פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
10120/07 - י"א
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המערער:
עו"ד שמעון אורי
נ ג ד
המשיבים:
1. מיכל כץ
2. גיורא כץ
3. נועה כץ
4. יהלי כץ
5. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
6. הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ
7. כונס הנכסים הרשמי
בקשה למסירת התחייבות בנקאית
ובקשה מטעם המשיבה 1 לדחיית הערעור
החלטה
1.
בהחלטה מיום 22.9.2008 נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. הערבון הועמד על סך של 15,000 ₪ אותו נדרש המערער להפקיד תוך 21 ימים. ביום 23.10.2008 הגישה משיבה 1 בקשה לדחיית הערעור בהעדר ערבון. המערער, מצידו, ביקש להאריך את המועד לתשלום אגרה והפקדת ערבון ולמסירת התחייבות בנקאית במקום ערבות בנקאית. כב' הרשם י' מרזל החליט (ביום 27.10.2008) להאריך את המועד להפקדת ערבון עד ליום 4.11.2008. במועד זה שילם המערער את אגרת המשפט והפקיד ערבון במזומן בסך 6,000 ₪. את יתרת הערבון, העומדת על סך של 9,000 ₪, ביקש המערער להפקיד בדרך של הפקדת התחייבות עצמית של בנק מזרחי טפחות. מזכירות בית המשפט סירבה לקבל את ההתחייבות העצמית לרישום. לאור האמור הגיש המערער למחרת היום (ביום 5.11.2008) "בקשה למתן החלטה בבקשה למסירת התחייבות בנקאית במקום ערבות בנקאית". ביני לביני הגישה משיבה 1 בקשה לדחיית הערעור בהעדר ערבון.
2.
לאחר עיון בבקשות באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לדחיית הערעור וכי יש לאפשר למערער להפקיד התחייבות עצמית על יתרת סכום הערבון. המועד להפקדת ערבון אינו מועד הקבוע בחיקוק ועל כן לא נדרש טעם מיוחד למתן אורכה להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה נבחנת בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים, המבקש, המשיב והציבור בכללותו (ראו, בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625). במאזן האינטרסים בין הצדדים, ניתן משקל נכבד לזכותו של המערער במיצוי זכות הערעור. לגבי המשיב, האינטרס הלגיטימי שלו הוא בעצם הפקדת הערבון לשם הבטחת זכותו להיפרע מן המערער, ככל שייפסקו הוצאות לטובתו. אינטרס נוסף של המשיב הוא שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר. אשר לאינטרס הציבורי, קיים אינטרס במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים.
3.שקילת מכלול האינטרסים המעורבים בנסיבות העניין מובילה למסקנה כי יש לאפשר למבקש להפקיד ערבון ולברר את ההליך גופו. המערער פעל להסדרת עניין הערבון במועד שנקבע. האיחור בהפקדת הערבון הוא מזערי. הוא נבע מחוסר בהירות בשאלה האם ניתן להסתפק בהפקדת התחייבות עצמית במקום ערבון במזומן או בערבות בנקאית. התנהגות המערער אינה מעידה על זלזול או זניחת ההליך. האיחור הקצר אינו פוגם בבטוחה העומדת לרשות המשיבים ואינו פוגע באינטרס שלהם בכך שיובטחו הוצאותיהם בהליך, ככל שייפסקו. לאור משכו הקצר יחסית של האיחור, לא מצאתי גם פגיעה של ממש באינטרס המשיבים בסיומו של ההליך תוך פרק זמן סביר. במצב דברים זה, בשקלול כלל נסיבות העניין, יש להעדיף את בירור הסכסוך לגופו של פני דחייתו בנימוק טכני של אי הפקדת ערבון. יש לזכור כי הסמכות לדחות הליך מטעם זה היא סמכות קיצונית, בה יעשה שי מוש במשורה.
4.
אשר לבקשה להסתפק בהתחייבות עצמאית של בנק מזרחי טפחות, נראה כי בנסיבות העניין ניתן להיעתר לבקשה. דומה כי ההתחייבות העצמית אינה פחותה מהפקדת מזומן או ערבות בנקאית, מאחר שמדובר בהתחייבות עצמית של מוסד בנקאי, לגביו קימת הנחה בדבר איתנות כלכלית וכיבוד פסיקת הוצאות ללא יוצא מן הכלל. היא מספקת מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובת המשיבים, ככל שיפסקו. בהקשר זה יש גם לזכור כי לא נותרו כספים בקופת פשיטת הרגל וכי בנק טפחות הוא נושה מרכזי של פושטי הרגל. במצב דברים ייחודי זה, אין מניעה להפקיד התחייבות עצמית של בנק טפחות כהשלמה של הערבון.
אשר על כן, כתב ההתחייבות שצורף לבקשת המערער מיום 5.11.2008 יקובל לרישום. הדיון בערעור יימשך כסדרו. כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, י"ב חשוון
תשס"ט (10.11.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת