רע"א 10487/07 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ. זוהר חי

1.ביום 24.1.08 הגיש המבקש בקשה לביטול עיכוב הביצוע שניתן במעמד צד אחד ביום 3.1.08 (להלן – החלטת עיכוב הביצוע ) של פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא א' גורן) מיום 31.10.07 (ה.פ. 191/06 וה.פ. 387/06) (להלן – בקשת הביטול ).

2.טענות המבקש, בתמצית, הן כדלקמן:

2.1 אין מקום לעכב את ביצועו של פסק הדין הואיל ומדובר בפסק דין כספי ובפיצוי לו הוא זכאי משנת 1991;

2.2 הוא אינו חייב כספים לאחרים ואין כנגדו תביעות כלשהן ולפיכך אין סכנה כי נושים "ישתלטו" על הכספים המגיעים לו;

2.3 יש לו עניין שהכספים יהיו ברשותו ובשליטתו ורק במצב זה מוכן הוא להגביל את השימוש בהם;

2.4 המשיבה עצמה אינה טוענת כי המבקש הוא חדל פירעון ולא יוכל להשיב את הכספים במידה שתינתן לה רשות ערעור והערעור יתקבל וממילא המבקש הינו בעל נכסים ואין חשש כאמור;

2.5 הפקדת הכספים בחשבון אינה נותנת למבקש כל יתרון ואינה מאזנת את האינטרסים שלו בהבטחת הערך הכספי של הזכייה בפסק הדין והואיל והמבקש כלל אינו חושש כי המשיבה לא תוכל לעמוד בתשלום פסק הדין במידה ובקשת רשות הערעור תדחה.

3.עוד טוען המבקש במסגרת בקשת הביטול כי הוא "אינו זקוק להחלטה" הואיל ועל פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961, זכאי הוא לקבל ריבית בשיעור של כ-6.5% לשנה בגין הכספים שהמשיבה חויבה בהם, ולפיכך הפקדת כספים אלו בחשבון הנאמנות, מרעה למעשה את מצבו.

4.מנגד, סומכת המשיבה את ידיה על החלטת עיכוב הביצוע וטוענת כי בקשת הביטול הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי, הואיל והוגשה שלושה שבועות לאחר מתן ההחלטה על עיכוב הביצוע ולאחר שהמבקש לא מילא אחר החלטת עיכוב הביצוע וסירב לשתף פעולה בפתיחת חשבון הנאמנות, כאמור בהחלטה, עד שביום 17.1.08 ניתנה החלטה נוספת שהורתה לו לעשות כן.

5.לגופו של עניין, מציינת המשיבה כי הטיעון המרכזי בבקשתה לעיכוב ביצוע, טיעון שאינו שנוי במחלוקת, הינו גובה החיוב הכספי העצום שהוטל עליה, בסך של כ-22,000,000 ₪. לטענתה, שעה שמדובר בחיוב כספי כה גדול, קיים חשש כי במקרה בו יתקבל הערעור לא יהיה באפשרות המבקש, שהינו אדם פרטי, להשיב את הסכום האמור. בנוסף, המשיבה מציינת כי היא עומדת מאחורי טיעוניה במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, בדבר חובותיו של המבקש לצדדים שלישיים. לבסוף, טוענת המשיבה כי אין מקום להידרש בשלב זה של ההליך לטענתו של המבקש בדבר הריבית אותה הוא זכאי לקבל.

6.לאחר שעיינתי בבקשת הביטול ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לבטל את עיכוב הביצוע. כפי שציינתי בהחלטת עיכוב הביצוע, הסכום שחויבה המשיבה לשלם במסגרת פסק הבוררות הינו גבוה ביותר ומקים חשש כי המבקש יתקשה להשיבו במקרה בו תינתן למשיבה רשות ערעור וערעורה יתקבל. החשש מפני אי השבתו של סכום העולה על 22,000,000 ₪ אינו קושי פרטני הנוגע דווקא למבקש, שכן קיים חשש סביר כי כל אדם יתקשה להשיב סכום כזה [ראן בנדון את החלטתה של חברתי, השופטת ע' ארבל, בבש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני ואח' (לא פורסם, 13.11.06), כפי שצוטטה בהחלטתי האמורה]. סבורני כי יש מקום להותיר את עיכוב הביצוע על כנו ולו מטעם זה בלבד.

7.בנוסף, מקובלת עלי טענת המשיבה לפיה אין מקום לדון בשאלת הריבית לה יהא זכאי המבקש לקבל בשלב זה של ההליך. שאלה זו תידון, ככל שיהיה בכך צורך, לאור תוצאות ההליך בבקשת רשות הערעור. יחד עם זאת, יצויין כי הפקדת הכספים בחשבון הנאמנות בהתאם להחלטתי האמורה, יש בה כדי להיטיב את מצבו של המבקש, לעומת מצב בו היו מופקדים הכספים בקופת בית המשפט.

8.אשר על כן, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.