ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ. BIP Chemicals Ltd

לפני בקשה מטעם המשיבה למחוק את כתב הערעור על הסף ולחילופין, לתיקונו.

1.לטענת המשיבה, הערעור אינו ערוך כדין, שכן חלקה העיקרי של הודעת הערעור עניינה הצגת תמונה עובדתית חד צדדית של הסכסוך בין הצדדים, ואין היא כוללת טענות מוגדרות ומסוימות כלפי פסק דינו של בית משפט קמא. לטענת המשיבה, בכך הפרה המשיבה את האיזון בין הצדדים לסכסוך, קנתה לעצמה יתרון דיוני ומהותי שלא בצדק ופגעה ביכולתה של המשיבה להתגונן בהליך. המערערת מתנגדת לבקשה. לטענתה, עיון בפרק של הודעת הערעור אשר על אופן ניסוחו מלינה המשיבה, מעלה כי כמעט כולו עוסק בתיאור תמציתי של ההליכים המשפטיים בבוררות ובבתי המשפט השונים אשר תיאורם חיוני מאחר שחלק מהותי מהמחלוקת בין הצדדים נוגע לשאלת סמכותו של בית משפט קמא לאשר פסק בורר שבוטל על ידי שופט אחר. לטענתה, תיאור זה הינו חיוני לצורך הצגת הרקע לפסק הדין ולהגשת הודעת הערעור. עוד נטען על ידה כי במסגרת פרק זה שזורים נימוקי ערעור.

2.נקודת המוצא לדיון בבקשה למחיקת הליך עקב אי עריכתו בהתאם לתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: התקנות ) , היא שבית המשפט אינו משמש עורך על של כתבי הטענות. לבעלי הדין מוקנית החירות לערוך את כתבי טענותיהם בהתאם לשקול דעתם ולהבנתם. אכן, זכות הטיעון של בעל דין במסגרת הגשת כתב ערעור אינה בלתי מוגבלת. לעיתים עליה לסגת מפני אינטרסים אחרים, כגון הצורך להעמיד את בעל הדין שכנגד באופן ברור על חזית המחלוקת והיקפה; שוויון בין בעלי הדין וכן ניהול יעיל של הליך לטובת כל הצדדים המעורבים ולהבטחת יעילות תפקודה של המערכת השיפוטית (ראו: ע"א 1501/05

זאב כהן נ' מנהל מס שבח , תק-על 2005(2), 1142). האיזון בין האינטרסים המעורבים נערך בכל מקרה לפי נסיבותיו, אולם נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, ידם של אינטרסים נגדיים תהא על העליונה רק בנסיבות בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעל הדין שכנגד או של המערכת השיפוטית בכללותה. לשון אחר, השימוש בתקנה 414 לתקנות ייעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בית המשפט בניסוח כתב הטענות (ראו: ע"א 1252/00 זמיר חייק נ' מיכל ארזי , תק-על 2000(2), 1359).

3.איני סבורה שהמקרה דנן נכלל בגדר חריגים אלה. אכן, יתכן כי ניתן היה לנסח את הודעת הערעור ביתר בהירות, תוך התמקדות חדה יותר בשאלה המרכזית בה עוסק הערעור, והיא פרשנות סעיף 8 להסדר הדיוני בין הצדדים ואישור פסקי הדין הזרים. כמו כן, בהחלט יתכן שהיה מקום לקצר באופן משמעותי בהצגת השתלשלות ההליכים, ככול שאין בהם כדי לתרום לבירור המחלוקת נשוא הליך זה. יחד עם זאת, אין לומר האינטרס של המשיבה נפגע באופן המצדיק התערבות בדרך בו נסחה המערערת את הודעת הערעור. כתב הערעור מחזיק 24 עמודים בסך הכול, כאשר פסק הדין מחזיק 44 עמודים. מכאן, שהיקף הודעת הערעור אינו חורג מהסביר והמשיבה אינה טוענת אחרת. אכן, היקף הודעת הערעור אינה בהכרח בבחינת ערובה לתקינות תוכנה, אולם ברי שככול שהיקף כתב טענות הינו רחב יותר, כך עשויה לגבור בהתאמה הפגיעה באינטרס של בעל הדין שכנגד לשוויון דיוני ומהותי וכן גובר הסיכון לכך שגדר המחלוקת בין הצדדים לא תשורטט בדיוק הנדרש. מקריאת הודעת הערעור עולה באופן ברור המחלוקת בין הצדדים, ולכן אין לומר כי כתב הערעור אינו תוחם את גדרי המחלוקת בין בעלי הדין. כמו כן, יש טעם בטענת המערערת כי תיאור ההליכים אשר קדמו לפסק הדין נשוא ההליך שבכותרת נדרשו, אם כי ספק אם בהיקף שבו הוצגו, על מנת להבין את הרקע למחלוקת בין הצדדים ובכך להבהיר את טענותיה כלפי פסק דינו של בית משפט קמא.

נוכח האמור, הבקשה למחיקת ההליך או לתיקונו, נדחית בזה. בנסיבות העניין, לא ראיתי מקום לחייב את המשיבה בהוצאות.