינים שונים - תביעתה שלה נגד המבקשות היא תביעת שיבוב לסכום קצוב אותו שילמה למשיבה 2 בהתאם להסכמי העבודה החלים ביניהן. לעומת זאת, התביעה שהגישה המשיבה 2 עניינה פיצוי אשר יש לאומדו ולהעריכו לפי חוק הפלת"ד. המשיבה 2 מצטרפת לנימוקי המשיבה 1, ומוסיפה כי איחוד הדיונים יפגע ביעילות הדיונית נוכח העובדה שהתביעה הנזיקית בבית משפט השלום בנצרת מצויה בשלבי קדם משפט מתקדמים, וכי התביעה אף צפויה להסתיים בפשרה בתקופה הקרובה. במצב דברים זה, איחוד הדיונים יקשה, לטענתה, על ניהולו היעיל של ההליך ועל סיומו.

דין הבקשה לאיחוד דיון להידחות. תביעתה של המשיבה 2 נגד המבקשת הוגשה בחודש נובמבר 2004. תביעתה של המשיבה 1 נגד המבקשת הוגשה בחודש ינואר 2005. את הבקשה לאיחוד דיון שלפניי הגישה המבקשת רק בחודש ינואר 2007. בנסיבות אלה מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי ניכר ולא תוך זמן קצר וסביר כנדרש (ראו: בש"א 7676/06 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); בש"א 2109/04 מנורה חברה לביטוח בע"מ מ' נסאר (לא פורסם); בש"א 9751/04 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין), עמ' 88). בנסיבות המקרה דנן די בשיהוי מצידה של המבקשת, שלא הובא לו כל הסבר מצידה, על מנת להביא לדחיית בקשתה לאיחוד הדיון.

למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם לגופה של הבקשה אין היא מוצדקת, נוכח השוני בין התביעה הנזיקית לתביעת השיבוב החוזית. שוני זה מוצא את ביטויו הן בעילות השונות של כל אחת מהתביעות, הן באופן ניהולם השונה של שני ההליכים, והן בסעדים השונים הנתבעים בכל אחת מהתביעות.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-דין בסך 5,000 ש"ח לטובת כל אחת מהמשיבות.