ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ. BIP Chemicals Ltd

ביום 9.2.2006 נעתרתי לבקשתה של חברת גד כימיקלים בע"מ (להלן: המשיבה ) והוריתי על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיאה ב' גילאור) בבש"א 17013/04, 5153/05, 12025/05, עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת של בית משפט זה. כעת, מונחת בפני "בקשה בכתב" מאת חברת BIP Chemicals LTD , המבקשת "להורות כי העיקול שהוטל בהסכמה בהמ' 1329/95 ובהמ' 1330/95, בבית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 1730/87, על מניות בחברת תעשיות מלח בע"מ, המשיבה 2, עומד בתוקף; דהיינו – כי העיקול אושר בפסק-הדין (בהתאם לאמור בפסקה 104 לפסק-הדין) ומימושו מעוכב בהתאם להחלטה על עיכוב ביצוע פסק-הדין מיום 9.2.2006" (חברת BIP Chemicals LTD הייתה המשיבה במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, והיא תקרא להלן: המבקשת ). למבקשת טעמים מטעמים שונים לבקשתה, ואילו המשיבה סבורה מנגד כי יש לדחות את הבקשה על הסף.

דין הבקשה להידחות. ראשית, כלל אין זה ברור, מן הבחינה הפורמאלית, מהו ההליך במסגרתו הגישה המבקשת את בקשתה ומהו המקור לו בדין. שנית, השאלה האם עובר לפסק-הדין של בית המשפט המחוזי היה אותו עיקול משנת 1995 בתוקף, הינה שאלה מעורבת של משפט ועובדה, שאינה יכולה להתברר במסגרת הליכי עיכוב ביצוע. הליכים אלה גם לא נועדו לפרשנות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ככל שנזקקת המבקשת לפרשנות פסקה 104 לפסק הדין. אם מתגלעת מחלוקת בין בעלי הדין בעניין זה, עליהם לפנות לערכאה המתאימה בהליך המתאים. למותר לציין, שההחלטה לעכב את ביצועו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי פירושה – בלשונו הקולעת של ד"ר י' זוסמן - "עיכוב השימוש בפסק הדין באיזו דרך שהיא" (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 864).

הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאותיה של המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח.