פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
8712/13 - ז'
ע"א
8714/13
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. אמיר אדלר
2. אמיר אדלר בע"מ
3. אילן פדלון
4. אילן פדלון בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שי לבנת
2. שי לבנת אחזקות בע"מ
3. זואי החזקות בע"מ
4. סייפרטק בע"מ
5. ימקום הולדינגס בי.וי.
6. קמה תקשורת (1996) בע"מ
בקשה להוספת ראיה
החלטה
ביום 29.9.2014 הגישו המערערים בע"א 8712/13 בקשה לצירוף ראיות חדשות. הראיות שבהן מדובר הן החלטות שניתנו וכתבי בי-דין שהוגשו במסגרת הליך נוסף שהתנהל בין הצדדים (ת.א. 11122-05-13), אשר הסתיים לאחר הגשת הערעורים שבכותרת.
לפניי בקשה מטעם המשיבים (בע"א 8712/13) לסילוק הבקשה להוספת ראיות על-הסף. לטענת המשיבים, בקשתם של המערערים אינה מקיימת את הוראת נשיאת בית המשפט העליון, שלפיה בקשה להוספת ראיות תציין אך ורק את "עיקר מהותן" של הראיות. המערערים מצדם לא רואים פגם בבקשה להוספת ראיות, והם סבורים כי למעשה כלל לא מדובר ב"ראיות" במובן המקובל אלא בכתבי בי-דין (ועל כן, לדבריהם, הבקשה להוספת ראיות הוגשה "למען הזהירות" בלבד).
יש ממש בבקשה לסילוק על-הסף.
ראשית, למען הספר ספק, אדגיש כי לא ניתן להגיש את המסמכים שבהם מדובר – למצער ככל שמדובר במסמכים שהוגשו בתיק האחר – ללא אישורו של בית המשפט שלערעור. אמנם, מדובר בכתבי בי-דין ובהחלטות שיפוטיות, אולם כאשר מבוקש לצרף מסמכים מסוג זה בשלב הערעור, לצורך ביסוס עניין שבעובדה (להבדיל מצירוף פסק-דין בתור אסמכתא משפטית שנועדה לתמוך בטענה נורמטיבית), חלים הכללים הרגילים בעניין בקשה לצירוף ראיה.
לגופו של עניין, עיון בבקשה להוספת ראיות מלמד כי אף שהראיות עצמן לא צורפו לבקשה, הרי שהתיאור שלהן – הכולל אף ציטוטים מתוכן – אינו עולה בקנה אחד עם הדרישה להסתפק בציון "עיקר מהותה של הראיה". אכן, כדי לקיים את הוראת סעיף 7(ב) להנחיות יה של כבוד הנשיאה – כלשונה וכרוחה – יש להימנע לא רק מצירוף הראיה עצמה, אלא, ככלל, להימנע גם מתיאורים מפורטים מדי ומציטוטים מתוך הראיה, באופן שיש בו כדי לחשוף את בית המשפט, הלכה למעשה, לראיה. יודגש, כי כל מקרה צריך להיבחן לפי נסיבותיו, אולם העיקרון הוא שכל עוד לא הוחלט להתיר את צירוף הראיה, יש להסתפק בציון "עיקר מהותה".
יודגש, כי אין בהחלטתי-זו כדי להביע עמדה כלשהי לגבי השאלה אם צירוף הראיות מוצדק אם לאו. קביעתי מתמצית בכך שיש להגיש בקשה מתוקנת, בהתאם לאמור לעיל. בקשה מתוקנת תוגש תוך 7 ימים. ממילא בשלב זה אין המשיבים נדרשים למסור תגובה לבקשה שנמחקה זה-עתה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בגין הבקשה לסילוק על-הסף בסך של 1,500 ₪.
ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשע"ה (20.10.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם