בג"ץ 3330/97 עירית אור יהודה נ. ממשלת ישראל

בפני בקשה לגילוי פרטים נוספים בעתירה שעניינה סבירות פעולתן של רשויות התכנון באישור הרחבתו של שדה התעופה ע"ש בן גוריון - "נתב"ג 2000". המבקשת טוענת כי הפרטים הנוספים שבקשה מהמשיבים נועדו כדי להבהיר את האמור בתצהיר התשובה ושבלעדיהם קשה יהיה לעותרת לעמוד על סבירות פעולות המשיבים.

המשיבים טוענים כי הפרטים הנוספים שהתבקשו לגלות מהווים נסיון לקבל מידע נוסף ואינם נדרשים כדי להבהיר את האמור בתצהיר התשובה ולכן אין מקום לגלותם.

הליך מסירת פרטים נוספים מוסדר בתקנות 11-13 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד1984- (להלן תקנות הבג"ץ). תקנה 11 קובעת כי העותר והמשיב רשאים לדרוש מבעל דינם פרטים נוספים. הדרישה היא מבעל דין אחד למשנהו. רק מקום שבעל הדין שהתבקש למסור פרטים נוספים מסרב לעשות כן, קמה זכות לצד שביקש את אותם פרטים לפנות לבית המשפט. בית המשפט או הרשם רשאי, על פי תקנה 12 לתקנות הבג"ץ, "לצוות על אותם פרטים נוספים שימצא לנכון ותוך המועד שייקבע".

בדיון בפני התעוררה השאלה מהי מטרת ההליך של מתן פרטים נוספים ומהם השיקולים שעל הרשם לשקול בדיון בבקשה מסוג זה. קודם שאבחן את הפרטים הנוספים שהתבקשו במקרה זה אבחן את השאלה לאיזו מטרה נועד הליך זה, רק לאחר מכן ניתן יהיה לקבוע האם במתן הפרטים הנוספים שנדרשו תוגשם מטרה זו.

הליך של מתן פרטים נוספים קיים הן בתקנות הבג"ץ, הן בתקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984- (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). בפסיקה נקבע כי בשני המקרים המטרות של ההליך הן אותן מטרות - צמצום והבהרה.

"האחת - להביא לידי צמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית והשניה - לגרום להבהרת עמדת בעל דין על מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל צעדיו ולהשיב".

(בשג"ץ 365/86 קסטלניץ (טאוב) נ' טאוב , תקדין עליון 86 (3) 442 (הרשם צור).

כן ראה לענין זה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) סעיף 297 עמ' 370.

אולם, גם אם נאמר שהמטרה ביסודה זהה היא, האם אין שוני המתחייב מסוג ההליך בו מדובר בכלל, ומקיומם של מכשירים נוספים לגילוי עובדות הקיימים בהליך האזרחי בפרט? לדעתי קיים שוני ועל כן אין לאמץ את ההלכות הנהוגות לעניין מתן פרטים נוספים במשפט אזרחי למתן פרטים נוספים במסגרת עתירה לבג"ץ ככתבם וכלשונם. יש לזכור כי ההליך של פרטים נוספים הוא כמעט ההליך היחידי לבירור העובדות במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, הליך שמטבעו קשה לחשוף בו את הבסיס העובדתי לדיון.

הדיון האזרחי מעמיד לרשות בעלי הדין מספר מכשירים דיוניים כדי לבסס את העובדות המקימות את עילת התביעה. החשובים שבמכשירים אלו הם השאלונים וגילוי המסמכים. הליכים אלו מיועדים להעניק לבעלי הדין ולבית המשפט, תשתית עובדתית מלאה, ככל האפשר, על העניין הנדון עוד טרם בירור הפלוגתאות לגופן. לאחר שמתחיל הדיון נחקרים העדים בחקירה נגדית שמטרתה להביא לבירור העובדות השנויות במחלוקת.

הבקשה לפרטים נוספים במסגרת ההליך האזרחי היא רק מכשיר אחד מיני כמה - לגילוי העובדות הנדרשות לצורך הכרעה בעניין. כיוון שבהליך אזרחי קיימים שלושה מכשירים מקדמיים לבירור העובדות נקבע תפקיד שונה לכל אחד מהליכים אלו. השאלונים נועדו לפירוט עובדות נוספות שאין זכרן בא בכתבי הטענות; גילוי המסמכים נועד לחשיפת ראיות המצויות בידי אחד מבעלי הדין ואילו מטרת הפרטים הנוספים היא גיבוש והבהרת הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (לפרוט ראה א' גורן, תקנות סדר הדין האזרחי, מהד' 1998, סימן 118-105, כן ראה י' זוסמן, לעיל, שם).

ההליכים בעתירה לבג"ץ שונים הם. העתירה מנוהלת על-פי תצהירים, כשבמרבית המקרים לא נחקרים המצהירים על תצהיריהם; אין זכות דיונית להליכי שאלונים ואף לא לגילוי מסמכים (ניתן אמנם לאפשר הליכים אלו במסגרת עתירה לבג"ץ מכוח תקנה 20(ב) לתקנות הבג"ץ, לפיה כדי לעשות צדק ניתן לנהוג על פי תקנות סדר הדין האזרחי, אך הלכה למעשה לא נעשה בכך שימוש אלא במקרים נדירים). מכשיר הגילוי היחיד הקיים הוא המכשיר של פרטים נוספים. הליך זה הינו ההליך היחיד שנזכר במפורש בתקנות הבג"ץ, המאפשר לבעל הדין להרחיב את הבסיס העובדתי בכל הנוגע לעניינו.

יתר על כן, דיונים אזרחיים מתנהלים ברובם בין שני אזרחים, כאשר אין, לכתחילה, יתרון לאחד הצדדים במידע הנמצא בידיו. לעומת זאת, עתירה לבג"ץ מוגשת תמיד כנגד גוף ציבורי, שלו, מטבע הדברים, עדיפות מבחינת המידע המצוי בידיו על העותר. על הבדלים אלו בין ההליכים נמתחה ביקורת בידי פרופ' זמיר. לדבריו: "בירור העובדות איננו הצד החזק של בית המשפט הגבוה לצדק". (י' זמיר, "ראיות בבית המשפט הגבוה לצדק", משפט וממשל א' (תשנ"ג) 295, 296.

השוני בין ההליכים השונים - דיון אזרחי מזה ועתירה לבג"צ מזה - ובפרט השוני בין הליכי הגילוי השונים משליך על היקף הפרטים הנוספים הנדרש במסגרת עתירה לבג"ץ. ואכן, נקבע בעבר כי מטרת הפרטים הנוספים במסגרת עתירה לבג"צ היא:

"לסיכום: הכלל היסודי קובע, שכל צד חייב להביא לפני בית המשפט את העובדות המלאות הנוגעות לעניין. אם הצד שכנגד סבור, שאחד מהנימוקים - הן של חוק והן של עובדה - בתצהיר של הצד שכנגד לא הובא בצורה מושלמת, או שטעון הוא פירוש נוסף, יכול הוא לבקש מהמצהיר את השלמת הנימוק או את פירושו, וזאת אך ורק על-ידי השימוש בפרטים הנוספים, אשר יביאו להצגת מסכת העובדות הנוגעות לעניין כשהן שלמות ומפורשות. הפרטים הנוספים הם המכשיר היחידי, שבאמצעותו יכול בעל הדין לברר את העובדות, אולם עלינו לזכור, שמטרתם היא הבהרה וצמצום של העובדות שבעתירה ולא הרחבתם עד כדי פרישת היריעה המכסה את כל הנושא ובוודאי שלא יתקבל על הדעת, שבאמצעות מכשיר הפרטים הנוספים יוכל המבקש להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית".

בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן

פ"ד מ(2) 246, 249.

אמנם, על אף הביקורת שנמתחה על העדר בסיס ראייתי בעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, אין להרחיב את ההליך של הפרטים הנוספים מעבר לתפקידו, בצורה מלאכותית (לביקורת ראה י' זמיר, לעיל, שם. כן ראה ר' הר-זהב, סדר הדין בית המשפט הגבוה לצדק (תל-אביב, תשנ"א) 68). זאת, כיון שהסיבה להעדר מכשירי גילוי בבג"צ היא שאחת המטרות העיקריות של סדרי הדין המיוחדים בבג"ץ היא לדאוג למהירות הדיון (ראה: הר-זהב לעיל, שם). אולם, מקום שבדיון האזרחי היה ספק האם שאלה או פרט מסוימים מקומם בפרטים נוספים או בשאלונים, וניתן לומר שפרט זה עונה על המבחנים של פרטים נוספים, במקרים אלו יש לאפשר פרטים נוספים בבג"ץ, בו לא קיימים אותם מכשירים אחרים.

טרם אבחן את הפרטים הנוספים שהתבקשו בבקשה שבפני, אעמוד על שני מבחנים שעל דרישה לפרטים נוספים למלא, בנוסף למבחנים המהותיים של צמצום והבהרה עליהם עמדתי קודם. ראשית , דרישת הרלבנטיות ושנית , קיום המידע העדיף אצל בעל הדין שכנגד. דרישת הרלבנטיות - משמעה שהפרטים המתבקשים הם במסגרת הענינים שפורטו בתצהיר התשובה, פרטים אודות הפלוגתאות העומדות בשורש הסכסוך הנדון בבג"ץ. אשר למבחן השני - המידע העדיף - ההנחה בבקשה לפרטים נוספים הינה כי המידע שמתבקש מצוי בידיעתו העדיפה של בעל הדין שכנגד. הבקשה לפרטים נוספים אינה אמורה להביא לכך כי הצד שכנגד יביא פרטים שבידיעת המבקש. אם מטרת הבקשה היא להדגיש אי דיוקים עובדתיים שבידיעת המבקש, עליו להגיש לשם כך בקשה לתצהיר נוסף ולא בקשה לפרטים נוספים. פרטים נוספים לא ינתנו אם שני הצדדים יכולים להגיע למידע (בשג"ץ 20/70 בג"ץ 445/85 אזוב נ' שופט בית משפט השלום (לא פורסם)).

עתה אגש לבדיקת הפרטים הנוספים שהתבקשו על-פי כלל המבחנים, היינו האם מדובר בפרטים שנועדו להבהיר דברים שעלו בתצהיר התשובה ולגבש את המחלוקת, וכן האם מדובר בפרטים רלבנטיים המצויים בידיעת המשיבים.

1.העותרת מבקשת, בס' 1.1 לבקשה להבהיר את ס' 33 בתצהיר התשובה עליו חתומה גב' רצ'בסקי (להלן תצהיר התשובה). בסעיף 33 לתצהיר התשובה מצוין כי "החומר כולו היה בפני מינהל התעופה האזרחית". העותרים מבקשים לפרט האם החומר נמסר לכל אחד מחברי מליאת המועצה הארצית.

בדיון בפני טענה בא-כח המדינה כי האמור בתצהיר ברור וכי אם העותרים מעונינים להראות כי חלק מחברי המועצה לא קיבלו את החומר האמור, עליהם להגיש בקשה להגשת תצהיר נוסף.

יש מקום למתן פרטים נוספים בשאלה זו. לענין הרלבנטיות - המחלוקת בעתירה זו היא האם הליכי אישור התכנית נעשו כדין, והאם נשקלו כל השיקולים הנוגעים לענין ע"י הרשויות המוסמכות. בתצהיר התשובה נאמר כי כל החומר היה בפני הועדה, יש חשיבות להבהיר מה משמעות "היה בפני" - מי ראה חומר זה מבין הגורמים המוסמכים.

המשיבים יתנו את הפרטים הנדרשים בשאלה זו.

2.בסעיף 1.2 לבקשה מבקשת העותרת פרטים שונים בנוגע למכתבים שכתב מר מנחם שרון, ראש מינהל התעופה האזרחית.

בסעיף 33 לתצהיר התשובה נאמר כי "עמדת מינהל התעופה האזרחית, התומך בתכנית, מוצאת את ביטוייה במכתביו של מר שרון" - המכתבים עצמם צורפו לתצהיר התשובה וסומנו מש1/ -מש3/.

בדיון בפני טענה באת כוח המדינה, עו"ד מנדל, כי מנוסח הבקשה לפרטים נוספים בנקודה זו עולה כי העותרת מנסה להטיל דופי במר שרון ובדרך קבלת ההחלטות ע"י מינהל התעופה האזרחי. לטענתה, אם בידי העותרת חומר נוסף העשוי להוכיח את טענותיה עליה להציגו לבית המשפט באמצעות תצהיר נוסף. בנוסף טענה כי בידי העותרת הן מכתביו של מר שרון והן פרוטוקול הדיון של מינהל התעופה. עו"ד מנדל טענה כי אם לדעת העותרת עולה ממסמכים אלו שההחלטה לא היתה תקינה - על העותרת להצביע על כך במסגרת הדיון בעתירה לגופה.

בא כח המבקש, עו"ד פרוכטמן טען כי העמדה של מר שרון השתנתה בין מכתב למכתב והוא מעונין לברר מדוע, שכן לדעתו הדבר מצביע על פגם בהליכי קבלת ההחלטות.

בקשתו זו של בא-כח העותרת חורגת מתחום הפרטים הנוספים. בתצהיר התשובה הוצגו המכתבים. המידע מצוי בידי העותרת. כפי שציינה בצדק עו"ד מנדל, אם, לדעת בא-כח העותרת, השינוי בעמדות בין המכתבים השונים, מצביע על חוסר סבירות בקבלת ההחלטות על בא כוח העותרת לטעון זאת במסגרת הדיון בעתירה.

על כן אני דוחה את הבקשה בנוגע לפרטים שהתבקשו בסעיפים 1.2.1, 1.2.2, 1.2.4 ו1.2.5-. אשר לסעיף 1.2.3 לבקשה - המשיבים יבהירו האם המכתבים האמורים הוצגו בפני המועצה הארצית. זאת, כדי להבהיר האם מכתבים אלו היו בפני המועצה כשהחליטה את שהחליטה.

3.בסעיף 1.2.6 מבקשת העותרת לפרט מהם המימצאים והתוצאות של המחקר שערך "הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית" בנושא עומס אוירי ובטיחות בטיסות, זאת, על סמך כתבה שפורסמה בנושא ביום 13.11.97 בעיתון "ידיעות אחרונות".

עו"ד פדר, בא-כח המשיבה 9 ציין כי כל החומר שהיה בפני רשויות התכנון צורף לעתירה. אם הדו"ח האמור לא הוגש הרי שאינו רלבנטי או שאינו קיים.

איני מקבלת בקשה זו של העותרת. תצהיר התשובה מפרט את החומר שהיה בפני רשויות התכנון כאשר חומר זה צורף לעתירה. לו העותר סבור כי העובדה שהדו"ח האמור לא הוצג בפני רשויות התכנון פוגמת בתהליך קבלת ההחלטות - הרי זוהי טענה שעליו להעלות במסגרת הדיון בעתירה גופה.

4.בסעיף 1.3 מתבקשים פרטים נוספים בנוגע לשימוש במסלול 12/30, בהתייחס לס' 36 לתצהיר התשובה. בס' 36 לתצהיר התשובה נאמר כי הוחלט על שימוש במסלול 12/30 על פי תכניות התפעול המצויות בפרק ט' לתכנית.

עו"ד מנדל טענה כי בפרק ט' לתכנית נאמר שעל ידי הפעלה נכונה של השדה ניתן לעשות שימוש במסלולים השונים. לטענתה, הפרטים שמבקש העותר נוגעים להבהרת פרק ט' לתכנית ולא לתצהיר התשובה.

צודקת עו"ד מנדל בטענתה. בסעיף 1.3 לבקשת העותרת יש התייחסות לפרטים המופיעים בתכנית. בא כוח המבקשים טען כי התכנית אינה בהירה דיה. הטענה היא למעשה שלא היה מקום לאשר שימוש במסלולים על סמך תכנית זו. טענה זו על בא כוח העותרים להעלות במסגרת הדיון בעתירה. במסגרת הליך זה אין מקום לפרט בנוגע לתכנית עצמה. התצהיר בנקודה זו ברור.

5.בסעיף 1.4 מתבקשים פרטים נוספים לגבי האמור בס' 39 לתצהיר התשובה. בסעיף 39 נאמר כי: "נוהל הפניה הקצר תואם את הוראות היצרן", ומטוסים אחרים יופנו למסלול 26.

שאלת העותרת היא אם נוהל זה תואם את הוראות היצרנים של כל סוגי המטוסים שנחתו בנתב"ג בשנים 1995-98, והאם הוראות היצרנים הונחו בפני המועצה הארצית.

מבין הפרטים שהתבקשו אני מחייבת את המשיבים בפרטים המתבקשים בשאלה 1.4.1 - לגבי סוגי היצרנים, שכן פרט זה בהחלט דרוש כדי להבהיר את האמור בס' 39 להצהיר התשובה וכן בפרטים המתבקשים בשאלה 1.4.2 היינו האם הוראות אלו הונחו בפני המועצה הארצית.

אשר לפרטים האחרים שהתבקשו בסעיפים 1.4.3 - 1.4.7 לבקשה - אלו נוגעים לנוהל המפורט בתכנית. לענין זה נכון האמור לעיל - אם לדעת העותרת הנוהל עצמו לקוי בחסר - זהו טיעון לגופה של העתירה.

6.בסעיף 1.5 לבקשה מתבקשים פרטים בנוגע לס' 40 לתצהיר התשובה בנוגע למפגעי הציפורים, זאת, בהסתמך על כתבה בנושא שפורסמה בעיתון ה"ארץ".

בסעיף 40 לתצהיר התשובה נאמר שבעית הציפורים נלקחה בחשבון, וכי "הנחת העבודה הינה... כי אתר סילוק פסולת חיריה ייסגר בשבועות הקרובים, ובעיית מפגעי הציפורים תבוא על פתרונה..".

הפרטים שמבקשת העותרת, בסעיף זה, היינו, מה החומר המצוי בידי המשיבים לענין זה, חומר לענין תאונות אויריות ופירוט דו"חות וסקרים שנערכו בענין מפגעי הציפורים אינם מהווים הבהרה של האמור בתצהיר, אלא בקשה לחומר נוסף, שכאמור אין מקומה במסגרת של בקשה לפרטים נוספים.

העותרת תוכל לטעון במסגרת הדיון בעתירה כי העובדה שסקרים ודוחו"ת שנערכו בעניין זה לא היו בפני רשויות התכנון - אם אכן כך הדבר, שכן כל החומר שהוצג הוגש לבית המשפט - פוגעת בסבירות ההחלטה.

על כן אני דוחה את הבקשה לענין סעיף 1.5. על כל סעיפי המשנה שבו.

7.בסעיף 1.6 לבקשה מבקשת העותרת פרטים נוספים לענין רעש המטוסים כמפורט בסעיפים 42-51 לתצהיר התשובה. העותרת מבקשת לדעת האם רשות שדות התעופה עומדת בהתחייבויותיה להפסקת המראות מטוסים מנתב"ג בשעות הלילה.

שאלה זו אינה קשורה לנושא העתירה מה גם שאין כל התיחסות להתחיבות זו בתצהיר התשובה. על כן אני דוחה את הבקשה לענין סעיף זה.

כעת אפנה לבקשה ככל שהיא מתיחסת לתצהיר התשובה שהוגשה מטעם רשות שדות התעופה - תצהירו של מר פרנק (להלן - תצהיר הרשות).

(1) בסעיף 1.1 לבקשה נדרשים פרטים נוספים בנוגע לס' 3.5 לתצהיר הרשות בו נאמר כי אין אפשרות ריאלית למקם את הטרמינל בין מסלולים מקבילים. מתבקשים פרטים באשר לסיבות לכך וכן פירוט המסמכים המגבים החלטה זו. עו"ד פדר, בא-כח רשות שדות התעופה, הבהיר כי כל חוות הדעת לענין זה צורפו כחלק מהתכנית וכי אין מקום במסגרת פרטים נוספים לפרט לענין זה.

צודק בא כוח המשיבה 9 בטענתו. גם במקרה זה תצהיר התשובה מפנה לתכנית תמ"א 2/4 וכן לחוות דעת שונות בנושא המסלולים. חוות דעתו של מר פוריצקי - נספח פז' לתצהיר הרשות; חוות דעת מטעם חברת ת.י.ל - נספח ע36/(10) לעתירה וחוות דעת פרופ' ארנסט אלכסנדר - נספח 36/8(8) לעתירה). ההבהרות המתבקשות הן לענין דוחו"ת אלו ולא לענין תצהיר התשובה, ולכן אין לכך מקום במסגרת הליך זה.

(2) בסעיף 1.2 לבקשה מבקשת העותרת כי יפורטו כל שדות התעופה בעולם בהם קיים מנח מסלולים משולש. זאת בהבהרה לאמור בס' 3.6 לתצהיר לפיו מנח מסלולים זה אינו ייחודי למדינת ישראל. בא כוח המשיבה 9 הסכים לפרט שדות תעופה בהם מופיע מנח מסלולים דומה ואני מורה למשיבה 9 לפרט כאמור.

(3) בסעיף 1.3. לבקשה מבקשת העותרת, בדומה לבקשתה מהמשיבים האחרים בס' 1.5, פרטים בנוגע למפגע הציפורים. העותרת מבקשת כי יפורטו מרכיבי הסכנה וכל המסמכים והדוחו"ת שהוצגו בענין זה. בא כוח המשיבה 9 מפנה לס' 3.6.4 לתצהיר הרשות שכל שנאמר בו הוא כי "המועצה הארצית אישרה את התוכנית [להעברת אתר חיריה - מ.א] לאתר דודאים, בין היתר, משום הסכנה הנובעת מאתר חיריה לנתב"ג". המשיבה 9 לא התייחסה בתצהירה כלל לבעיית הציפורים ולכן אין מקום למתן פרטים נוספים בשאלה זו. גם לענין זה ייתכן כי העובדה שלא היתה התייחסות לשאלה זו, היא טענה שניתן להעלותה במסגרת העתירה גופה.

(4) בס' 1.4 לבקשה מתבקשים פרטים בנוגע לנספח צד' לתצהיר הרשות, שמר פרנק מתייחס אליו בס' 3.8 לתצהיר הרשות. השאלה היא האם הדו"ח נחתם, ואם לא מדוע לא נחתם ומדוע לא הוצג בפני המועצה הארצית.

בא כוח המשיבה 9 היפנה לעמ' 23 לתצהיר הרשות בו מפורטות נסיבות הכנת הדו"ח הפנימי והסיבות לכך שלא נחתם. בעמ' 23 לתצהיר הרשות אכן יש פרוט מלא של הפרטים המתבקשים בס' 1.4. אשר לשאלה מדוע החומר לא הוצג בפני המועצה הארצית - גם טענה זו, לפיה החומר אמור להיות מוצג, על העותרת לטעון במסגרת העתירה לגופה.

(5) בס' 1.5 לבקשה מפנה העותרת לס' 4.4 לתצהיר הרשות ומבקשת לפרט את כל המסמכים והבדיקות שנעשו בנוגע להשפעות רעש ביחס ליישובים בסביבה המפורטים בעתירה. בא כוח המשיבה 9 מפנה לס' 4.4.3(ב) לתצהיר הרשות בו מפורטות מפות הרעש שהוגשו שעליהן מסומנים היישובים האמורים. כן ציין בא כוח המשיבה 9 כי בתצהיר מפורטים שני דוחו"ת לענין זה דו"ח קן (תוכנית נתב"ג 2000 - השלכות בריאותיות, 1996) ודו"ח גרין (דו"ח ועדת שר הבריאות בנושא: השפעות בריאות של תכנית נתב"ג 2000, 1996).

לדעתי האמור עונה על השאלה בס' 1.5 ואין מקום להוסיף על כך.

לסיכום אני מורה למשיבים 1-8 ו10- לפרט כאמור בהחלטתי איזה חומר היה בפני חברי המועצה; האם מכתביו של מר שרון היו בפני חברי המועצה; האם נוהל הפנייה תואם את הוראות היצרנים והאם הוראות אלו הונחו בפני המועצה הארצית. כן אני מורה למשיבה 9 לפרט לגבי שדות תעופה בעולם בהם מופיע מנח מסלולים משולש.

כיון שחלק מבקשות העותרת נענו, אין צו להוצאות.