רע"א 7095/97 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. מרק יצחק עזרא

1.עניינה של הבקשה הוא התרת הגשת ראיות שלא הותרו להגשה על ידי שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, כב' השופטת טהר שחף, בתיקים שאוחדו (ת.א 4299/94, 8357/94) אשר עניינם הוא נזקי אש שאירעו לפאב "הטחנה" בבאר שבע (להלן: הפאב). המבקשות הנן חברות ביטוח אשר ערכו פוליסת ביטוח מורחבת לפאב. המשיבים הנם בעליו של הפאב וצדדים קשורים אחרים.

2.במהלך ההליכים המתנהלים בין הצדדים ביקשו המבקשות להגיש לבית המשפט שתי ראיות. האחת, היא מסמך החתום על ידי ראש המחלקה לחקירת שריפות במטה הארצי של משטרת ישראל, ממנו עולה כי הנחה את החוקרים לחקור את העניין כאליו מדובר בהצתה מכוונת. השניה, אף היא מסמך המהווה הודעת משטרה לחברת "להט-גבאי מהנדסים", על פיה השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה. שתי הבקשות נדחו מטעמים פרוצדוראליים הנוגעים לדרך הגשת מסמכים אלו, בין כתעודת עובד ציבור, בנוגע לראיה הראשונה, ובין כחוות דעת מומחה, בנוגע לשתי הראיות.

3.המבקשות ביקשו לערער על החלטות ביניים אלו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (בר"ע 1648/97). בית המשפט המחוזי, מפי כב' השופט י' בנאי, דחה את הבקשה וקבע כי "אין להתערב בקביעותיה של כב' השופטת קמא כי המבקשים, בבקשתם להגשת המסמכים, לא שמרו ולא הקפידו על המועדים הקבועים בתקנות." בית המשפט הוסיף גם כי השאלות העולות בבקשה יוכלו להתברר בערערו שיוגש, אם וכאשר יוגש, לאחר מתן פסק הדין על ידי בית משפט השלום.

4.בבקשה שלפני, שוב מעלים המבקשים את טענותיהם ביחס לאי קבלת הראיות על ידי בית משפט השלום. לטענתם השאלות המרכזיות העולות כאן, נוגעות לדרך הדיונית הנכונה להגשת מסמכים הנמצאים בחזקת מוסד ממשלתי ולהתערבותה של ערכאת ערעור בהליך ביניים הנוגע להגשת ראיות. המבקשים טוענים, כי המגמה כיום היא של גמישות ביחס לפרוצדורה ומתבטאת הן בנקיטת עמדה ליברלית ומקילה ביחס ליישומן של תקנות סדר הדין האזרחי והן במעבר מכללי קבילות למשקל בדיני הראיות.

5.לאחר עיון בטענות העולות מן הבקשה ומן נספחים הנלווים לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה לא יטה לתת רשות ערעור כשמדובר בדיון בערכאה שלישית באותו עניין, אלא אם המדובר בשאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית מיוחדת, החורגת מן המחלוקת שבין הצדדים (וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). על אחת כמה וכמה יקפוץ את ידו בית המשפט כאשר מדובר בבקשה הנוגעת להחלטת ביניים של בית המשפט הדן בתביעה העיקרית. במקרה זה, שיקול הדעת נתון לערכאה בפניה מתנהל ההליך וכפי שציין כב' השופט בנאי, ניתן יהיה לברר טענות אלו בערעור אשר יוגש, אם יוגש, על ההחלטה הסופית. הטענה המועלית, לפיה קיימת מגמה של גמישות ביחס לכללי הפרוצדורה, אינה מהווה, בעניין זה, עילה לקבלת בקשת רשות הערעור אשר נוגעת להחלטות הביניים הנדונות.

הבקשה נדחית.