רע"א 8565/10 נאסר עמאש ואח' נ. הועדה לתכנון ובניה השומרון

1.

ההליכים שבכותרת מופנים שניהם כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, ובמרכזם ניצבת שאלת פרשנותו של סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה ) שעניינו בפטור מתשלום היטל השבחה. ביום 24.1.2011 נקבע כי שתי בקשות רשות הערעור תובאנה לדיון לפני הרכב. ההליכים נקבעו לדיון ליום 16.5.2012.

2.

ביום 24.4.2012 - כשלושה שבועות לפני המועד בו התיקים קבועים לדיון - הגיש עו"ד מרואן מורה את הבקשה המונחת לפניי שכותרתה "בקשה להצטרף להליך כמבקשים נוספים ו/או משיבים נוספים". בבקשה נטען כי מבקשי ההצטרפות הינם תושבים של אותו הכפר בו מתגוררים המבקשים ברע"א 8565/10, וכי כמו המבקשים ברע"א 8565/10 אף מבקשי ההצטרפות חויבו על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון (היא המשיבה ברע"א 8565/10 והמבקשת ברע"א 9063/10; להלן: הוועדה המקומית ) בתשלום היטל השבחה. בבקשה צוין כי מבקשי ההצטרפות הגישו על כך ערר לועדת הערר לתכנון ולבניה חיפה בהסתמכם על סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה. הערר התקבל בהתבסס על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נשוא ההליכים שבכותרת. על כך הגישה הוועדה המקומית ערעור מנהלי לבית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. בדיון שהתקיים ביום 5.10.2011 לפני בית-המשפט לעניינים מנהליים, הסכימו הצדדים להצעת בית-המשפט שקיבלה תוקף של החלטה, ולפיה הדיון לפני בית-המשפט לעניינים מנהליים יעוכב עד להכרעת בית-המשפט העליון בהליכים שבכותרת. עוד הוסכם כי ההכרעה בהליכים שבכותרת תחייב בהליך התלוי ועומד בעניינם של מבקשי ההצטרפות שלפניי והוועדה המקומית בבית-המשפט לעניינים מנהליים. יוער כי בפרוטוקול אותו דיון, ציין עו"ד מרואן מורה כי בכוונתו להגיש בקשה להצטרף להליכים בבית-המשפט העליון, ובא-כוח הוועדה המקומית השיב כי לא יתנגד לבקשה. נראה כי על רקע זה, הוגשה בקשת ההצטרפות שלפניי.

3.

בבקשת ההצטרפות נטען כי מבקשי ההצטרפות מעוניינים להציג את טענותיהם בסוגיות המתעוררות בהליכים שבכותרת, שכן תוצאת ההליכים עשויה להשפיע על ההליך המתנהל בעניינם בבית-המשפט לעניינים מנהליים, וכן להשליך על היקף הפטור שיינתן למבקשי ההצטרפות מתשלום היטל השבחה. עוד נטען כי המחלוקת הנדונה בהליכים שבכותרת הינה משפטית באופיה, וכי מבקשי ההצטרפות מעוניינים לחזק את טיעוניהם של המבקשים ברע"א 8565/10 ביחס לפרשנות סעיף 19 (ב)(1) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבנייה. לפיכך, התבקש בית-המשפט להתיר למבקשי ההצטרפות להצטרף כמבקשים ברע"א 8565/10 וכמשיבים ברע"א 9063/10, וכן לאפשר להם להגיש עיקרי טיעון כתובים ולהשלים את טיעוניהם בעל-פה ביום הדיון.

4.

ביקשתי את תגובות בעלי-הדין. הוועדה המקומית הותירה את בקשת ההצטרפות לשיקול-דעת בית-המשפט. המבקשים ברע"א 8565/2010 מתנגדים לבקשה, בטענה כי בקשת ההצטרפות הוגשה בשיהוי וכי ההצטרפות המבוקשת אינה נדרשת ואף עלולה להוביל לסרבול הדיון.

5.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החומר המצוי לפניי, באתי למסקנה כי דין בקשת ההצטרפות להידחות. ראשית , בקשת ההצטרפות הוגשה בשיהוי ניכר. מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ביום 5.10.2011 (נספח ה' לבקשת ההצטרפות) עולה כי מבקשי ההצטרפות ידעו כבר אז על קיום ההליכים שבכותרת לפני בית-משפט זה, ואף שקלו להצטרף להליך. אף-על-פי-כן, בקשת ההצטרפות שלפניי הוגשה רק ביום 24.4.2012 – בחלוף כחצי שנה מאז הדיון בבית-המשפט לעניינים מנהליים וכשלושה שבועות בלבד לפני המועד הקבוע לדיון בהליכים שבכותרת. ביקשתי ממבקשי ההצטרפות להסביר שיהוי זה, ולא שוכנעתי מההסברים שפורטו בתגובתם המשלימה. אף אם מבקשי ההצטרפות ראו בשלב מסוים להגיש לבית-המשפט לעניינים מנהליים בקשה לקיים דיון בלא להמתין להכרעת בית-המשפט העליון בהליכים שבכותרת עקב דחיית מועד הדיון בהם, ואף אם המגעים בין מבקשי ההצטרפות לבין הוועדה המקומית המשיכו כל אותה עת להתקיים, אין בכך כדי לשנות מן העובדה שבסיום הישיבה מיום 5.10.2011 בבית-המשפט לעניינים מנהליים, ניתנה החלטה לעכב את הדיון בהליך שם עד להכרעה בבקשות רשות הערעור כאן. השתהותם של מבקשי ההצטרפות בהגשתה של בקשת ההצטרפות שלפניי, מחלישה את טענותיהם בדבר עוצמת הזיקה שלהם לבקשות רשות הערעור הנדונות.

שנית , מבקשי ההצטרפות הסכימו משיקוליהם לקשור בין ההליך המתקיים בעניינם בבית-המשפט לעניינים מנהליים לבין ההליכים שבכותרת, והם שבו וחזרו על הסכמה זו בבקשתם לבית-המשפט לעניינים מנהליים מיום 16.4.2012. למען הסר ספק, ראוי להדגיש כי הסכמה זו אשר קיבלה בשעתו תוקף של החלטה בבית-המשפט לעניינים מנהליים, היא כשלעצמה, אין בה כדי לחייב את הצטרפותם כצד לבקשות רשות הערעור שבכותרת.

שלישית , לגופם של דברים - הצטרפות להליך ערעורי של מי שלא היה צד להליך בערכאה המבררת, הינה חריג השמור לנסיבות המצדיקות זאת. בנסיבות המקרה דנן, מבקשי ההצטרפות לא נטלו כל חלק בהליכים נשוא בקשות רשות הערעור שבכותרת, ואינני סבורה כי מתקיימת הצדקה לצירופם המבוקש בשלב מאוחר זה. העובדה כי במסגרת בקשות רשות הערעור מתעוררות שאלות שעשויות להיות בעלות השלכה על עניינם של מבקשי ההצטרפות, אין די בה על-מנת להיעתר לצירוף המבוקש, שהרי פעמים רבות פסיקותיו של בית-המשפט העליון עשויות להיות בעלות השלכות החורגות מעניינם הפרטני של בעלי-הדין הקונקרטיים (ראו גם: בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית , פ"ד מה(5) 457 (1991) לעניין התנאים לצירוף של משיב לערעור לפי תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. משם עולה כי האפשרות להיפגע מפסק-דין אינה תנאי מספיק לצורך צירוף כאמור). אף הטענה כי השאלות הנדונות בהליכים שבכותרת נושאות אופי משפטי, אין בה כדי לתמוך בבקשה שלפניי, שהרי אין סיבה להניח כי בעלי-הדין בהליכים שבכותרת לא יוכלו להציג כדבעי את הטיעונים הנוגעים לשאלות אלה. לא שוכנעתי כי למבקשי ההצטרפות מומחיות או ניסיון מיוחדים המצדיקים לאפשר דווקא להם להצטרף להליך ולהציג עמדה בסוגיות הנדונות. אף לא שוכנעתי כי הצירוף המבוקש נדרש על-מנת להכריע באופן שלם וממצה בסוגיות המועלות במסגרת בקשות רשות הערעור (ראו: בש"א 3973/91 הנ"ל, בעמ' 462). לכל אלה יש להוסיף כי הצירוף המבוקש עלול להכביד על הדיון בהליכים שבכותרת – הן נוכח השלב המאוחר בו הוגשה בקשת ההצטרפות, והן מאחר שלא ניתן לשלול כי היעתרות לבקשת ההצטרפות עלולה להוביל להרחבת הסוגיות שיידונו במסגרת בקשות רשות הערעור. שיקולי יעילות וסדר דיוני אינם תומכים, אפוא, בהיעתרות לבקשה שלפניי.

אשר על כן, ונוכח מכלול השיקולים האמורים, בקשת ההצטרפות מיום 24.4.2012 נדחית. אין צו להוצאות.

ההחלטה תומצא למבקשי ההצטרפות ולבעלי-הדין בהקדם באמצעות הפקסימיליה.