ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ. פרמה לייף בע"מ

לפניי בקשה להרחבת היקף הודעת הערעור, כפי שנקבע בהחלטתי מיום 28.11.2011.

לפי תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי". אמת, נקודת המוצא היא שבית-המשפט אינו "עורך-על" של כתבי הטענות. עם זאת, חירות הטיעון השמורה לבעלי-הדין אינה בלתי מוגבלת, ובנסיבות מתאימות יש מקום להגבילה כדי להגן על אינטרסים חשובים אחרים, ובהם השוויון בין בעלי-הדין והצורך בניהול יעיל והוגן של ההליך השיפוטי. אכן, דרישת התמציתיות הקבועה בתקנה 414 נועדה לשמור על זכותו של הצד שכנגד לדעת בבירור מהי חזית המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. זאת ועוד, כתב ערעור רחב-היקף עלול להביא ליתרון בלתי מוצדק של המערער לעומת למשיב, המוגבל למסגרת שתקבע בצו הסיכומים. מטרה נוספת של דרישת התמציתיות היא ניהול יעיל של ההליך – הן בין בעלי-הדין לבין עצמם, הן בהיבט של מערכת השפיטה בכלל (ראו ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (לא פורסם, 8.5.2005)). זאת ועוד, הודעת הערעור לא אמורה להיות "גרסה מורחבת של סיכומים בכתב", ובניסוח כתב הערעור "יש להבחין בין טענה לבין פירוט טענה; בין השגה ובין פירוט השגה" (שם, פס' 9).

בענייננו, הודעת הערעור שהוגשה מלכתחילה נפרסה על פני 73 עמודים. בהחלטתי מיום 28.11.2011 קבעתי כי על המערערת להגיש הודעת ערעור מתוקנת בהיקף של עד 40 עמודים, ברווח כפול. היקף זה כשלעצמו אינו מצומצם, אף במקום שבו יריעת המחלוקת היא רחבה, זאת במיוחד לאור ההבחנה האמורה "בין טענה לבין פירוט טענה; בין השגה ובין פירוט השגה". לצד זכויותיה הדיוניות של המערערת, יש להימנע ממצב שבו הגשת הודעת ערעור בלתי-מתומצתת תעקוף למעשה את הגבלת ההיקף שתיקבע בצו הסיכומים, ותקנה למערערת יתרון דיוני על-פני המשיב (שעשוי להפוך ליתרון מהותי), תוך פגיעה בניהול הוגן ויעיל של ההליך.

לאור האמור, אין מקום להרחבה משמעותית של היקף הסיכומים כפי שנקבע בהחלטתי, עם זאת בנסיבות העניין, אני מאפשר למערערת להגיש את הודעת הערעור בהיקף של עד 45 עמודים, בהתאם להוראות שנקבעו בהחלטתי מיום 28.11.2011.