רע"א 10343/05 "עמידר"-החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ. נגה משה

בפני בקשה לדחיית ההליך עקב האיחור שחל בהגשתו מטעם המשיבה ובקשה לפטור מערבון מטעם המבקש. אדון בבקשות אלה כסדרן.

המועד להגשת הליך

1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום אשר דחה את בקשתה לסלק את ידה של המשיבה מדירה בה היא מתגוררת. פסק הדין ניתן, בהעדר הצדדים, ביום 15.9.05 . פסק הדין הומצא למבקשת ביום 26.9.05 . הבקשה לרשות לערער הוגשה ביום 6.11.05 .

2.לטענת המשיבה, הבקשה הוגשה באיחור ללא טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. עוד טוענת המשיבה כי היא הסתמכה על האיחור שחל בהגשת הבקשה ועל כן ראוי כי יוגן האינטרס שלה לסופיות הדיון. לפיכך, בקשתה היא, שההליך שבכותרת ידחה עקב האיחור שחל בהגשתו. בתגובתו, טען בא כוח המבקשת כי ההליך הוגש במועד, ולחילופין, התבקשה על ידו ארכה להגשת ההליך, שכן לטענתו, קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים זאת.

3.לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לדחיית ההליך להידחות. אכן, הבקשה למתן רשות לערער הוגשה באיחור. בהתחשב בפגרת חג הסוכות, היה על המבקשת להגיש את ערעורה עד ליום 3.11.05 . כאמור, ההליך הוגש ביום 6.11.05, קרי באיחור של שלושה ימים. כמו כן, אין לראות בטעות בחישוב הימים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד כנטען על ידי ב"כ המבקשת וגם לא בעובדה שחודש אוקטובר היה מרובה חגים, דבר שלפי הנטען הכביד על הכנת הבקשה לרשות לערער. יחד עם זאת, פסק הדין נשוא הערעור ניתן בהעדרם של הצדדים והאיחור בהגשת ההליך שבכותרת הוא של שלושה ימים בלבד. במצב דברים זה, על המשיבה היה להראות כיצד הסתמכה על האיחור שחל בהגשת הבקשה לרשות לערער, וזאת בנסיבות בהן כלל לא ידעה מתי הומצא פסק הדין למבקשת. ב"כ המשיבה טוען בהקשר זה כי כבר ביום 25.9.05 הוא פנה אל ב"כ המבקשת שישלם למשיבה את ההוצאות שהמבקשת חויבה בהן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת ב"כ המשיבה, ב"כ המבקשת לא טרח להשיב על מכתבו ולא הודיע לו כי בכוונתו להגיש בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. אף אם ראוי היה כי ב"כ המשיבה יבהיר בשלב זה לב"כ המבקשת כי בדעתו להגיש בקשת רשות לערער, הרי בשים לב לכך שמדובר באיחור קצר של שלושה ימים, עדין אין די בכך שב"כ המבקשת לא התייחס למכתבו של ב"כ המשיבה לעניין תשלום ההוצאות, כדי לקבוע שהיא אכן הסתמכה על אי הגשת ההליך או כדי לקבוע שנגרם לה נזק עקב הסתמכותה כאמור באופן המצדיק להעניק לה חסינות מפני הליך ערעורי נוסף. כמו כן, אין בידי לקבוע, בשלב זה ולצורך ההליך שבפני, כי סיכויי ההליך קלושים. אמנם עסקינן ברשות ערעור בגלגול שלישי, אולם יש ממש בטענת המבקשת כי פסק הדין מעלה שאלה החורגת מעניינם הצר של הצדדים והעלול להשליך על קשת רחבה של שוכרים להם משכירה המבקשת דירות.

נוכח האמור, התוצאה היא, שבקשת המשיבה למחיקת ההליך נדחית, והמועד להגשת הבקשה לרשות לערער מוארך כמבוקש.

בקשה לפטור מערבון

4.לטענת המבקשת, היא רשות ציבורית וממשלתית, ודי בכך כדי להבטיח את תשלום הוצאותיה של המשיבה, אם ייפסקו כאלה בהליך שבכותרת. כמו כן, לטענתה, סיכויי ההליך גבוהים. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקשת לא שילמה עד כה למשיבה את ההוצאות שנפסקו לה בבית משפט קמא, וזאת כאשר היא פנתה בבקשה לעיכוב ביצוע רק חודשיים לאחר שניתן פסק הדין. כמו כן טוענת המשיבה כי סיכויי ההליך קלושים.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המשיב להליך ערעורי זכאי לכך כי תופקד ערבות וודאית, זמינה ובטוחה להבטחת הוצאותיו. במקרים מסוימים, כאשר יוזמי ההליך הם גופים בעלי איתנות כלכלית מוכחת, המכבדים פסיקת הוצאות ללא יוצא מן הכלל, כגון בנקים וחברות ביטוח, הנוהג הוא להסתפק בהתחייבות עצמית מטעמם כחלופה להפקדת ערבון במזומן או ערבות בנקאית. איני סבורה כי עצם מעמדה של המבקשת כרשות ציבורית וממשלתית, מצדיק, כשלעצמו, להתייחס אליה באופן דומה, וכל שכן לפטור אותה לחלוטין מהפקדת ערבון. ראשית , ספק בעיני אם מעמדה כרשות ציבורית ממשלתית פוטר אותה מלהוכיח איתנות כלכלית אשר עשויה לשמש בסיס לפטור אותה מהפקדת ערבון. מצבה הכלכלי האיתן של המבקשת אינו בבחינת ידיעה שיפוטית, ולא הוצגה בפני תשתית עובדתית המבהירה כי אכן כזה מצבה. שנית , לשם מתן פטור כאמור, לא די בהוכחת יציבות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הוא, כי הפטור יינתן רק כאשר מדובר בגופים המכבדים פסיקת הוצאות, ללא יוצא מן הכלל. במצבים אלה, השילוב של איתנות פיננסית וכיבוד פסיקת ההוצאות הינו שווה ערך להפקדת ערבון במזומן או ערבות בנקאית. אולם, במקרה דנן, די בתיאורו של ב"כ המשיב לגבי אופן התנהלות המבקשת בעניין תשלום ההוצאות שהיא חויבה בהן בפסק דינו של בית משפט קמא על מנת להתרשם כי גם אם יש להניח שהמבקשת תשלם בסופו של דבר את הוצאותיה, הרי שאין לצאת מהנחת מוצא לפיה התשלום יהיה זמין, כמו במקרה של הפקדת ערבון מזומן או ערבות בנקאית. בנסיבות אלה, אין להיעתר לבקשה למתן פטור ערבון.

התוצאה היא, ששתי הבקשות נדחות. המבקשת תפקיד ערבון בסך 20,000 ₪ תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.