ע"א 1062/20 מדינת ישראל נ. אברהם סימון

השופט נ' סולברג :

1.

לפנינו בקשה לפסילתנו מלדון בהליך זה, מכוח סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 . במסגרת זו, נתבקשנו גם לדחות את מועד הדיון הקבוע ליום 8.2.2021, למשך שנה תמימה.

2.

במסגרת הבקשה, נטען לניגוד עניינים של חברי ההרכב, משום שהמבקשים הגישו נגדם "תביעות אישיות ותלונות במשטרת ישראל" . עיון בכתב התביעה, שהוגש ביום 17.1.2021, יום אחד בלבד קודם להגשת הבקשה לפסלות, מלמדנו כי כלל שופטי בית המשפט העליון, בכללם אנו, מצויינים בו כנתבעים. דרישת המבקשים בכתב התביעה, היא "לקבוע כי הנתבעים 1-15 פועלים במרמה כנגד התובעים בהליך העליון, וכל אימת שהתובעים מוכיחים כי הרכב שנקבע פסול מלדון בו, מתחלף לפתע ההרכב, ונקבע הרכב אחר, וכך חוזר חלילה, והתובעים נאלצו לפעול בכל פעם מחדש לביטול הרכבים ודיונים שונים שנקבעו בהליך העליון, עקב המרמה האמורה, והתובעים חוששים כי יבוצע מחטף להחלפת הרכב תוך השגה במחטף החלטה שבמסגרתה יבוטל פסק הדין כנגד המדינה ללא שניתנה לתובעים ההזדמנות להתגונן בהליך העליון, כפי שאכן מתבצע בימים האחרונים בהם מוגשת תביעה זו –

הכל תוך מרמה שיבוש הליכים והפרת אמונים מצד הנתבעים" .

3.

עיינו בבקשה ובנימוקיה, בחנו את כתב התביעה, ומצאנו כי דין הבקשה לפסלות – להידחות. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט קובע עילת פסלות כללית, שעל-פיה, לא ישב שופט בדין, אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי

"קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" . סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, קובע עילות פסלות ספציפיות, שלפיהן, שופט לא ישב בדין, ביודעו כי

"צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת" ; כי יש לו "ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה [...] יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו" ; כי "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת" .

4.

בענייננו, בכל הנוגע לעילת הפסלות הכללית, לא מצאנו כי הטענות שבכתב התביעה מקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. דומה כי כתב התביעה לא הוגש, אלא כדי להקים, כביכול, חשש נטען שכזה, יש מאיִן, בערבו של הדיון, בניסיון למנוע את קיומו. כתב התביעה מכיל טענות חסרות בסיס, לקנוניה כביכול בין שופטים לפרקליטים, שנועדה למנוע מן המבקשים את יומם בבית המשפט. הטענות הללו, נטענו בעלמא, ואינן מקימות, כאמור, חשש למשוא פנים. יהיה להם למבקשים יומם במועד הדיון, ישָמעו טענותיהם, ככל בעל דין אחר; נדגיש, מדובר בערעור שהגישה המדינה, כך שהאינטרס של המבקשים למניעת הדיון, ולמצער לדחייתו עוד ועוד – ברור. זאת אין לאפשר. הרמב"ם במשנה תורה קובע, כי "אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו, אף על פי שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו. ולא למי ששונאו, אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו. אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם. ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו, אין לך דיין צדק כמוהו" (הלכות סנהדרין כג, ו). שני בעלי הדין שווים הם לפנינו; דווקא בשם עקרון חשוב זה, אין להקנות כוח לא ראוי בידי המבקשים, על פני המערערת, וליתן בידיהם את המפתח לדחיית הדיון, כל אימת שירצו בכך, באמתלה זו או אחרת.

5.

גם יש לדחות את הטענה לפסלות תחת עילה ספציפית, בעטיו של " ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי " . סעיף 77א(א3) לחוק בתי המשפט קובע, כי "על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות" . בעניין דנן, מאחר שכתב התביעה הוגש נגד כל שופטי בית המשפט העליון, העברת העניין לשופט אחר, לא יהיה בה כדי לשנות את עילת הפסלות הנטענת. על כן, הכול כשרים לדון בו.

6.

דין הבקשה לפסלות להידחות אפוא – והיא נדחית בזאת.

7.

מטעמים אלה, החלטנו לדחות גם בקשה נוספת שהוגשה בינתיים, לדחיית מועד הדיון, למשך שנה, עד לאחר בירור כתב התביעה האמור.

8.

אם יוגשו בקשות נוספות, הן יתבררו במעמד הדיון; לא קודם. נזכיר החלטה שניתנה ביום 23.9.2020 ולפיה מששכרו המבקשים את שירותיו של עורך דין לייצגם, כטענתם בבקשתם מאותו יום, יוכלו לפנות לבית המשפט באמצעותו בלבד. חרגנו בהחלטה זו מן האמור שם, אך ורק מכיוון שבבקשת פסלות עסקינן.