ע"א 1738/10 שרון קרויטורו נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון . ההליך שבכותרת הינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) אשר דחה את בקשת המערער להכריז עליו כפושט רגל והורה, בין היתר, על ביטול צו כינוס שניתן בתיק.

2.

בבקשתו וכן בתשובה שהגיש ביום 26.04.2010 טוען המערער לדלות כלכלית המונעת ממנו את תשלום האגרה והפקדת העירבון. המבקש הינו גרוש ואב לשלושה ילדים קטינים. לטענתו, הוא עובד כפקיד בלשכת רישום המקרקעין ומשתכר כ- 4,000 ש"ח נטו בממוצע לחודש. עוד טוען המערער כי יש לו חובות בסך כולל של למעלה ממיליון ש"ח, וכי אין ברשותו נכסים או כספים מהם יוכל לשלם את החובות התלויים ועומדים נגדו. לפי הטענה, הוצאותיו של המערער הינם, בין היתר, שכר דירה, מזונות עבור שלושת ילדיו הקטינים והוצאות מחייה. המערער מצהיר כי אין לו קרובים היכולים לסייע בגיוס כספי העירבון, וטוען כי סיכויי ההליך טובים. המשיב 1, הכונס הרשמי, נמנע מהבעת עמדה לעניין הבקשה לפטור מאגרה, אולם מתנגד לבקשה לפטור מעירבון. המשיבה 2, גרושתו של המערער ונושה שלו, מתנגדת לבקשות הפטור.

3.

לאחר בחינת טענותיהם של בעלי הדין ועיון בחומר שבתיק, באתי למסקנה כי אין מקום לקבל באופן מלא את הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. כידוע, על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בצירוף מלוא האסמכתאות הרלוונטיות לעניין העדר יכולתו הכלכלית. בנסיבות המקרה דנן, לא שוכנעתי כי המערער עמד בנטל כאמור. ראשית , מתלוש השכר של המערער עולה כי מופרשים ממשכורתו סכומי כסף לקרנות וביטוחים שונים. על-פני הדברים, הדבר אינו מתיישב עם הטענה בדבר דלות כלכלית קשה. שנית , בבקשתו לא מבהיר המערער כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי בהליך שבכותרת. לכאורה, המקורות ששימשו למימון ייצוגו של המערער, עשויים לשמש גם לצורך תשלום האגרה והעירבון. אשר לעירבון - המערער טוען כי מצבם הכלכלי של אביו ואחיו קשה וכי אין בידיהם לסייע לו. עם זאת, המערער נמנע מלהתייחס לשאלה האם ניסה להסתייע באחותו, שלטענתו עובדת ומשתכרת למחייתה, וכן במכריו ובידידיו לצורך גיוס כספי העירבון. טענה סתמית לפיה אין למערער קרובים ומכרים שמוכנים לסייע לו בלא תיעוד מתאים, אין די בה. עוד אוסיף כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם טובים במידה המטה את הכף לטובת קבלת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון. בהקשר זה, כבר נקבע בהחלטתו של כב' השופט מלצר מיום 18.3.2010 במסגרת הדיון בבקשת המערער לעיכוב ביצוע, כי אף שאין לקבוע מסמרות בדבר, "עומדת בפני המערער משוכה גבוהה, בדמות קביעות עובדתיות מפורשות של בית המשפט הנכבד קמא, בעניין תום ליבו של המערער בהתנהלותו". בהתחשב בכל אלה, אינני רואה לפטור את המבקש מאגרה ומעירבון. אעיר כי לצורך מסקנה זו, לא נדרשתי לממצאי החקירה השנייה שערך המשיב 1 למערער, ואשר ממצאיה לא הובאו לפני בית המשפט קמא.

4.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה לפטור מלא מאגרה ומעירבון נדחית. יחד עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהוצגה לענין מצבו הכלכלי הנטען של המערער; נוכח מהות ההליך והנטייה להפעיל בדרך "גמישה" את סמכות הפטור בהליכים מן הסוג הנדון; וכן בהתחשב בכך שבית המשפט קמא נמנע מהטלת הוצאות על המערער; אך גם בשים לב לכך שקיימים בתיק שני משיבים המיוצגים על-ידי באי-כוח שונים ואשר יש להבטיח את הוצאותיהם למקרה של כשלון הערעור; יופחת סכום האגרה לסך של 500 ש"ח וסכום העירבון יעמוד על 5,000 ש"ח. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא-יימחק ההליך או יירשם לדחייה בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת. אין צו להוצאות בהליך שלפניי.