פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"מ
2236/01
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המערער
:
קטימורה בע"מ
נגד
המשיב
:
רשות השידור
בקשה
לעיכוב ביצוע פסק-דין
החלטה
בקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דין שעניינו מכרז.
רשות השידור ערכה מכרז לרכישתו של ציוד לביצוע שידורי טלוויזיה ולעריכת חדשות. חברת קטימורה בע"מ, המבקשת בבקשה הנוכחית ( קטימורה ), עתרה לבית-המשפט המחוזי בבקשה כי יצהיר ש"המכרז הינו פסול וכי תנאיו הופכים אותו למכרז תפור". טענתה העיקרית של קטימורה הייתה, כי אסור היה על רשות השידור להתיר להגיש במכרז הצעות לציוד מסויים - שהינו ציוד זול יחסית - שכן התרת הצעות של אותו ציוד הוציאה למעשה מן התחרות ספקים, כקטימורה, שלהם ציוד איכותי יותר ויקר יותר. קיום מכרז אשר אינו מאפשר לה, לקטימורה, להתחרות במחיר המוצע בידי יצרני הציוד הזול הינו, לדעתה, בלתי שוויוני, ומכאן שהוא פסול.
בית-המשפט המחוזי דחה את עתירתה של קטימורה בקובעו כי אין פסול בתנאי המכרז כפי שקבעה אותם רשות השידור. בה-בעת הורה בית-המשפט קמא לרשות השידור כי תחשוף, כבקשת קטימורה, את משקל הקריטריונים הקובעים בבחירת ההצעה הזוכה. עוד הורה בית-המשפט את רשות השידור, כי "תפרסם את העובדה שהיא נכונה לדון גם בהצעות אחרות לציוד, ובלבד שהציוד המוצע יניב ויפיק את אותן תוצאות העומדות נגד עיני [רשות השידור]".
קטימורה הגישה ערעור על פסק-דינו של בית-משפט קמא, ובקשתה כיום היא - למעשה - כי רשות השידור לא תכריע במכרז עד אם יוכרע הדין בערעור.
שלא כטענתה של קטימורה, הכללים החלים על עיכוב ביצועו של פסק-דין בענייני מכרז - גם בעניין שלפנינו - הם אותם כללים החלים על עיכוב ביצועו של פסק-דין על דרך הכלל. אכן, ענייני מכרז מחדדים עניינים מסויימים בנושאי עיכוב ביצועו של פסק-דין, הן לעניין עיכוב ביצועו של פסק-דין הן לעניין אי-עיכוב ביצועו. אשר לעיכוב ביצועו של פסק-דין ייאמר, כי טיבו של מכרז הוא - על דרך הכלל - שיש לבצעו תוך זמן קצר, ועיכוב ביצועו של מכרז עד שמיעת הערעור יכול שישמוט את הקרקע מתחת לכל המכרז כולו. ואשר לאי-עיכוב של פסק-דין ייאמר, כי אם לא יעוכב ביצועו של המכרז, עלול המערער לאבד את זכותו לזכות במכרז או להביא לביטולו; שכן אם יבוצע המכרז, כיצד יוכל המכרז לזכות בו או להביא לביטולו? בה-בעת, כללי-המסגרת לעיכוב ביצוע הם הכללים החלים במקרה רגיל של בקשה לעיכוב ביצוע, דהיינו: השאלה אם ביצוע פסק-הדין יביא על המערער נזק שאינו ניתן לתיקון; סיכויי הערעור; ומאזן הנוחות. ראו, למשל: ע"א 3191/99 בראשי נ' וינשטיין
(טרם פורסם); ע"א 9056/99 דולב חברה למימון רכב בע"מ נ' קרן קיימת לישראל (טרם פורסם).
אשר לענייננו שלנו. נפתח בשאלה הראשונה, והיא: האם ייגרם לקטימורה נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצועו של פסק-הדין? התשובה לשאלה זו תולה עצמה בשאלת-משנה, לאמור, מהו נזק בלתי הפיך בהקשר ביצועו או אי ביצועו של מכרז? קרוב להניח שאם לא יעוכב ביצועו של המכרז, תמשיך רשות השידור בדרכה, תכריע במכרז, וככל הנראה יזכה אחד ממתחריה של קטימורה באספקת הציוד המבוקש. קטימורה תחמיץ אפוא את המכרז. האם הפסד זה נראה בו נזק בלתי הפיך במשמעות ההלכה לעניין עיכוב ביצועו של פסק-דין? התשובה, לדעתי, היא בשלילה; כך, מכל מקום, על דרך הכלל. לו אחרת אמרנו, כי אז היינו מנחיתים מכה קשה על משפט המכרזים - בייחוד בנושאים של ביצוע עבודות, אך לא רק בהם - ופסקי-דין בענייניהם של מכרזים יכולים היו להביא לעיכוב ביצועם של מכרזים זמן בלתי מתקבל על הדעת. נאמר אפוא כך: סירוב לעכב ביצועו של פסק-דין בנושא מכרזים לא נראה בו נזק בלתי הפיך אך באשר המערער יכול שיאבד את זכותו לזכות במכרז או להשתתף במכרז. טעם הדבר הוא, ששמורה לו למערער זכותו לתבוע פיצויי נזק על כך שבעל המכרז לא זיכה אותו במכרז - או לא התיר לו להשתתף במכרז - אם יעלה בידו להוכיח כי החלטתו של בעל המכרז החלטה שלא כדין הייתה וכי החלטה זו הביאה עליו נזק.
לענייננו נאמר, כי אי עיכוב ביצועו של פסק-הדין לא יגרום לקטימורה נזק בלתי הפיך, והוא נזק שקיומו הוא תנאי מוקדם לעיכוב ביצועו של פסק-דין. ושוב: טעם הדבר הוא שזכותה של קטימורה שמורה לה לתבוע פיצויי נזיקין מרשות השידור. ראו, למשל: ע"א 9089/97 תפנית אדריכלות בע"מ
נ' משרד הפנים (לא פורסם); השוו עוד: ע"א 700/89 חברת החשמל נ'
מליבו , פ"ד מז (1) 667, 689-684.
נמהר ונוסיף שככל כלל במשפט, גם כלל זה כלל גמיש הוא ובא הוא אלינו וחריגים בצידו. בכל עניין ועניין שיבוא לפנינו יהא עלינו לבלוש ולחקור היטב, ולהכריע בשאלה אם פיצויי נזיקין יש בהם אמנם תחליף נאות לזכייה במכרז או לביטולו של המכרז. ואולם, תחנת המוצא למסע תהא בכלל שקבענו למעלה.
אם בדברים שאמרנו אין די, הנה מאזן הנוחות אף הוא נוטה לחובתה של קטימורה ולזכותה של רשות השידור. אכן, אם יעוכב ביצועו של המכרז עד להכרעה בערעור, כי אז ייגרם לרשות השידור נזק ניכר. רשות השידור מבקשת לצייד עצמה בציוד משוכלל הנדרש לה לשידוריה - כמוה כרשויות שידור משוכללות ומודרניות - ושימוש בציוד המיושן שבידיה גורם לה קשיים לא-מעטים ואף נזקים כספיים. במאזן הנוחות שבין קטימורה לבין רשות השידור נוטה הכף, ובבירור, לטובתה של רשות השידור.
למעלה מן הצורך אוסיף, כי סיכויי עירעורה של קטימורה נראים קלושים בעיניי, וגם מצד זה ראויה היא בקשתה כי תידחה.
אני מחליט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצועו של המכרז נשוא הדיון, ואני מחייב את קטימורה לשלם לרשות השידור הוצאותיה בבקשה זו, לרבות שכר-טרחת עורך-דין, בסך 15,000 ש"ח.
ניתנה היום, יא' בניסן תשס"א (4.4.01).
ש
ו פ ט